אביהו פנחסוב שיחק אותה: הוא קיבל המון שעות במה לעשות את ההצגה שלו. גם הוא לא האמין שיגיע לשלב הגמר, אבל הוא ידע כי ההפקה תשתמש בו לבידור ולצחוקים כמה שאפשר. הוא הרוויח יחסי ציבור בגדול. ההפקה של הכוכב הבא
כשאוהד שרגאי הגיש ביצוע מרוגש של "ואם פרידה" של דיקלה, העירו לו השופטים כי בשלב הזה הוא כבר צריך לכוון את עצמו לאירוויזיון. אמדורסקי אמר לו: "שרת מושלם אבל זה הרגיש לי כמו ריאליטי". ומה התוכנית שהוא שופט בה? לא
הפרק האחרון בדו קרב הצמדים הוגדר כ"מרימים את האולפן". התוצאה היתה הפוכה. עומר אליהו וניקי גולדשטיין הגישו את הביצועים היותר רעים שלהם בתחרות. בחירת שירים נכונה היא מרכיב דומיננטי בהצלחתו של ביצוע, והפעם הם פיספסו, עומר אליהו בחיבור של "BMW
זו אינה רק התחרות לקראת האירוויזיון. השאלה היא מה עושים עם כשרונות כאלה בארץ קטנה (עם או בלי שפם) בתום התחרות. יש במחזור הזה הרבה מאוד מצוינים, ואני מדבר על דור צעיר של זמרים וזמרות, שהאנגלית בפיהם נשמעת כשפה ראשונה.
מפיקי התחרות הכתירו את הפרק הזה – לואי מול עומר. אני הייתי מסתפק במילה אחת – ללי. ללי קולישקין. אם מחפשים את הכישרון הייחודי, הלא צפוי בכל מרכיב – זוהי ללי. היא משתייכת לקבוצת בני ה-16 המפתיעים בתחרת. החלומות שלה
באירוויזיון זה לא היה עובר. אתה לא יכול להרשות לעצמך לשכוח מילים בתחרות בינלאומית המשודרת למאות מיליונים. אין מצב – גם אם אתה זמר סוף העולם. דוראל סעדון הוא זמר מעולה, אבל הוא טעה ב – All Of Me, חזר
אמדורסקי לא סובל את Creep של רדיוהד. בניסוח יותר מדויק: אין לו כוח לשמוע עוד קאבר לשיר הזה. התוצאה: ניקי גולדשטיין חטף ממנו אדום מול כל הכחולים של השופטים האחרים. אילו אני שופט של השופטים, הייתי מוציא לאמדדורסקי אדום. את
קרן פלס אינה אוהבת שירי אהבה צרפתיים מלאי רגש כמו Je suis malade, של השאנסונר סרג' לאמה, שיזהר כהן ביצע בזמנו בעברית כ"שלכת" (תרגום: משה בן שאול) ובעקבותיו – הראל סקעת. מדובר בשנסון מארץ השנסונים. אהבה קורעת לב. זה שיר
לאמדורסקי יש בעיה עם החלטות היושבים לצידו בשולחן השופטים. אנחנו בשלב הרכבת הנבחרת הסופית, והוא אינו מוכן להצטרף להחלטות פה-אחד המעניקות חמישה כחולים לנבחן וחבירה אוטומטית לנבחרת ללא שלב התלבטות – ללא דיון בהחלטה. באודישן של עומר אליהו (המלצר המזמר
איך ממשיכים לשרוד את התוכנית? מתי זה נגמר? הסבל מול המרקע נעשה נוח יותר, כשמקבלים קאבר כמו של רביב כנר ל – Sign Of The Times המוכר מהרי סטיילס. כנר הוא הזמר הטוב ביותר בתחרות נכון לעכשיו. יש לו קול
