איך להביע געגועים לאריק? – לא עניין של מה בכך. הרי מילים וצלילים, יהיו אמתיים ככול יהיו, לא יצליחו לרדת לעומק החסר. מצד אחד – אישיות משפיעה, כובשת, ממגנטת, וממרחק הזמן – גדלה עלינו. מצד שני, האיש הכל כך ישיר, פשוט ועממי, שאי אפשר להפוך את הזיכרון למלודרמה. פיטר רוט בחר לזכור את אריק בדרך הפשוטה, הצנועה והלא מתבכיינת. לא מילים גדולות, לא לחן מורכב, לא ביצוע ענק. יש לי תחושה שאריק (שקולו נשמע בשיר) היה אוהב את הפשטות של פיטר רוט. יש בה משהו מאוד נקי וכן. הצלילים כמו מתחברים עם דמותו הבלתי אמצעית של מי שהפחית בערך עצמו, ברח מן הגדול-מן-החיים. פיטר רוט שר את געגועיו ללא דרמה, בענווה שאריק היה אוהב, בלי להפחית את עוצמת הכאב.
*** לקראת סוף השיר מופיע קולו של אריק איינשטיין, מתוך סשן שערכו בזמן הקלטות אלבומם המשותף "רגעים".
כמה שאני מתגעגע/ כמה שאני מתגעגע אליו/ בקפה של הבוקר, בכניסה לחניון/ רגע לפני שאניח ראשי לישון
כמה שאני מתגעגע/ כמה שאני מתגעגע אליו/ לשיחה שנכנסת בסוף המשחק/ אל אותה הבדיחה שחזרה על עצמה שאצחק
משום מקום, באמצע היום/ העיר קפאה, הזמן עצר מלכת/ מכל פינה, הקול שלך צובט חזק בבטן
כמה שאני מתגעגע/ כמה שאני מתגעגע אליו/ בדירה שבכרם היו לנו רגעים/ רק אתה ואני והחדר מלא בצלילים
והשירים כמו מזכרות שנאספו, יישארו לנצח/ עם השנים אולי לאט לאט יגליד הפצע
