0Y0A4167

"שלוש" מופע השקה

קרולינה

תיאטרון גשר יפו
4.5/5

השירים החדשים הגיעו הישר אל אולם נגה (תיאטרון גשר) ביפו. נערמו על שולחן דיסקים בכניסה. המבקר המפונק ייאלץ לשמוע אותם בפעם הראשונה ב – Live. השירים האלה מתוך האלבום "שלוש" ימתינו עד להבשלתם וחלקם יעלו על מסלול ההצלחה. גם קרולינה ידעה: הקהל המתין ל"צרלי צ'רלי" ול"צל עץ תמר". הם (החדשים) יעמדו למבחן בחודשים הקרובים. מעניין מי מהם ימשיך איתה להשקה הבאה.
קרולינה אברץ משועשעת, מתבדחת על כדור התלתלים הענק על ראשה. הגימיק הוא כבר חלק מהמותג. היא דיברה על "שיר מחאה" אחד,"אור" מהאלבום הטרי, אבל לא לשם כך התכנסנו. קרולינה אינה זמרת מחאה.
על הפתיחה היא נטלה נבל קטנטן ושרה את "ענן", שיר עצוב על מי שלא הצליחה להגשים חלום אהבתה. מבקשת להיות עוגן בין זרועותיו, אבל "השדים גאו בתוכה כמו סופת גשמים שעיוורו את עיניה". שיר מיוחד בקצב, בהרמוניה, שיר כאב נפלא. גם השיר השני (החדש) בערב עוסק באכזבתה של המאוהבת- "ואם היו אומרים לי שטסת לחלל/ אולי היה לי אז יותר קל". דמיונה של קרולינה טס בשיר עד למייג'ור טום, האסטרונאוט משירו של דיוויד בואי, שאבד בחלל. המוסיקה משנה הילוך לקצב ברזילאי. גם השיר הזה יטוס איתה לעתיד. אחרי שני חדשים, היא מגוונת ב – Happiness. זה הגרוב של קרולינה. תגידו סגנון. שילוב של עברית ואנגלית, שיר שנכתב כגעגוע לאביה, מוסיקה שמקורותיה באפרו קאריבי.
כו, ההצגה של קרולינה  נמשכת עם הגרוב, הפאנק, ה-soul והשפעות אחרות. אם מחפשים זמרות סול ישראליות, אני בוחר קודם כל בקרולינה. אם יש בלוז במנעד גבוה מאוד – זו קרולינה. אבל כששומעים את "אל תאחר", אתה מבין שאי אפשר לדבר על קרולינה של סגנון אחד. היא יותר זמרת של אינטואיציה, מאשר מייצגת תרבות מוסיקלית כלשהי. הנה עוד שיר חדש נוגה אך אופטימי, בו קרולינה מתארת עצמה כ"קלף פתוח". "יש בי את הכוח להשתנות", היא שרה ומשכנעת שהוא קיים בה (הכוח להשתנות).
קרולינה,  זמרת של מגוון של השפעות וצבעים – מחוברת יותר לעצמה ולמוסיקה המערבית, מאשר למוסיקה אתנית מסוימת. "אל תאחר" מכניס די במפתיע לאווירה ים-תיכונית לא במובן של מוסיקת חאפלות. מה שמייחד אותה בכל סגנון הוא הטון האקזוטי, סגנון השירה המיוחד של הטעמת הברות. "אף אחד לא בא לי" בהמשך מציג אווירת גרוב באקצנט של שירה מהמזרח הרחוק ובאווירת שאנטיי מעורב רגאיי. ואילו "תן לי רגע" הוא ריתם נ' בלוז פאנקי מזיז בסגנון השבעים, שמאיר את עולמה המוסיקלי באור אופטימי חזק. הערב נכנס לאווירה רומנטית רגועה בדואט שלה ושל אלרן דקל ב– Feel Alive, לפני שהוא חוזר להילוך גבוה ב"צל עץ תמר", "האוקיינוס הגדול", "צרלי צ'רלי" ו"מול הים".
אל תחפשו מהפכים אצל קרולינה. חלק מהשירים החדשים ייטמעו ברפרטואר שלה.  תנו לה הרכב טוב, ותשאירו לה את כל השאר. אלבום חדש שממשיך את הקברט הרב סגנוני הנפלא שלה.

נגנים: ברק קרם: תופים, אלרן דקל: שירה ובס, גיא סטריער: גיטרה, ליאור רומנו: קלידים, עידן k: כלי הקשה, גליה ירון: קולות ושירה

שירים: ענן, טסת לחלל, Happiness, אל תאחר, אף אחד לא בא, מחמאות, אור, יש בי את הכוח, תן לי רגע, מה השתנה, Feel Alive, מלאך, צל עץ תמר, האוקיינוס הגדול,  צרלי צ'רלי הדרן: מול הים, Save Me

צילום מרגלית חרסונסקי

האוקיינוס הגדול

צל עץ תמר

צרלי צ'רלי

מול הים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן