רן דנקר - בלי בלמים

בלי בלמים

רן דנקר

מילים: נועה גולדנסקי לחן, הפרקנ מוסיקלית ונגינה: בן שופן
4.5/5

אילו זו היתה הביוגרפיה של רן דנקר,  היינו יכולים לומר – תראו לאן הוא היה מדרדר אלמלא… אגב, אין לי מושג אם נועה גולדנסקי לא שמעה את הסיפור מפיו. לעצם העניין: נראה שככל שהראפ מתפתח,  ההפרדה בין ראפר לזמר הולכת ומטשטשת. אולי אנחנו לקראת עידן חדש שבו הזמר הוא זה שעושה עבודה ווקאלית כפולה ללא עזרתו של הראפר שמדבר מהר פתאום באמצע השיר. ראפ ושירה מתאחדים מסרבים להפרידם.
השיר מתוך אלבומו החדש "משהו אחר". בן שופן (לחן) כיוון את "בלי בלמים" – זיכרון נעורים על רקע עבריינות נוער, לראפ תיאטרלי. המבט הרטרוספקטיבי. דנקר מצליח לשכנע בסיפור שהוא מספר. "רציתי רק להיות כמו אח שלי החורג/ עם כנופיה צבעונית ומעמד שמשתדרג/ פתחו לי תיק במשטרה ולא מצאו בו כלום".
השיר – סיפור מתח ביוגרפי. היתרון של הזמר – במיומנות הדרמטית. זה נשמע כמו סצינה מתוך מחזמר. ההפקה המוזיקלית המקצועית איחדה את כל המרכיבים לשיר קוהרנטי – בראפף בעיבוד הווקאלי, בצליל הגיטרה.

באותה שנה סמויה הכול התחיל להתערפל/ נזרקתי מהבצפר שלי הייתי מתמסטל
רציתי רק להיות כמו אח שלי החורג/ עם כנופיה צבעונית ומעמד שמשתדרג
פתחו לי תיק במשטרה ולא מצאו בו כלום/ קצת סמים קלים והיגיון עקום
ופעם בשבוע מול קצינת מבחן/ ניסיתי לשכנע שאני לא עבריין
הייתי כמו נהג ברכב בלי בלמים/ צעקו לי לעצור ולא עזרו האיומים
כולם היו חסרי אונים – מורים, שוטרים, הורים/ ולא פחדתי, או שכן, רק לא ידעתי מה אומרים
הבניין החדש עמד בלב שכונה שכוחה/ אם זה לא היה עצוב זאת הייתה ממש בדיחה
היו כאלה שהגיעו לבית ספר על סוסים/ אם זה לא היה עצוב זה אולי היה מרשים
על מדרגות הכניסה כולם עישנו כמו גברים/ וירקו את הייאוש במבטים העכורים
את העברית בתוך הפה, שהייתה כמו חול יבש/ הם ירקו על הבטון במבטא חם ועיקש
המורה קיוותה שננמיך ת'ציפיות/ נלמד מקצוע אמיתי ולא נשגה באשליות
כשהיא ביקשה מהקווקזי: "סליחה, אפשר לא לעשן?"/ הוא הראה לה מה קורה כשרחמנא מתעצבן
אני הייתי כמו נהג ברכב בלי בלמים….
בסוף היום, בנפש מרירה/ עולה לאוטובוס, מרגיש לפני שבירה
פתאום העיף אליי מבט אחד, מוכר ומסוכן/ אמר :"דנקר, שב לידי, טוב לראות שאתה כאן"
הייתי כמו נהג ברכב בלי בלמים/ האדישות המהירה הייתה רק פחד אימים
עזבתי את ההגה, נושם את האוויר/ מבין שמה שלא יהיה, בסוף זה ייגמר בקיר
אני הייתי כמו נהג ברכב בלי בלמים…

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן