המסורת מנצחת. גם השנה התאחדו גופים כדי שהאוסף הזה יצא. הזיכרון מקודש מדי מכדי שיקטעו את רצפו. הזיכרון על מות היקרים מוביל את העורכים לסמן "ווי" על פרויקט, ושאלת האיכות הופכת בדרך כלל משנית. 30 שירי האוסף מייצרים אוסף אקראי שיש בו מכל הבא ליד – שירי מקוריים, שירים חדשים מתוך אלבומים, גרסאות לשירים ישנים, שירי חול וקודש. לא כולם ממוקדים בזיכרון.
האוסף נטול תפיסה, חסר חוט שדרה. Mishmash. המסורת מנצחת, אבל לעיתים יוצא שכרה בהפסדה. העריכה לוקה ברוחב לב. הייתי מצמצם ובוחר שירים שיוצרים יחד קבוצת איכות שכורכת את תחושות השכול והזיכרון לקובץ איכותי אורגני.
שותפים לפרויקט: חברת לינקטון, רשת ג' של קול ישראל, אתר ynet וארגון יד-לבנים.
עורך ראשי: נועם גילאור (רשת ג')צייעוץ אמנותי: נועם חורב
שירים: שרית חדד- בלדה לחובש, דני רובס – נקישה בדלת, אליעד – רוץ קדימה ילד, קובי אפללו – לראות במקומך, צוות הדר (לאה שבת, מירי אלוני, דין דין אביב, דפנה ארמוני, חני דינור, ליאת ציון ושירן אברהם)- – עוז וענווה, חנן בן-ארי – ניגון הנשמות, אהרן רזאל וחנן יובל – ומי יודע אם לא נחלי דמעותיהם, ריקי גל – יורם, מאיה בוסקילה – ערב של קיץ, אסי ישראלוף – זמני בעולם, ישי ריבו – בן יקיר לי, סי היימן – שיר לבר, יואב יצחק – נשארנו לבד, שלומית אהרון – שמש עצובה, מאיה אברהם – אבן, צדף ונחלים, עמית פרקש – יום הולדת, דנה לפידות – כשזה נוגע, עוזי פוקס – הפרחים של אתמול, אילנית – ילד פרח, אופירה יוספי – מלאכים שלי, דנה צלח – לילות, ליאור אלמליח – בינו נא מורדים, רובי קסוס – אני נושא עמי, אביבה אבידן – האהבה העצובה הכאובה, ברק תמם – קליפות תפוזים, שיר ביטון – לאן, בנוף השירים – יהיו תמיד רעננים, מחזור מ"ט – כאן, ליאת יצחקי – השכיבני לשלום, יצחק מאיר – יהי רצון – תפילת בניה
הבחירות שלי:
