אנחנו מתגעגעים להרד רוק אולד סקול, לבלאק סאבאת’ לד זפלין ודיפ פרפל, ומקבלים בתדירות גבוהה מאוד את הסקורפיונס. הרוקרים הגרמניים חזרו כדי להוכיח מדוע פרישה אינה האופציה הנכונה עבורם גם אחרי יותר מחצי מאה (52 שנים !) בדרכים, וכי יש להם במיכלי האנרגיה עוד משהו לשחרר. זה לא אנחנו אשמים – יגידו. זו דרישת הקהל. אנחנו כבר הכרזנו על פרישה. לפי כמות הקהל בהיכל – צודקים. ליתר ביטחון מתעטפים בדגלים ישראלים. זה עובד טוב בימים אלה.
לא פשוט לעשות רוק כבד אחרי כל השנים הללו, ועוד כששניים מהחבורה הגיעו ל-70. החלק הראשון של המופע עבד יותר כמו כחימום של הסקורפיונס. מ ש ע מ ם הרדקור. החלק השני כבר סיפק תשובה מדוע הם עדיין בחיים, ועדיין בועטים לאחר חמישה עשורים בדרכים. לחלק הזה היה גם צד של גיטרות אקוסטיות ששימש למחרוזת בלדות רוק. . תגיע גם מחרוזת שבעים, שתנסה להגדיר תמצית מעידן הזהב של ההרד רוק.
גברים מקצוענים שבאו לעבודה: הגיטרות המשולבות של מתיאס ג'אבס ורודולף שנקר, מכסחות את כל הלהיטים של העקרבים במחזור מושלם. במיוחד בולט הכישרון של מתיאס כגיטריסט רוק גדול. שזורח ב"ריקוד עדין" “Delicate Dance“.
מר קלאוס מיין חוזר בפעם המי יודע כמה ל – Wind of Change, מבשר הבשורות מימי נפילת חומת ברלין. הקהל מה-זה מתמוגג. טלפונים הופכים פנסים. שירה בציובור עם להקת רוק. המתופף מיקי די איש מוטורהד לשעבר להרכב, הוא תחנת הכוח, עם סימן קריאה גדול, תגבורת רצינית ללהקה. אחרי מחווה לאחד השירים הגדולים של להקתו לשעבר – "Overkill" ולסולנה המנוח למי קילמיסטר, הוא פצח בסולו תופים רצחני מדהים. זה היה מפגן תופים רווי פירוטכניקה, שנראה מעט אנכרוניסטי, כמו מספר בקרקס. לאחר מכן יצאה הלהקה למתקפת הרד רוק מחודשת שכללה את "בלאקאוט", "ביג סיטי נייטס", הבלדה הקלאסית Still Loving You (עוד בלדה שבשבילה הקהל משלם) לפני סערת הסיום של Rock You Like a Hurricane.
צריכים להודות: הסקורפיונס עדיין מפעילים מכונת רוק משומנת, כולל וידיאו גועש ותאורה פיצוץ. הרוקרים הגרמנים בראשות מפקדם קלאוס מיין עושים רוק אצטדיונים מלוטש ומשויף אבל הטקסטים הפשטנים, הנגינה המנייריסטית בגיטרות, ומבני הרוק המיושנים אינם מבשרים על רוח של שינוי. הכי הרבה רוח של פעם, שהיא עדיין רוח חזקה, אבל כבר לא רוח פרצים שמחוללת ריגושים. לא בטוח שרוב הקהל חושב/ מרגיש כמוני. התחושה שלי היא, שהסקורפיונס ממשיכים להנשים אופנת הרד רוק גוועת, שלשמחתם עדיין לא מתה אצל קהל שמתרפק עליה. ועדיין – כשהסקורפיונס נשמעים ככה אחרי חמישים שנה, יורשיהם ימתינו.
Klaus Meine – Vocals
Matthias Jabs – lead guitars, rhythm guitars, acoustic guitars
Rudolf Schenker – rhythm guitars, lead guitars, backing vocals
Paweł Mąciwoda – bass guitar
Mikkey Dee – drums
Crazy World – Intro, Going Out With A Bang, Make It Real, Is There Anybody There, The Zoo, Cost To Coast, 7o's Medley, We Built This House, Delicate Dance, Acoustic Medley, Wind Of Change, Tease Me, Please Me, Overkill, Drum solo Miki Dee, Blackout, Big City Nights, Still Loving You, Rock You Like Hurricane
צילום: מרגלית חרסונסקי