הקרב על הכרטיס לאירוויזיוון יהיה השנה קשה. חמישה כחולים ניתנו לצעירים בני 16 – ללי קולישקין שעשתה קאבר ל – Addicted To You של אביצ'י, לאלה לי להב שביצעה את Into You של אריאנה גרנדה ולאור עמרמי ברוקמן (בג'ינג'י) שעשה
אמדורסקי שאל את שירן אבאיו, זמרת רוק, שצברה הרבה שעות במה אם היא עושה "גראולינג". זה מה שמבקשים מזמרת המתמודדת על יצוג ישראל באירוויזיון? במטאל – "גראולינג" הוא ביצוע ווקאלי, אשר מהותו השמעת קולות נמוכים, גסים, מגרגרים ובלתי מלודיים, מעין
רון פרץ שרה קטע מקורי "רובאמה", חיבור בין עברית ומרוקאית עם נגיעות היפ הופ בהפקת די ג'יי אבאבסי, שנשמע אקספרימנט מאתגר. מרבית השופטים לא הבינו מה היא רוצה מחייהם. סטטיק הודיע שהוא לא מבין כלום, שהוא לא מבין ב"מוסיקה מהעתיד",
ציון חורי (36) לקח את Hurrican, השיר הנפלא של מרינה מקסימיליאן, למחוז שלו, באינטרפרטציה קולית שהעניקה לשיר צבע יפהפה וגם עומק תחושתי. השופטת שירי מימון טענה שהביצוע "חסר רגש". אסף אמדורסקי סבר שרגש היה בו, אבל חסר "טכניקה". יושב הצופה
אסף אמדורסקי מצטייר כשופט השקול והדעתני, שאינו חושש לבלוט בהחלטותיו הנגדיות, כאשר כל השופטים ממהרים לתת כחולים. הבעיה מתחילה כאשר אמדורסקי שבוי בתוך הדימוי של עצמו, וקבלת ההחלטות שלו נשמעת מאולצת. אנחנו נמצאים עדיין בשלב הראשון של הכוכב הבא לאירוויזיון,
איתי לוי צודק. ליאורה יצחק, הזמרת המזוהה ביותר בארץ עם שירה ומוסיקה הודית, לא הגישה שיר שהעיף אותי. אני מבין את הגישה שלה: היא חשבה על משהו שיתאים לאירוויזיון, אבל פספסה את עצמה. ההשתרעות שלה במהלך השיר על הרצפה –
בצלילים הראשונים קרן פלס לא זיהתה שמדובר בשיר שלה. אלדד כהן, מדריך נוער בסיכון בן 31 , בחר לשיר "כלום לא טעים" שפלס כתבה על רקע משבר בחייה האישיים. האינטרפרטציה של כהן סחטה ממנה דמעות. היא לא האמינה שאפשר להחיות
מבחן אייל גולן. יש משהו כזה. קחו את המתמודד אילון אלקיים מקרית גת בן 16. הוא שקר "חיים שלמים" מרשימת השירים היותר אהובים של גולן, וקיבל 4 כחולים, כי טכנית הוא הזכיר את הגבהים של גולן. מילים פשוטות: אייל גולן
שיר צפרי (18) שרה יפה Karma Police של רדיוהד, וחטפה 2 אדומים – "כי מה שעשית – אין לו קשר לאירוויזיון", אמר לה אמדורסקי. לא ברור על פי אלו מודלים קובע שופט מה מתאים לאירוויזיון. בואו נסכים שרוק אלטרנטיבי אוונגרדי
מאיה בוסקילה ניסתה לעשות קאמבאק ענק באמצעות "הכוכב הבא לאירוויזיון". היא הודתה שיותר מאשר חשוב היה לה להגיע לאירוויזיון, היא נזקקה לחשיפה מחודשת. אכן: נחשפה מחדש – הקול הגדול, הביצועים המלודרמטיים. בוסקילה בנתה על האירוויזיון, כאילו כל מה שעשתה עד
הכניסו בכוח את ה"הורה עם ההיי" של אבא שלה, אבי טולדנו, כוכב אירוויזיונים ותיק, ואפילו אמרו לה (אמדורסקי) שהתפוח אינו נופל רחוק, אבל ליהי טולדנו יכולה וצריכה לותר על ההשוואה לאבא. היא עומדת בזכות עצמה. בת 17 כולה, והקאבר שלה
קאבר מוצלח לא חייב לחשוף זמר גדול, בטח לא לחקות את המקור, אלא להציג את הניואנס שבביצוע החדש. יובל בידר אינה זמרת גדולה, אבל בגרסה המאוד לירית שלה ל"הכל עד כאן" של עמיר בניון הראתה כמה היא ייחודית. היא סיפרה את
אחרי הרמת הגבה, ניסיתי לתהות על קנקנה. מה מחפשת דנה לפידות בהכוכב הבא לאירוויזיון? הכרה / תהילה מחודשת? מי שכבר הוכיחה כישורים ביצור להיטים לטובי הזמרים (שלומי שבת, עדן בן זקן) וגם כזמרת-יוצרת, התייצבה לעשות קאבר ל-All By Myself, להיט
אסף אמדורסקי נתן "אדומים" לשני ביצועים שהוציאו קריאות התפעלות והתלהבות משאר השופטים: הראשון – לעדן אלנה, זוכת אקס פקטור, על Alive של סיה. השני – לואי עלי, זמר דרוזי, על הגרסה שלו ל"צליל מיתר" המוכר מפטרונו, אייל גולן. השאלה שנשאלת:
אחרי האירוויזיון בישראל, יש תחושה של אנטקליימקס לחזור לשגרה. אה, רגע, יש שופט חדש, איתי לוי. כישוריו כשופט לא מעניינים. חשוב שיהיה עלם מזמר מצליח ונעים הליכות בעל חיוך שובה. האיזון בין היפים המפורסמים לשופטים השנונים נשמר. שירי מימון שופטת
הגרסה המקורית של Home, השיר שייצג את ישראל באירוויזיון 2019 נגנזה. קובי מרימי מציג גרסה חדשה. המפיקים המוסיקליים ככל הנראה, נבהלו מהביקורת, מהמיקום בטבלאות ההימורים, והעדיפו לפשט. במקום פתיחת אקפלה ייחודית, שומעים כלי מיתר. אחרי הביצוע החדש בחזרה על בימת האירוויזיון, מחאו
הדליפו את השיר כאילו מדובר בסוד מדינה. שידרו אותו בחלקים. הישוו את קובי מרימי לפרדי מרקורי. האירוויזיון הגיע לישראל. מייצרים ציפיות לזכיה שניה. היא (הזכיה) מעניינת את העם יותר מאשר שינוי השלטון. אני מוריד רף ציפיות, נמנע לטפוח על השכם
לא מפסיקים להשוות את קובי מרימי לפרדי מרקיורי. הדבר היחיד הדומה אצל שניהם הוא שפם. בכל מה שקשור למוסיקה – הדמיון פחות ממקרי בהחלט. זה לא הקול, לא המנעד. זו אינה הנוכחות הבימתית, בטח לא הכריזמה. מרימי משחק אותה אופראי. פרדי מרקיורי
כיתריה מעדה בשלב הגמר, לטעמי, בגלל הפקה מוטעית. לקחו זמרת סול בדם ובנשמה וניסו לייפות אותה. הסתירו את כישוריה האמיתיים, במיוחד בשיר הקצבי Locked Out Of Heaven. חבל, כי היא שמרה על רמה גבוהה מאוד לאורך כל התחרות. במקום שהיא נכשלה
איזו פשלה: אברהם דה קרבליו, הזמר הטוב ביותר שהשתתף אי פעם בתחרויות ריאליטי מוסיקה אינו בגמר. מה שעשתה הזכיה של נטע ברזילי: השופטים העדיפו הצגות וגימיקים על פני שירה מקצועית נטו. שני הכרטיסים האחרונים לגמר הולכים לשפיטה ולקובי מרימי. אברהם דה
