היא מבקשת: "השאר את נשיקותיך על כתונת הלילה שלי/ אאסוף אותן כשאתעורר". ענבל נצר (InAbell) נוגעת באהבה מתוקה מתוך שינה עמוקה וההתעוררות שלאחריה. הריחוק החלומי הוא שיוצר את החוויה המסתורית משהו וגם את תחושת המציאות ההזויה – היא תחשב את השעה לפי חום כוס הקפה שלו, הלחות של המקלחת, היא תדע בדיוק מתי עזב את הלילה. זה לא עניין פיזי – "הגוף שלי כל כך ישנוני/ אבל נשמתי בוודאי מרגישה". השיר נכתב על מודעות לאוהב ללא מגע שמתרחשת מתוך שינה עמוקה.
יופיה הלא ידוע של InAbell הקסים בשיר הקודם שלה –  Fresh Honey.  צלילי הפסנתר בתחילת השיר מבשרים המשכו של הקסם.   הטון המעודן הכמעט נלחש – הם חלק מהתחושה/ חוויה שאופפת את המספרת. InAbell שרה במעין מתיקות של חלום נפלא. עיבוד האמביינט עוטף את השיר במוסיקה שמיימית. האפקטים מחזקים התחושה של גן עדן קסום. להיכנס אליו ולחזור ולהיכנס שוב.

*** הקליפ של מידן ארמה בשחור לבן הוא סיפור בפני עצמו, עוסק בזכרונות (ההתרחשות ברוורס) ומשחזר רגעי דרמה ביחסים במעין פרשנות אחרת לשיר. אני מעדיף להקשיב לו (לשיר) נטו ולא לנסות לחפש משמעויות חופפות. די לי בקסם של InAbell

leave your kisses
on my nightgown
I’ll collect them when I wake

olive oil and lemon
will escort the morning steps I take
I will calculate the hour
by the warmth of your coffee cup,
by the dampness of the shower
as soon as I get up

my sleep is deep as the ocean
and my dreams are vivid bright
and even though,
I’ll know exactly when you left my night

so leave your kisses
on my nightgown
even if it seems unreal
my body lays so sleepy
but my soul can surely feel.