רונה קינן מות התפוז

רונה קינן מות התפוז

אל תחפשו "רוק נשי בועט" כמאמר הקלישאה, אלא מוסיקה שמדברת על כאן ועכשיו, שאינה בורחת למחוזות הבואו נחיה ונחגוג, כי מחר נמות.

מילים ולחן: רונה קינן עיבוד: רונה קינן, תום דרום, תמיר מוסקט הפקה מוזיקלית: תום דרום ותמיר מוסקט
4/5

מות התפוז של פעם – מסמל את כל מה שמרגיש רע עכשיו – מלחמה חוזרת, דמעות, מצב של אין ברירה. גם החורף נראה מהפרספקטיבה העכשווית – קצר, וגם זו תחושה של השתתפות הטבע בחסר הכללי, בסדק הגדול שנפער. רוצים לשוא לחזור לתחושה הנפלאה של פעם, אבל היא לא תשוב, היא נשארת בגדר רצון. "רציתי לכתוב לך שיר יפה"...
רונה קינן כתבה שיר שיכול להתפרש גם כפוליטי. משהו לא טוב עובר עלינו. לא מדובר כבר בעניין חד פעמי, אלא במחזוריות. גם עונות השנה לא מה שהיו פעם. עונות השנה הן דוגמאות לתופעות מחזוריות המובחנות בקלות. מחפשים את ריח התפוז ההוא, אבל הוא לא ישוב, כמו שהכל השתנה לרעה – כולל החורף הקצר. "מותו של עץ התפוז/ בקיץ שוב מלחמה/ ושוב הדמעות, שוב אין ברירה היכן הטעות/ ואיפה הסדק התגלע?" שואלת קינן.
המוסיקה, הקצב כמו גם טון השירה של רונה קינן אקווילנטיים לפשטות שמסמל התפוז של פעם. תחושת העצב שמחלחלת – אינה השתפכות/ התבכיינות אלא אמירה עצובה מפוכחת. קינן אינה חותרת ללהיט לשירה בציבור, אלא לבטא את אותה מחזוריות, שהפכה מאכזבת. גם בעיבוד בן פולק לאלקטרוני – עקב בצד אגודל, מייצר משהו מאותו יופי שחסר וכבר לא יחזור. אל תחפשו "רוק נשי בועט" כמאמר הקלישאה, אלא מוסיקה שמדברת על כאן ועכשיו, שאינה בורחת למחוזות הבואו נחיה ונחגוג, כי מחר נמות.

*** רונה קינן מציינת, כי כתבה את השיר,  כשברקע הדהד שירו של טשרניחובסקי, ״מות התמוז״. טשרניחובסקי כתב את השיר על בסיס פולחן שהיה קיים במזרח התיכון, שביטא אמונה, כי תמוז מת בכל שנה בחודשי הקיץ וקם לתחיה לאחר מכן. בעת מותו, בשיא החום הקיץ,  היו מקוננים וסופדים עליו.

אנימציה: ארנון לקס

מות התפוז/ תפוח זהב לשעבר/ רקב עולה מן ההדר
יש שם משהו זר
מות התפוז/ היו הספדים נוגעים ללב/ מי החלום היו מרים
העץ לא לבלב
מותו של עץ התפוז/ בקיץ שוב מלחמה/ ושוב הדמעות, שוב אין ברירה
היכן הטעות/ ואיפה הסדק התגלע/ רציתי לכתוב לך שיר יפה
שיר על משהו נפלא
תפוח ענוג/ נולד מן החול והכחול/ יש האומרים נולד בחטא
מוטב שייפול/ מותו של עץ התפוז
החורף קצר כאן כל כך/ מה שחולף, חולף מהר
אחר כך נשכח
מותו של עץ התפוז/ בקיץ שוב מלחמה/ ושוב הדמעות, שוב אין ברירה\
היכן הטעות/ ואיפה הסדק התגלע/ רציתי לכתוב לך שיר יפה
שיר על משהו נפלא

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. התפוז גם סמל לפלסטין של לפני 48', של יאפא בטרם הנכבה ולניכוס הציוני של האדמה והפרי. כמו תל אביב שמספרים שנולדה בחוף הים, אך בעצם נולדה בחטא, כך גם תפוח הזהב. וברקע המלחמה שלא נגמרה לעולם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן