0Y0A6298

שאנן סטריט נצ'י נצ' וטונה מגיעים לג'אז

פסטיבל הג'אז באילת

4.5/5

מה הקשר בין היפ הופ עברי וג'אז? לפי התוכניה ברור שיש קשר: בתחילת שנות התשעים הדגים קולקטיב הג'אז-ראפ US3, כיצד "קנטלופ איילנד" של הרבי הנקוק, סטנדרט משנות השישים, הוא בסיס מושלם למפגש פאנקי בין גרוב וג'אז. המפגש טבעי ועמוק, נעוץ בתוך הקוד הגנטי של שתי הסוגות. הוצאת היומרה מן הכוח אל הפועל יצרה סקרנות מוקדמת. האם השידוך יעלה יפה? את משימת היציאה מהקופסא הגו אלי דג'יברי, המנהל האמנותי של הפסטיבל ושאנן סטריט מלהקת הדג נחש, שלו חלק בניהול האומנותי של הערב, שנקרא "Keep it Real – מנגנים ג'אז עושים היפ הופ", למיזם הצטרפו בגזרת הביצוע הקולי טונה, נצ'י נצ' וקרולינה, השניים הראשונים מייצגים את הז'אנר ברמות האומנותיות הגבוהות שלו. לרביעייה האקלקטית הזאת הצטרפו נגני ג'אז בהובלת הבסיסט והמפיק יוסי פיין, שקבע יחד עם הפסנתרן תומר בר את האופי של הערב בחיבור ייחודי שבין ג'אז, מוזיקה שחורה, דאב והיפ הופ. החיבור לשלושה נשפנים – חגי אמיר – סקסופון, מורן בראון – טרומבון, הילל סאלם – חצוצרה – היווה את מרכז הקונספט הג'אזי של יוצרי ההיפ הופ בעיבודים גרוביים במיוחד. מה ששמענו הוא נסיון מעניין עד מרתק לחבר בין הז'אנרים בין ה"ליטל מן" של שאנן המצוין דרך "בור ועם הארץ" ו"כפרה שלי" עם נצ'י נצ' ועד "נפשי" עם שאנן וקרולינה (המוכר משאנן וחוה אלברשטיין) ששרה לקראת סיום את Save Me. עירוב הטעמים יצר מעין בופה אקלקטי יפהפה לפסטיבל.
ה"בּוּפֶה" המוסיקלי ביומו השני של הפסטיבל היה עשיר. פתחנו ב – "It's About Time!" של הפסנתר עומרי מור, אלבום שהוא הוציא בלייבל הצרפתי Naïve עם המתופף האלגיראי כרים זיאד, שמחבר בין ג'אז ומוסיקה צפון אפריקאית ובמיוחד אלג'יר ומרוקו. מה חבל שזיאד לא יכול היה להגיע. מי ששמע את החיבור של מור למוסיקה האנדלוסית, מאז פרויקט אנדלוג'אז, שבכורתו הייתה בפסטיבל הג'אז בים האדום ב-2010, יכול להבין עד היכן יכול המוסיקאי האקלקטי הזה להגיע להבנה העמוקה שלו של המוסיקה המזרחית, אותה למד ממורו, נגן העוד נינו ביטון. בשיתוף הנגנים  גלעד אברו –  קונטרבס, אמיר ברסלר -תופים ואלעד לוי – כינור, הוא יצר תמהיל מקורי ומרענן של מזרח ומערב. חבל שהיו לו רק כ-60 דקות להדגים. לעומרי מור צריכים לתת לפחות זמן כפול כדי שיגיע לשיאים שלו. זה נמנע ממנו הפעם.
בהמשך טעמנו טעימות מהמוזט הצרפתי שהכין האקודיוניסט רישאר גליאנו.  גליאנו, עשה מה שאסטור פיאצולה עשה לטנגו – חשף מוזיקה מסורתית – המוזט הצרפתי (French musette) – בצלילים שלא נפלו רק למלכודת ההתרפקות הנוסטלגית. למוזט של גליאנו יש כל הקסם המלודי והקצב של של מנגינות המוזט הישנות, אבל עם עדינות ותחכום חדשים. אצל גליאנו המוזט והשאנסון הצרפתיים מחוברים לרוח הג'אז באופן מלודי ולירי. רישאר גליאנו ניגן באקורדיון, ז'אן מארי אקאיי הנפלא גביטרה, ירון סתוי קונטרבס, ז'אן כריסטופר גליאנו תופים. טעימה שאפשר לטעום רק בפסטיבל ג'אז אקלקטי.
קינוח: הרכב של שנים עשר אנשים, עם ריתם סקשן חזק, סקציית כלי נשיפה מחודדת, ועושר של קולות מזמרים. אינקוגניטו מייצגת את הצד הבהיר והאופטימי של המוסיקה השחורה, כך גם שם תוכניתם: Don't You Worry 'Bout A Thing של סטיבי וונדר. ג'אז פאנק, אסיד ג'אז. סול.  אחרי 38 שנה מאז ז'אן-פול "בלואי" מאוניק הקים את אינקוגניטו, ההרכב שב לבמה עם אותו פורמט, שעושה מוסיקה מרקידה מלוטשת עם שתי זמרות וזמר ושורה של נגנים מקצוענים ברמה בינלאומית. לי הם הזכירו את Love Unlimited Orchestra של בארי וייט, גם משהו מרוח השבעים של "מוטאון". יש להם המעלה של שמירה על צליל טרי וחי, זה שממשיך להוכיח עצמו משך עשרות שנים, עובר נפלא מהאולפן לבמה. טוב שז'אן-פול "בלואי" מאוניק הבין שההוראה שקיבלו הסדרנים לא לאפשר לקהל לרקוד מול הבמה – מגוחכת. לא  מופע ג'אז ממדרגה ראשונה, אבל מסוג חגיגות הג'אז-סול-פאנקיי, שכל פסטיבל ג'אז בינלאומי חושק בהן. גם הקהל.

Keep It Real עם שאנן סטריט, קרולינה, טונה, נצ'י נצ'

עומרי מור – It's About Time קטע מהההפעה

רישאר גליאנו – המוזט החדש

אינקוגניטו – Don't You Worry 'Bout A Thing

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן