עיון ביקורת

מיילס דיוויס , Bitches Brew – מהפכת הג'אז רוק פיוז'ן

האלבומים הגדולים, מוסיקה ג'אז

מיילס דיוויס הוא מי שהגדיר במידה מסוימת את תחילתו של עידן הג'אז-רוק פיוז'ן, שיסודותיו  שילוב כלים חשמליים במסגרת החמישיה השניה שלו. שני אלבומי הפיוז'ן שציינו את המהפך היו In A Silent Way ו – Bitches Brew. דיוויס שהאזין בשנים ההן לאמני רוק כג'יימס בראון, ג'ימי הנדריקס ולהרכב של סליי סטון Sly and the Family Stone, הקליט את In A Silent Way ב-1969. החידוש היה – בשילוב כלים חשמליים – שלושה קלידנים ונגן גיטרה. הרבי הנקוק וצ'יק קוריאה בפסנתרים חשמליים, ג'ו זווינול באורגן חשמלי וג'ון מקלפלין על הגיטרה החשמלית. הקלטות In A Silent Way – מייצגות את השינוי שדיוויס עבר בשבירת צורות ומהלכי אקורדים, בדרכי אלתור חדשות, בקביעת מסגרת הנגנים וכלי הנגינה.  הוא חיפש את המכלול של הצליל, לא סולואים וירטואוזים כפי שהיה מקובל בג'אז של הביבופ והפוס בופ, כאשר העריכה  של המוסיקה הופכת חלק מהיצירה.
 Bitches Brew שיצא ב-1970, כלל 6 קטעים באורך כולל של 94 דקות. ההרכב המקליט כלל שני פסנתרים חשמליים גיטרה חשמלית, שתי מערכות תופים, נגן הקשה, חצוצרה, קלרינט וסקסופון.  400 אלף העותקים שנמכרו מהאלבום והזכייה בגראמי  בקטגוריית אלבום הג'אז הטוב ביותר העידו על שיווק נכון של המוסיקה החדשה לדור הצעיר של מאזיני מוסיקת הרוק. חברת התקליטים קולומוביה דחפה את דיוויס להופיע בקונצרטים משותפים עם להקות רוק מצליחות כמו Greatful Dead, קרלוס סנטנה. עיתונות הרוק שיבחה את האלבום כפורץ דרך. עיטור העטיפה שצייר מטי קלרווין סימל את החיבור של הג'אז  לרוק הפסיכדלי. לא כולם שיבחו האלבום. אחת הטענות היתה שעל מנת לפנות לקהל צעיר – דיוויס פוגם באיכות המוסיקה שלו, שהופכת פחות מורכבת מבחינת ההרמוניה, ושם דגש יותר על התבניות הקצביות, אפקטים חשמליים, חיבור החצוצרה לפדל (wah wah pedal) שנועד להוסיף אפקטים לצליל החצוצרה.
אכן: דיוויס לא הסתיר את העובדה כי בחיבור שלו לרוק, הוא השתמש באמצעים ששימשו נגני גיטרה כמו ג'ימי הנדריקס ואריק קלפטון. מכל מקום למרות הדיעות וחילוקי הדיעות – Bitches Brew נחשב לאחד מאלבומי הג'אז פורצי הדרך הבולטים והחשובים בז'אנר. דיוויס כתב את רוב הקטעים לאלבום פרט ל – Pharaoh's Dance, מהקטעים היותר מורכבים באלבום, שהלחין זווינול ו – Sanctuary, שהלחין וויין שורטר. דייוויס הנחה בצורה כללית את הנגנים באשר לשמירה על מסגרת חופשית בהרמוניה, קצב, וכן קבע את "מצב הרוח" של כל יצירה. דברים נקבעו על ידו במהלך ההקלטות – כולל כתיבה לנגן זה או אחר. היצירה התפתחה תוך כדי הקלטה. היא הוקלטה ביחידות קטנות וחוברה בתהליך העריכה.
לאחר  Bitches Brew, דיוויס המשיך להופיע ולהקליט בסגנון פיוז'ן. בהשוואה להרכבים קודמים הוא הרבה להחליף נגנים. לאחר שוויין שורטר עזב, החליף דיוויס חמישה נגני סקסופון בחמש שנים.  ב-1975 פרש מהופעות עקב בעיות בריאות, תאונת דרכים ושימוש בסמים.

קטעים: "Pharaoh's Dance", "Bitches Brew", "Spanish Key", "John Mclaughlin, "Miles Runs the Voodoo Down", "Sanctuary
נגנים: מיילס דיווויס – חצוצרה, ויין שורטר – סקסופון סופרן, בני מופין – בס קלרינט, ג'ו זווינול – פסנתר חשמלי, צ'יק קוריאה – פסנתר חשמלי, לארי יאנג – פסנתר חשמלי, ג'ון מקלפלין – גיטרה חשמלית, דייב הולנד – בס, הרווי ברוקס – בס חשמלי, לני ווסט – תופים, דון אליאס – קונגס, ג'ומה סנטוס – כלי הקשה, דייב הולנד – בס חשמלי, בילי קובהם תופים, אירטו מורירה – כלי הקשה.
הקלטות: 19-21 באוגוסט 1969, אולפני קולומביה ניו-יורק.

Miles Davis – Bitches Brew (1970) – full album

(Miles Davis – Bitches Brew (from The Miles Davis Story

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 12