במסגרת האלבום החדש של שלומי ברכה, ההולך ומתקרב – מגיע פרק ההמשך של סרט המתח הדרמטי. והפעם על יחסים על יחסים ללא סיכוי. שלומי ברכה מנסה לברר מהות הקשר בינו ובינה, המסתמן ככישלון.
זו שניצבת מולו נראית יותר כאיום מאשר פוטנציאל לקשר טוב. הוא חש, שבת הזוג חורשת מזימות, אבל לא ממש מצליח לתרגם את התנהגותה. היא אינה מאפשרת לו לקבל פרספקטיבה על הקשר ולבחון אותו באמת. מצד אחד פוחדת מהיחסים, מצד אחר מפעילה את כוחותיה הגלויים (יופי) והסמויים (פייה) על מנת לשלוט בו. כך הופכים היחסים לסוג של מאבק, (השימוש במילה "נשק" היא אסוציאציה למלחמה) יותר מאשר קשר שמשרה ביטחון ותחושה טובה.
השיר נפתח במעין צפירה המבשרת רעות. המנגינה, הקצב והטון מייצרים סיפור אפלולי דרמטי. שלומי ברכה נוגה, מביע את תחושותיו בדכדוך כווידוי אינטימי שנשמע אמין. ה"תפאורה" המוסיקלית של עופר מאירי מעניקה לדרמה האישית עוצמות מוספות בהפקה המבליטה את האווירה האורבנית הקודרת והמכושפת.
במסגרת דברים שרציתי לומר לא יכולתי לבוא כי היה מאוחר
מנופף לשלום ושומר על אותה הארשת
את לוחשת לי סוד זה בצד האפל
אם תלך תזהר לא תוכל כבר לצאת
כי אני הטובה שטווה מסביבך את הרשת
במסגרת דברים שרציתי לכתוב לא יכולתי לזוז כי הייתי קרוב
במלון זול ישן שתלויה מעלי הנברשת
את נותנת לי עוד ורוצה עוד לתת
אם תלך תזהר לא תוכל כבר לצאת
כי אני הפיה שצובעת סביבך את הקשת
היא אומרת יש לי פה חדר
תמונה מיטה וקיר
ונדמה לי שהיא פוחדת
מיחסים קרובים
במסגרת דברים שהיו לי אסור לא יכולתי לזוז כי הייתי קשור
בין שמים לים וחוזר לאותה היבשת
במסגרת דברים שרציתי לכתוב לא יכולתי לזוז כי הייתי קרוב
במלון זול ישן שתלויה מעלי הנברשת
והנשק הוא אות והחטא הוא העט
אם תלך תזהר לא תוכל כבר לצאת
כי אני היפה שפורמת לך את הקשר
