אנדריאה בוצ'לי, היצוא הגדול ביותר של איטליה, הוא מזמרי האופרה היחידים בעולם, שכל זמר פופ שני ירצה להקליט איתו דואט. מאז Time To Say Goodby עם שרה ברייטמן המניה שלו כמשת"פ חזקה מכל זמר אופרה אחר. האלבום הזה מציג ביצועי
גיל שוחט, הפסנתרן הקלאסי, יקירן של אחדות מזמרות הצמרת, אינו הולך על זמרות קלאסיות (אופרה). הוא מעדיף זמרות פופ/ פולק. ב-2011 שמעתי אותו עם נורית גלרון. גם אז שאלתי: מה יכול להוסיף הפסנתר של שוחט לגלרון. אז כן: גיל שוחט מצליח להכין מסלולי המראה
החבר היקר הוא קרישטוף קישלובסקי, הבמאי הפולני, והיצירה היא יצירת מלחין סרטיו זביגנייב פריזנר, שבין השאר הלחין ליוצרים כלואי מאל, אניישקה הולנד. הדיסק מחלוק לשני חלקים – "ריקוויאם" ו"חיים". ההקלטות נעשו בין השאר בקתדרלה של ורשא, בכנסיית אמאוס בקרקוב. היצירה משלבת זמרי
מוסיקה אצלי היא לעיתים מפגש בלתי צפוי. זה יכול להיות דיסק ששלפתי מאחד הארגזים, שעדיין לא הצלחתי לסדר על המדף. אין לי מושג מנין הגיע אלי אלבום שנקרא Rendez-Vous with Kurt Weill. פגישה עם קורט וייל, המלחין הגרמני –אמריקני היהודי.
כאשר רישאר גליאנו (67) פגש את אסטור פיאצולה, ענק הטנגו הבינלאומי, הוא קיבל ממנו עצה מצוינת לחיים, בסגנון "כמו שאני המצאתי טנגו ארגנטינאי חדש, תמציא אתה מוזט צרפתי חדש". המוזט בצרפת הוא כמו הבלוז בארצות הברית והטנגו בארגנטינה. ב -30
קיימת מסורת ארוכה של מוזיקה תזמורתית קלה בגרמניה – כך שאולי זה לא מפתיע למצוא שיתוף פעולה בין מוזיקאים גרמנים וקובנים כמו של האחים קלאז – הפסנתרן טוביאס פורסטר ונגן הבס קיליאן פורסטר, צמד מוסיקאים גרמנים, שהתלהבו ממוסיקה קובנית בעת טיול
הטנגו לבש ופשט צורות, ולואיס באקאלוב (פסנתר) הוא אחד מחייטי הצמרת של הסגנון. הרביעיה עם הבנדיאוניסט יוליסס פסרלה, דניאל באקאלוב בהקשה, ג’ובאני טומאשו בבס כפול כמו-מלחינה מחדש את הטנגו, גם ברוחו של המאסטרו של הטנגו אסטרו פיאצולה, אבל יש פה
נגני ג'אז מקליטים שירים של הביטלס מאז 1964, בדרך כלל עם תוצאות מעורבות מבחינת איכות. שירי הביטלס מתפקדים על תקן סטנדרטס, זוכים לגרסאות שונות בעיבודים ובאלתורים. בתקליטור 14 שירי ביטלס מבוצעים על-ידי 14 נגנים והרכבים שונים, החל מפסנתרן הג'אז מקוי
לקראת סיום ניגנה התזמורת של אנדרה ריו "ירושלים של זהב" ו"הבה נגילה", באוויר התעופפו בלונים צבעוניים, מישהי מסרה לו דגל ישראל. הקהל נשפך על החנופה. מבקרים שהגדירו את המופע הספקטקולרי של אנדרה ריו כשמאלץ לא הרגיזו את המאסטרו. הכנר והמנצח ההולנדי,
הסקסופוניסט והמלחין יובל כהן (45) הוא מהג'אזיסטים היותר יצירתיים ופוריים במוסיקה המקומית. הוא חזר בימים אלה מפריז כדי לאזכר את שישייה הג'אז הקאמרית המופלאה שלו, ששמענו לראשונה בפסטיבל הג'אז באילת 2016. החיפוש אחר הבלתי צפוי והמסקרן הוא הכוח המניע את
ב"אחרי באך" בראד מלדאו, פסנתרן הג'אז המהולל, מפרש יצירות קלאסיות של באך' ומגיע לאלבום של הרפתקאות הרמוניות. דעה רווחת היא ששום מלחין קלאסי לא נגע בג'אז מודרני כמו יוהן סבסטיאן באך, שהקפדנות ההרמונית שלו סיפקה את הבסיס לביבופ וכל מה שבא
מקום ראשון בבילבורד להרכב הפופ Erasure בז'אנר המוסיקה הקלאסית. World Beyond – "העולם מעבר" הוא עיבוד מחדש של Erasure וההרכב הקלאסי Echo Collective של האלבום World Be Gone, שיצא ב- 2017. World Beyond מציג שירה פריכה יותר ומארג צבעים מוסיקלי עשיר יותר – לעומת World Be Gone תוך שמירה
יותר ויותר מוסיקאים בוחרים בסגנון רטרו קלאסי, ולאו דווקא מהיומרה לעשות משהו חדש ויצירתי מעולה. ב – Aria 2 ניסה פול שוורץ הפך את "קפה דל מאר" למותג נמכר מתוך ניסיון לייצר מוסיקת קרו סקלטשר בחיבורים של צליל קלאסי, גיטרות, כינורות,
בני אנדרסון מלהקת אבבא? מה לו ולפסנתר סולו? מה לו ולחברת במוסיקה היוקרתית "דויטשה גרמופון" המתמקדת במוסיקה קלאסית בעיקר? אז כן, הסונגרייטר והמייסד של הלהקה השבדית האגדית מעדיף היום להקליט את עצמו מנגן סולו פסנתר במגון יצירות ביניהן גם של
האלבום הרביעי של הגיטריסט אורי ברכה ורביעייתו מגשים את חזון המוסיקה הרב-תרבותית באמצעות צליל הגיטרה הייחודי והכתיבה המקורית שלו. ברכה נפתח כמו מניפת צבעים ססגונית כדי ליצור מעין כור היתוך מוסיקלי, שיש בו לא מעט ברזיל, פלמנקו יחד עם אלמנטים של
טוענים שהוא אחד הבלופים הגדולים של עולם המוסיקה, אבל המופע הקלאסי-קל שלו הוא אחד המוצרים המצליחים-נדרשים ביותר בעולם, וגם אם מבקרים יקטלו המופע כאמא והאבא של השמאלץ – עדיין אין כאן שום תרמית. אם שמאלץ – אין כמו אנדרה ריו
פיט טונג, שדרן תחנת הרדיו Radio 1 של ה- BBC, ותזמורת The Heritage Orchestra התאחדו פעם נוספת כדי לבצע את "הקלאסיקות של איביזה", פרק ההמשך לאלבום המצליח ‘Classic House’, שהוקלט במופע חד פעמי ברויאל אלברט הול, שציין את חגיגות 20
דניאל בארנבוים משתעמם או מתמסחר? הוא לקח המוסיקה הברזילית אל גבול הקלות הנסבלת, ומי שיאמר הלא נסבלת – לא נתעמת איתו. לדבר הקלות הזו, חברו יוצרים ונגנים כמילטון נסימנטו בשירה, קיירו בפטיסטה בהקשה ובבו סילבטי שעל העיבודים שמנסים לייצר את
הגם שמפגש של שני אביטלים מריח איזו קומבינה מקדמת מכירות, אין כאן גימיק. כשמדובר בשני מוסיקאים מעולים, סביר להניח שלא המסחור היה הטריגר, אפילו השורשים המרוקאים שלהם (שניהם אבוטבול בעבר) אינם מקור לנפנף בהם. אבי אביטל ועומר אביטל חיפשו לעלות
טללית צ'רסקי (31) היא צ'לנית קלאסית וזמרת שמנסה לשלב בין יוצרי פופ עכשוויים כדמיאן רייס, אלאניס מוריסט, רדיוהד ואחרים – ובין העולם הקלאסי שעליו גדלה – כדי ליצור גשר חדש ואישי ביניהם. הצ'לו הוא כלי ורסטילי שיכול להתפרש ממוסיקה קלאסית,
ריק וויקמן, שמגיע לכאן במרץ עם כל מטעני הפרוג רוק של Yes יחד עם ג'ון אנדרסון וטרבור רבין, לקח חופשה מהרוק כדי לשרטט דיוקנים של שירים קלאסיים בנגינת סולו בפסנתר. ווייקמן שהשתתף בזמנו בהקלטות ‘Life on Mars של דיוויד בואי
לכל מי שנשאל פעם בחידון טריוויה האם להקת קווין ניגנה את "מארש החתונה" של המלחין פליקס מנדלסון שנכתב ב-1842 – התשובה היא – ניגנה גם ניגנה. חפשו את הקטע בפסקול הסרט "פלאש גורדון" משנת 1980. הקטע נכתב במקור עבור ההצגה
החלילן נועם בוכמן אומר, כי החליל הוא הכלי "הכי ישראלי", ובאמת כששומעים 14 עיבודים לשירים ישראלים בנגינתו – משתכנעים כי יש אמת כלשהי בהנחה הזו. לא גיטרה ולא סקסופון וגם לא פסנתר היו יכולים להמחיש את הליריות שבמנגינות הנבחרות. ליריות
התפאורה – אופרה ישנה. המוסיקה – פופ חדיש. מיקה רוקד יפה על שתי החתונות. ה-די.וו.די צולם באולם מהמאה ה-1, "תיאטרו סוציאל" בקומו שבאיטליה. מיקה מלווה ע" תזמורת סימפונית בניצוח סימון לקלרק פלוס מקהלה של 16 איש. מי שמתואר זמר-אזרח כל
הפסנתרן אנדרס ווידמארק אוהב לעשות מטעמים מקלאסיקה. הקודם שלו PSALMER, שהיה מסע ג'אזי על פני האופרה, קיבל בקורות מצויינות. הפעם הוא מטפל בג'ורג' ביזה עם שלישיית ג'אז שוודית בהרכב מקורי – 2 דאבל באס וצ'לו + תופים ואיש הקשה קלאסי.
ברייטמן, זמרת קלאסית, רוכבת על טרנד הוורלד מיוסיק בדיסק כפול , שנשמע כמחזמר. הפתיחה האוריינטאל-תיכונית-אמביינט-דאנס אלקטרונית של HAREM (הרמון) מסמנת המגמה: עיבודי כלאיים אקזוטיים, סאונד אלקטרוני יותר אופנתי מאשר מובנה. השיר הוא חידוש לשיר הידוע "קנסו דו מאר" המוכר מדולצ’ה
Beyond the bleak and frozen square / Above the yellow linen star / No heart will ever beat again / Because the beautiful have lost their way to paradise (שיר שנכתב לזכרם של ילדי מחנות ההשמדה) מיקיס תיאודורקיס, המלחין היווני
מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך בקטע של Dambsaign מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי
איך פותחים אוסף של מוריקונה? שאלה קלה. התשובה לא פחות: ב"עבור חופן דולרים" ו"הטוב הרע והמכוער". מערבוני הספאגטי הם צד אחד, היותר "הרפתקני" של המלחין האיטלקי. נדמה שלא מעט סרטים בינוניים נהנו מהמוסיקה שלו. רשימה חלקית: "פעם במערב" "המשימה", "סינימה
ראיתם כבר? בתלת מימד? אני טרם. שמתי את פס קול הסרט בתזמורים הפנטסטיים של ג'ון ויליאמס, כדי להבין כמה הוא חיוני לקידום המלודרמה של הסרט בבימויו של ג'יי ג'יי אברהמס. אל תטילו ספק: המוסיקה היא חלק לא קטן מכך שהסרט
