ניק קייב והזרעים הרעים , Ghosteen (אוקטובר 2019)

אחרי ארבעים שנות קריירה, ניק קייב מציג את אחד האלבומים הטובים ביותר שלו עד כה, אם לא הטוב שבהם. זוהי מעין מדיטציה מורכבת על המוות ועל האבל הקולקטיבי שלו-שלנו. אני בד”כ נמנע לעשות שימוש ב”מרגש”. כאן אין לי היסוס: ניק קייב עשה אלבום מרגש. הפעם המילה מתאימה לי. לא מוצא אחרת. […]
קרא כתבה >>

ג'ון קולטריין , Blue Train (אלבומי הג'אז הגדולים, 1958)

Blue Train שהוקלט ב -15 בספטמבר 1957, נמצא ברשימות החובה של חובבי ג’אז רבים. מצד שני, יש לא מעטים שאינם מבינים על מה המהומה. אני נמנה על מחנה המתפעלים. אמנם, קיימת מחלוקת לגבי הביצועים, ויש מבקרים שטוענים כי לי מורגן וגם קרטיס פולר עשו עבודה טובה ביותר בהקלטות אחרות. אבל […]
קרא כתבה >>

בילי ג’ואל, הזר (1977)

“הזר” הוא האלבום החמישי של  בילי ג’ואל. בעיני מבקרים – יצירת המופת שלו, שיצאה כמה שנים אחרי להיטו Piano Man. מקום 67 ברשימת האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. להיט ענק מהאלבום הזה שחצה  את כול הזמנים – Just The Way You Are . האלבום  “הזר” היווה מבחינת בילי ג’ואל פריצת דרך של ממש.  בהפקתו של פיל ראמון.  מרבית המבקרים […]
קרא כתבה >>

הביטלס, “אבי רוד” בן 50 (1969)

“היא נכנסה דרך חלון חדר האמבטיה” הוא שיר שאני יכול להמשיך לשמוע ולשמוע. איזו המצאה מוסיקלית. וגם “יו נוור גיב מי יור מאני”, עוד הברקה גדולה מהצמד לנון את מקרטני, למרות שאורך הקטע פחות משתי דקות. דווקא בתכנים המוזרים (מי היתה האשה שהגיחה מחלון האמבטיה) היה איזשהו קסם שהתחבר למלודיות […]
קרא כתבה >>

נייט ארק, אוצרות (שנת 2000)

קו ניו-יורק ארמניה. ג’אז, ניחוח ערבי, חיבורים בעידון מלודי. הדיסק הוא אוסף שמיועד למי שאין לו מושג מה היא נייט ארק. 5 שירים מתוך 8 הקטעים הם מהאלבום הראשון של החבורה “תמונה” ו”שיבה הביתה” והם מוכרים לכל אוזן, אבל מיוחדים יותר הקטעים “רגעים” הג’אזי ו”התבגרות” האימפרסיוניסטי. הכלים מתחברים בתפרים עדינים, […]
קרא כתבה >>

צ'ט בייקר, Chet (האלבומים הגדולים, 1959)

אחד האלבומים היותר מבוקשים-פופולאריים של הזמר-חצוצרן האגדי. אלבום שעשוי אפילו להיחשב כהקלטה הכי ייצוגית של צ’ט בייקר. באלבום האינסטרומנטלי (באותה תקופה עלה המוניטין שלו גם כזמר ג’אז בעל קול ייחודי) מנגנת נבחרת חלומות –  פפר אדאמס – בריטון סקסופון, הרבי מאן – חליל, ביל אוואנס – פסנתר, קני בורל – […]
קרא כתבה >>

The Quintet, Jazz At Massey Hall (אלבומי הג'אז הגדולים, 1953)

האלבום יצא מחדש תחת השם “הקונצרט הגדול ביותר אי פעם” “The Greatest Concert Ever”. מנגנת קבוצת האל סטארס של הג’אז – צ’רלי פרקר, דיזי גילספי, באד פאוול, צ’ארלס מינגוס ומקס רואץ’ – כולם מוסיקאים ונגנים בולטים בהתפתחות הביבופ, כולם ותיקים מנוסים כבר בזמן הקונצרט. הקונצרט  נערך בהיכל מסי בטורונטו, קנדה ב- […]
קרא כתבה >>

קליפורד ג'ורדן, Live at Ethell’s (אלבומי הג'אז הגדולים, 1994)

