בואו נחזיר את "נאחז באוויר" לאוויר בגרסה חדשה מתוך הופעה חיה. עיבוד באוריינטציה של מוסיקת עולם עם קריצה למוסיקה אירית בקצב איטי יותר לעומת ההקלטה המקורית. זהו שיר על אהבה ללא נשוא למי שאינה מחזירה אהבה. הטבע מגויס להמחשת הטראומה. השמיים ריקים, שחורים, שותקים, האוויר בלי חמצן. וגם החושים: הריח של גופה, המגע השורף. הוא מבטיח להשתנות. יודע שזה חסר ישע.
השיר התנגן ומתנגן עד היום בכל תחנה לוקלית. מרוב ניגונים, השמעת וביצועים, הפך שירה בציבור. במקום מצוקה נפשית, יש תחושה של כמה נפלא להצטרף לשיר. גידי גוב יכול היה לעשות מזה בלוז, כי הרי הבלוזים נולדו מאהבות נכזבות, אבל המנגינה והעיבוד של אלון אולארצ'יק לקחו למקומות יותר רוק-דרמטיים, וכששמענו את גידי מבצע את השיר בהופעה של להקת "כוורת" – השמיים נראו בהירים ולגמרי לא שותקים.
מילים: חנה גולדברג לחן: עובד אפרת
עיבוד 1: אלון אולארצ'יק
עיבוד 2: ערן ויץ, יובל שפריר, תום מוכיח, אלעד אדר, יניב דדון.
**** האלבום "אין עוד יום" 1991
תחת שמיים ריקים
נשען על מילים באוויר
ביד עוד אוחז
את הריח של גופך
המקום שנגעת בי שורף
ואת אינך
תחת שמיים שחורים
עומד מקופל מכאב
חוזר לחפש שוב
אותך בתוך החשיכה
לראות אם את עדיין בוכה
ואת אינך
במקום בו עמדת
נשאר רק אוויר
בלי חמצן
ואני עומד נאחז באוויר
נאחז באוויר
ואת אינך
תחת שמיים שותקים
אני מדבר אל הקיר
מבטיח לו שוב
להשתנות בשבילך
ויודע שזה לא ילך
ואת אינך
במקום בו עמדת…
גרסת 1991
גרסת ספטמבר 2016 – הופעה חיה
