קיץ מבשר אור חזק, ויש שירים שנועדו לקיץ, שמחים, חגיגיים שאומרים חופש, שחרור, חופי ים שטופי שמש. השיר הזה לא שייך לקבוצת "מבשרי הקיץ" (כלשון ההודעה לעיתונות) , הגם שיש בו קצביות חזקה והפקה רווית אור. קרולינה שרה על "קיץ שחור", ועושה שימוש באוקסימורון "עם החום מגיע כפור". כלומר זה לא הקיץ שמביא אור שמח לחיים. הקיץ שהיא שרה עליו אינו מבשר שמחה, אלא עצב נורא – "מיהו הקורבן הבא".
קרולינה מתייחסת באוריינטציה כללית לחיים במקום, שמלחמה היא לחם חוקו, להיבט היותר הגותי של ילדים שנולדו טהורים, למצב שאור יהיה אור ולא מלחמה המסתירה אותו, ולעיתים נותרים עם "פצצות בנשמה".
קרולינה מתייחסת גם לעצמה – איך היא הסתירה את האור מפני עצמה. הנרטיב של קרולינה מכיל את ההיבט הריאליסטי, הפילוסופי והאישי.
המוסיקה אכן "קיצית", לא מלנכולית. קצביות אינטנסיבית נהדרת. זה ייחודה של קרולינה, שגם המסרים הקשים שלה מנותבים לאפיקים לא קודרים, אולי משום שבבסיס היא אכן מקווה לאור. זו מן הסתם הסיבה שקרולינה שילבה בשיר שירת גוספל בהרמוניה קולית של מקהלה, שמעניקה לו עומק ועוצמה. שיר חזק שמאיר את המציאות באור אמיתי, עם איזושהי תקווה שהאור יחזור למקומותינו.
קיץ קיץ כה שחור/ עם החום מגיע כפור/ לב קפוץ בתוך קופסה/ מיהו הקורבן הבא/ אם הוא אני או אם אתה/ לא נדע לא לא נדע/ הסיבה כבר נשכחה/ אז קדימה מלחמה
אור תחזיר לי אור/ כי רק אני הסתרתי אותו מפניי
ילד עם לב טהור/ נולד לעולם של אור/ לוהטת האדמה/ הוא לא יודע מהו שלום מה מלחמה
סופר אחת עד שלוש/ שורקת לו מעל הראש/ סירנת עורבים כחולה/ פצצה שנשארת עמוק בנשמה
אור תחזיר לי אור/ כי רק אני הסתרתי אותו מפניי
ואיך זה ייתכן שכן אמת תמיד אני לנצח ובדיה אני