ביקורת הג’אז דיברה על האלבום הזה כאחת מההקלטות הטובות ביותר, המרתקות ביותר של קליפורד ג’ורדן. “פשוט אחד מתקליטורי הג’אז האמיתיים ביותר ששמעתי” כתב המבקר של הג’אז טיימס. סקסופוניסט הטנור קליפורד ג’ורדן (1931-1993) המוערך והייחודי ורביעייתו הקליטו את האלבום חי במועדון את’ל ב-16-18 באוקטובר 1987. עם ג’ורדן היו הפסנתרן קווין א’וקונל. , […]
קרא כתבה >>

לפני 13 שנה, ברוס ספרינגסטין ביקום מקביל בהופעה חיה בדאבלין (קולוביה אן.אם.סי, יולי 2007)

מוסיקת קאונטרי, עיבודי דיקסילנד. בלו גראס.  ברוס ספרינגסטין הגיע לדאבלין לעורר געגועים ולהתגעגע בעצמו. מצדיע לשורשים של המוסיקה של אמריקה, שזה באיזשהו מקום נוגע לאירים. Eye On The Prize הולך לכיוון גוספל בשירה ודיקסילנד בעיבוד. וזה גורם לך לקום מהכורסה ולהצטרף לחוגגים ששרו עם ספירינגסטין בנובמבר 2006 בדאבלין. “ג’סי ג’יימס” זה צליל באנג’ו בעיבוד קאונטרי בלו […]
קרא כתבה >>

אנדרה פרווין, ג'ו פאס וריי בראון, אפטר האוארס (אן.אם.סי, Telarc, 1989)

אנדרה פרווין – פסנתרן קלאסי בעיקר, מנצח דגול, הצטרף לשני ענקי ג’אז – ג’ו פאס בגיטרה, ריי בראון בבס. האלבום נוצר ב-1989. בשביל פרווין זה היה אתגר לעשות ג’אז עם קליברים כאלה. אני שומע את “יש לי רק עינים בשבילך”, סטנדרט. מנוגן בטאץ’ סולידי, מעודן. שימו את זה על אורות […]
קרא כתבה >>

בת' הארט, זועקת לארוחתי (הד-ארצי, אטלנטיק, 1999)

שיר 12 הנקרא “אמא”, מראה עד איפה יכולה זמרת הרוק-בלוז הזו להגיע. רגשנית וקורעת כג’ניס ג’ופלין, מחטטת בנשמה. בת’ הארט, זמרת סול, לא מחקה את ג’ופלין אבל האיכויות מזכירות את זמרת הבלוז הלבנה הגדולה. לא כל הדיסק זה בלוז. “אל איי סונג” בעיבוד לפסנתר הוא בלדת רוק שקטה, בין אלאניס […]
קרא כתבה >>

לואיס ארמסטרונג, עולמו המופלא של לואיס ארמסטרונג (דיסק כפול, הליקון, אוקטובר 2007)

אני מתחיל בדיסק השני, אולי מפני שאני מת לשמוע את ארמסטרונג שר בליווי הפסנתר של דיוק אלינגטון – It Don’t Mean A Thing , וזהו תזמור חם, קולח, עם סולו חצוצרה יפהפה. ואז , בקטע השני, נכנסת למערכת שלי הגברת הראשונה של הג’אז אלה פיצג’ראלד לדואט עם סאצ’מו ל ל”חלום חלום קטן עלי”, הקלטה מ-1951.אלה תחזור […]
קרא כתבה >>

דייב ברובק, Time Out (אלבומי הג'אז הגדולים, 1959)

הפסנתרן דייב ברובק (1920-2012) יצר יצירת מופת שהפכה לאלבום הג’אז אינסטרומנטלי הראשון שנמכר ביותר ממיליון עותקים. ברובק הושפע ממוסיקה קלאסית, ולעיתים אילתר בסגנון קונטראפונקט באוריינטציה באכית. ברובק התמקד במשקלים א-סימטריים. Blue Rondo à la Turk שפותח את האלבום Time Out כתוב במשקל 8/9. את ההשראה לקטע קיבל בסיבוב הופעות בטורקיה מטעם משרד […]
קרא כתבה >>

אלטון ג'ון, להתראות דרך האבנים הצהובות (1973)

כשאלטון ג’ון הישווה את עצמו לביטלס, זה התקבל כשגעון גדלות, אבל האלבום הזה במיוחד, נותן איזושהי הצדקה להצהרותיו היומרניות. אני מדבר על קטע הפתיחה האינסטרומנטלי הכמו אופראי (ויש שמצאו בו השפעות של וגנר) “הלוויה לחבר” שמחובר ל- Love Lies Bleeding, “בני והג’טס”, בהשפעת טרנד ה”גלאם רוק, “נר ברוח” (שמוזכר בהקשר למותה […]
קרא כתבה >>

ג’ון קולטריין, לאב סופרים (1964)

ג’ון קולטריין בשעותיו היותר יפות. האלבום הזה חולל מהפכה מוחלטת בסצנת הג’אז ב -1965, וגם כיום ניתן למצוא את השפעתו בסגנונות מוסיקליים רבים. במקום להציג את השפה ההרמונית המורכבת והצפופה בסגנון פוסט-בופ שפיתח עם מיילס דיוויס ות’לוניוס מונק, קולטריין נושף אקורדים פשוטים באופן חופשי בתשוקה רוחנית גולמית. ארבעת השירים באלבום […]
קרא כתבה >>

הרולינג סטונס, Honk (הליקון, מאי 2019)

אל תספרו כמה אוספים יצאו לרולינג סטונס. נלך גם על האחרון. ללהקה של חמישים שנה שעוד מתרוצצת בדרכים – מגיע להוציא עוד אוסף.  רולינג סטונס מבחינתי – לנצח. אני אשים את 46 השירים במכונית, ואפתח חלונות. עדיין בנזין מעלה לנשמה. 36 שירים ביניהם שמונה סינגלים, שצעדו ב- Top 10. דיסק הבונוס בגרסת ה- 3CD, […]
קרא כתבה >>

הרבי הנקוק , Head Hunters (קולומביה, 1973)

הקריירה המרתקת של הרבי הנקוק קיבלה תפנית מפתיעה באלבום פאנק מפתיע. הנקוק הוא מוזיקאי של חיפושים ושינויים. באחת התחנות שלו עבר דרך מיילס דייוויס כחבר בחמישייה הקלאסית של שנות השישים פורצתת הדרך. כמנהיג-פסנתרן הלך היו לו אלבומים אקוסטיים בולטים (Maiden Voyage, Empyrean Isles) וגם פרויקטים חשמליים ניסיוניים (Sextant, Crossings). אבל […]
קרא כתבה >>

Cut's You Up, קאברים של להקות השמונים The Complete Dark 80’s Covers Compilation

את אלבום האוסף גיליתי באקראי, בתוך ערמת דיסקים ישנה, שהמתין כאבן שאין לה הופכין להאזנה. 19 שנים אחרי, ואני מוצא את עצמי מקשיב ל – Cuts You Up (ע”ש שירו של פיטר מרפי מהאלבום האלטרנטיב  Deep) בעונג ולא מבין איך חמק מתחת לרדאר. אין לי מושג מה גרם לי לפסוח עליו.  […]
קרא כתבה >>

קית’ ג’ארט, קלן קונצרט (אחי.סי.אם, אם.סי)

גם אני מחאתי כפיים כעבור 66 דקות. מתי מוסיקת ג’אז הצליחה להפנט ככה.  הפסנתרן הזיקיתי, באחת משעותיו היותר יפות. את האימפרוביזציות האלה ניגן קית’ ג’ארט בקונצרט ב-1975 בקלן, גרמניה.   ג’ארט הוא מסוג הנגנים שיוצר מבנים מלודיים מפתיעים תוך כיד אלתור, מהסוג שמספרים סיפור. קונצרט  של שני חלקים.  ג’ארט עובר מרעיון לרעיון, כשביד שמאל החזקה שלו […]
קרא כתבה >>

Side By Side, המפגשים הגדולים של הג’אז

רעיון האוסף: ענקי ג’אז שהקליטו זה לצד זה. מה שמענג במפגשים כאלה – ג’אז ישן שאינו מתיישן,  ואתם יכולים לעשות שימוש בכל קלישאה מלא נס ליחם ויין נושן שמשתבח עם הזמן. לשמוע את בן וובסטר נגן הטנור הגדול מגובה על ידי שלישיית אוסקר פיטרסון ב- How Deep Is The Ocean. הקלטה […]
קרא כתבה >>