IMG_5061

באמת שרציתי

שי לי עטרי מופע השקה

3.5/5

"באמת  שרציתי" מגיע בהדרן. שמוליק נויפלד, שהלחין למילים של טל רביב עלה ללוות. ופתאום קיבלתי זמרת, נקיה ממניירות, מתכנסת לתוך עצמה, שרה את הסיפור בהפנמה נכונה.
הייתי זקוק לשיר הזה כדי להבין, שאני כנראה אהנה יותר משי-לי עטרי במופע הבא שלה, כשיהיו לה יותר מתשעה שירים, כשתוכל לגבש ערב מלא ממוקד יותר משלה, כשהיא תתנקה מכל ההתרגשות שהולידה פטפוטי סרק מביכים בין השירים, כשהיא לא תבקש מהקהל להצטרף אליה בשיר רגיש כמו "אצלנו בגן", שמבחינת התוכן אינו מזמין שירה בציבור, כשהיא תוותר על מיני קוריוזים כמו "שחרחורת" באקפלה. אני אומר את הדברים, כי שי-לי עטרי היא זמרת מיינסטרים טובה, חותרת לשירים איכותיים, נעזרת בצוות מוסיקלי מעולה.
בשני השירים הראשונים ("לשם שינוי", "סוסים שקופים") המילים לא הגיעו, גם לא הזמרת. אפשר להטיל את האשמה על הסאונד, גם על הזמרת, ואפשר להבין את הסיטואציה: הופעה ראשונה בפני קהל ב"זאפה". רק ב"אהבה גונבת" התחלתי לזהות איכויות, גם את היכולת לקרב את השיר אל חלקתה האישית. המצב השתפר עוד יותר בשיר "ירח שוכב על הגב", שיחזור בהדרנים – כשהיא משוחררת אף יותר. "קטעי הקישור" ("אתם יפים נורא", היא אומרת לקהל, "קלטתי שאני בזאפה", "שתיתי הרבה מים ואשתה עוד הרבה") הכבידו על הערב. זמרת צריכה לשמור על מידה של איפוק וצניעות כדי ליצור הקסם והמסתורין המיוחלים. תגידו – התרגשות, הופעה ראשונה. מה לעשות, שברגע שאתה פותח קופות, אין עוד הנחות.
אלון עדר, האורח הראשון, שהצטרף ל"אמילי" אינו ממש תואם את הסגנון שלה. היה משהו מאולץ בדואט. באלבום היא שרה את השיר סולו, ואין שום סיבה להפוך אותו לדואט. מוצלח יותר היה הדואט של "חזקה מהרוח" עם הדודה, גלי עטרי. כאן נשבה רוח ידידותית ותואמת. כנ"ל "דואט פרידה" עם רועי נויפלד, קאבר לשיר הישן ששרו גלי עטרי ומני בגר. אחרי הביצוע המצוין ל"באמת שרציתי", שי-לי פורצת בקצב של "אם ננעלו", פיוט שמחות לפי ר' שלום שבזי, ואני מתקשה להבין מה הקשר של השיר לערב שלה.
זוהי כנראה תוצאה של מצב, שאין לשי-לי עטרי רפרטואר כדי להעמיד מופע שלם. באמת שרצתה, אבל היא תמתין לאלבום השני ואז גם תגשים, כי יש לה את זה, ולא בקטן.

שירים: לשם שינוי, סוסים שקופים, אהבה גונבת, אמילי – עם אלון עדר, קצת אהבה לא תזיק – אלון עדר, ירח שוכב על הגב, אצלנו בגן, דרך ארוכה – עם גלי עטרי, חזקה מהרוח – עם גלי עטרי, רק מה שאת אוהבת – גלי עטרי, דואט פרידה עם רועי נויפלד, קול אחד – רועי נויפלד, בא הסתיו הדרן: באמת שרציתי, אם ינעלו, ירח שוכב על הגב
נגנים: עידן שניאור – גיטרה, שי ברוך – תופים, דני שניידרמן – בס, רועי נויפלד – קלידים והפקה מוסיקלית

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו:  "באמת שרציתי"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן