איזה עצוב. כל כך שמח, הוא מרגיש מלך העולם. הגבר הים תיכוני כבר אינו בוכה בלילה. הוא לוקח ראפר ויוצא לבלות. בחורות "נמרחות" עליו. לפי השיר, לא ברור אם היא חסרה לו לפני או אחרי ששתה. תמיד קל להאשים ת׳אלכוהול. במצב של גילופין "יצייר את דמותה". שזה? מפנטז אותה ברישום מתוך כאב הפרידה? מצד שני – "מיצה את הכאב" שזה? הבין מהו סבל וצער ועובר לשלב הבא? ההיגיון אומר אומר לו שהלב רוצה רק אותה… לצחוק או לבכות? מה רוצה מחיי המאזין?
מי שמרח את הטקסט, יודע למי הוא עמל. תן לכאב להרקיד ולהצהיל. תעשיית הפופ הים תיכוני אינה עוצרת. החיים הם שמח. לראש שיכור מותר. פאר טסי מיזרח את אלון דה לוקו. מחפש להיט באובססיה. התחרות עם דור קשקשני ההיפ הופ הים תיכוני בעיצומה. כשיעקב למאי בתמונה, הנוסחה כנראה תנצח. איך אומר השיר: זה הזמן לצרוח. תשתה, תרגיש מלך העולם.
אחרי תקופה של קשר שוב יוצא אל העולם/ קצת עצוב טיפה שמח מתקשר כבר עם כולם
לא באמת חשבתי שאני אהיה עצוב כך כל הזמן/ לשתוק וזמן לצרוח אני מלך העולם
אז חבר אוסף אותי בעוד שעה אני כבר מתארגן / שם את החולצה הכי יפה כשברקע מתנגן
מתבונן לי במראה ואת פתאום קצת מסתירה לי/ קצת נבהל וקצת גם משקר את לא חסרה לי
אז שתיתי קצת יותר מדי כדי לשכוח אותה/ בחורות קצת נמרחו עליי עוד הריח שלה
העשן בחדר עם הקצב של השיר הזה השכיח בי הכל
אז חזרתי כבר הביתה עייף שכחתי מהכל / עשרים שיחות שלא עניתי ומאשים ת׳אלכוהול
לא רוצה לראות דבר אחד מלבד את שתי עינייך/ התבלבלתי קצת בסמטאות בדרכי אלייך
שתיתי קצת יותר מידי כדי לשכוח אותה/ ההיגיון אומר לי די הלב רוצה רק אותה
חיפשתי לי מקום מפלט חיפשתי דרך מוצא / מצאתי את עצמי יושב ומצייר את דמותה
אז שתיתי עוד טיפה ניסיתי קצת לברוח / מיציתי את הכאב רוצה טיפה לשמוח
מצאתי מקור אחר שנותן לי כח / אלון דה לוקו ופאר זה הזמן לצרוח/ עוד טיפה ועוד טיפה תתן לי לשתות
