יש שפות שמתאהבות במנגינות, והמנגינות משיבות להן אהבה. תמרה ליבר, ילידת ארגנטינה, בחרה לשדך את "אחרי עשרים שנה" הקלאסי של רוטבליט את קראוס לספרדית. נולד זיווג יפה. אהבה משמיעה ראשונה. הבלדה הנוגה התמסרה בשירתה הרגישה של תמרה ליבר לשפה, לדיאלקט בנפש חפצה.
ערך מוסף של ממש בעיבוד של דניאל סלומון – חיבור לטנגו ולבנדוניאון. כאן כבר מתחוללים דברים שמפקיעים את השיר מאדמתו ולוקחים אותו לארץ אחרת, והמעבר הפריך הזה עושה רק טוב לשיר.

Veinte años mas 
y tu con migo siempre 
guitarra que afino 
mi alma sutilmente 
en tus cuerdas descubrir 
la cancion que aun no escribi 
florecera. 

Veinte años mas 
ya no soy esa niña 
tan juvenil que fui, 
que fui en aquellos dias 
y aun estas aqui 
con tigo vuelvo a mi 
una vez mas. 

Otra vez tu voz, 
Otra vez tu son 
como el añejo vino sos, 
la cancion que en mi 
hoy despierta el alma 
desde mis manos hoy 
un canto nacio y volo. 
veinte años ya. 

על "אחרי עשרים שנה"