עטיפה

זום

שלום חנוך

4.5/5

צלילי האקורדיון בפתיחה מכניסים לסרט מתח בבימויו של שלום חנוך "זום אאוט, זום אין, קצת אקשן קצת מין". הדרמה הקצבית מזכירה את "מחכים למשיח", אלא שהתוכחה החברתית של השיר ההוא: "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם", אינה קיימת באלבום החדש של חנוך. המעורבות שלו היא הפעם בבקשת דחופה להצלה בשיר "המדינה הזאת צריכה אימא". לחנוך נשבר מהאבא שמנהל אותה. אנחנו זקוקים דחוף לאימא, שתציל את הבית. עד מתי נעצום עיניים, עד מתי נמשיך ללחום, מקונן חנוך על השכול, שממשיך לשרת בציניות את הפוליטיקאים. חנוך אינו זועק. המנגינה והטון – הם תחינה אמוציונלית מלאת כוונה. צלילי פסנתר בפתיחה מוליכים לבקשת הדחופה להצלה. הגיטרות מעצימות את ההבעה. שירת הגוספל המקהלתית בסיום מחזקת את תחושת המשאלה והתפילה, שקיימות בשיר לצד המחאה הגדולה.
שלום חנוך לא יצר אלבום קונספטואלי. השירים הם תמהיל סגנוני וורסטילי המוציא לתחנות שונות במסע עכשווי המתחיל בבייג'ין. זום אין על ויקי המארחת בבייג'ין שמדברת חצי עברית, חצי אנגלית. השיר מעלה אותה על רוק קצבי טעון.
ואז בקונטרסט חד מגיע הבלוז הרומנטי בניחוח אווירה אפלולי של "את עוד לא אמרת לי" על המאהב, שלא הצליח לחדור למוחה של האהובה. – "דברי אלי הלילה/ ספרי לי הכל/ כאילו לא הכרנו/ ונפגשנו רק אתמול".
"המזוודה" היא עוד סיפור מתח  שמלווה בצליל בלוז סלייד גיטאר על נסיעה לחו"ל לפגישה חשאית קצרה עם אישה נאהבת. מסוג השירים שכנראה לא יכנס לסטליסט של ההופעה.
מהקולנוע של "זום" עוברים לתיאטרון של "אתה אשם בכל" – הצגה עם סצנות על יחסי גבר וגברת בעולם תחתון. בעיטור מוסיקלי נפלא של שלומי שבן. שיר ספוג אווירה אפלולית ששלום חנוך ביים בהתבוננות שמייצרת סרט מתח.
"7 בערב" הוא שיר אווירה אינטימי, מזכיר בדימוייו את "לילה" – "ברגעים זוהרים העיר מתאפרת/ והלילה מתחיל להפליא בקסמיו". שיר אהבה לאישה מסתורית טעון במתח דק בשפה "אלתרמנית" בניחוח ג'אזי נוגה. עוד חריג מפתיע באלבום.
לתוך התערובת המוסיקלית המגוונת נכנס, כמו באקראי, שיר שיר רוק רך של מהלכים פשוטים – "גיטרה". שלום שר אהבה לגיטרה בדימויים ארוטיים בליווי סקסופון : "השקע במתנייך הרטט העמוק/ חשמל במיתרייך – את שולחת בי רוק/ מכל מאהבייך ילדת לי חלום/  באין לי מיתרייך – אין לי מקום"
ואז – "אל חסר רחמים" האירוני, המבוסס על תפילת "אל מלא רחמים", תפילה לעילוי נשמת המת, שאומרים בבית הקברות אחר צדוק הדין, או כשמבקרים את קבר המת. נאמרת גם בבית הכנסת לזכרם של נפטרים או חללי צה"ל וחללי השואה.- נהוגה במעמד ימי זיכרון לאומיים. חנוך בקול אקספרסיבי מיוסר מבקש מהאל חסר הרחמים לספק "מנוחה נכונה על כנפי השכינה". אלא שבאין רחמים, נכנסת לתמונה "אשת הרחמים", אותה אם שחנוך ייחל לה ב"המדינה הזאת  זקוקה לאימא" כדי לצרור בצרור החיים את נשמת המת,  בגן עדן. צליל אקוסטי, עיבוד וביצוע מרטיטים. תפילה כזו עוד לא שמענו משלום חנוך.
מתוגת התפילה – מעבר חד לקצב מרקיד של "עיר החטאים" עם מזי כהן ואיילה אינגדשט, שיר אורבני על חיים כפייתיים בתזזית בסדום המודרנית. יש בשיר הזה שחרור גדול לקראת סיום המסתכם במשפט – "הסוף הוא כאן – בכל זאת באת".
ואם שחרור – אז הבונוס באלבום – "איך זה את" עם שרית חדד. שיר שמח על זוגות אחרי החתונה. עלו לפסגת האושר. ההמשך – ירידה תלולה. הגבר משקר לה, בוגד בה, והיא – כאילו כלום לא קרה. ביקורת עצמית של הגבר שמשתומם, איך היא נשארת איתו למרות כל מה שעולל לה. שלום חנוך  מאיר מציאות שבעטיה נשים רבות ממשיכות לחיות מתוך ביטול עצמי. השיר והמוסיקה – סוג של סטירה על שירי ה"ז'אנר", שמתמקדת באושר שבזוגיות או בכאב של הגבר המדוכא, שננטש ע"י האישה, אבל נעדרת הנוגיעה בסיטואציה של נשים פגועות ונבגדות, שממשיכות לגלות נאמנות לאיש שאיתן. המוסיקה מחדדת את ההיבט הסטירי-פרודי, כשהיא לוקחת את השיר לקלישאות של שירי השמחות בסגנון פופ-ים-תיכוני בהפקה טיפוסית לז'אנר.
שלום חנוך יצר אלבום מגוון, רב סגנוני, מרתק, שזורק אותך לכיוונים שונים. אין חוט מקשר ביניהם. כמעט כל שיר עומד בפני עצמו – בטקסט, במוסיקה, בעיבוד. הפנים הרבות במוסיקה של שלום חנוך, ורסטיליות שמתפתחת עם השנים, ובאלבום הזה נפרשת כקשת מוסיקלית מרהיבה.

שירים: זום, המדינה הזאת צריכה אמא, ויקי, את עוד לא אמרת לי, המזוודה, שובל צעיף חלום, אתה אשם בכל עם שלומי שבן, בערב, גיטרה, אל חסר רחמים, עיר החטאים עם מזי כהן ואיילה אינגדשט בונוס: איך זה את עם שרית חדד
הפקה מוסיקלית: לואי להב ומשה לוי
עיבודים: שלום חנוך, משה לוי, לואי להב

צילומים: מרגלית חרסונסקי

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. ממש לא מביך, מעניין, תענוג סוחף להקשיב גם למילים גם למוסיקה המשובבת , עבודה לעילא ולעילא של לואי להב, משה לוי ושלום עצמו, שלום כשמוציא דיסק זה ממש ספר, כל משפט מעניין, כל מילה יש בה מחשבה מאוחרת, והלחנים -תענוג, מעברים מוסיקליים מעניינים ומעוררי השראה.יופי

  2. מביך אחי. החדש של שלומי ברכה טוב פי 89 מיליון מהדיסק האפור ותפל הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן