נתן כהן - מאחורי הכפתורים

מאחורי הכפתורים

נתן כהן

מילים: דני רובס לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: נתן כהן
4.5/5

אין כמו יוצרים להכיר את הסביבה הכי מגינה-נוחה להם. דני רובס חוזר אל נתן כהן 31 שנים אחרי שכהן הפיק לו את "פנים ושמות" כדי להציג פן פסיכולוגי בעולמו. זה סוג של שיר ארס פואטי (העוסק בהתייחסות האמן לאמנותו). האולפן הסגור הוא המקום בו נפתחים מעייני יצירה, נולד אקורד כישוף. השירים זורמים. האם הדברים עד כדי כך ברורים – לא, כי הרי כפתורי האולפן אינם "מראים עניין", הם הרי אמצעי דומם, ובכל זאת הסביבה, הזו החשיכה המגינה, הינם קרקע פוריה לצמיחת שירים חדשים. המוסיקה בשיר הזה מעידה כי יש דברים בגו. נתן כהן חש את הזרימה הזו פעם נוספת. מי שמכיר את שיריו, יבחין בעוד צד של נשמה טהורה, שיש בה הכישוף המלודי הרמוני הזה, מתח והתפתחות המעלים על נתיב מלנכולי לייט אקוסטי ממגנט. עיבוד שמשיב רוח של קצב שהוא אסוסיאציה למוסיקה מסרטי מערבונים. אלו כבר לא "הכפתורים" באולפן אלא האקורדים והמנגינה שיוצאים מנפש מתכוונת, שמתרגמת את התחושות לצלילים משכרים.

אור גדול זוהר, סביב כמו הילה / לא יודע להחליט אם זו ברכה או קללה
כשהם עומדים שם חשופים, רחוקים ומוארים / אני מאחורי הכפתורים…
הצליל מתוק כל כך, אקורד כישוף פועם / עוד לא החלטתי אם זה אני או שזה הם
כשהקליפות בסוף נושרות ומתגלים כל השברים / אני מאחורי הכפתורים…
יש משהו מוגן בלהיות בחשיכה / הם לא מראים עניין, הם לא נוגעים בך
בשצף קצף הם זורמים השירים / ואני מאחורי הכפתורים…
מרחוק הכל ברור יותר וחד / עוד לא החלטתי אם זה רגיל או מיוחד
כשהעולם מזעיף פנים, כשהמבטים קרים / אני מאחורי הכפתורים…
יש משהו מוגן בלהיות בחשיכה / הם לא מראים עניין, הם לא נוגעים בך
בשצף קצף הם זורמים השירים / ואני מאחורי הכפתורים…

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן