האם ניתן לעבד שירי פולק בסגנון ג'אז? עמיקם קימלמן, מנהלו האומנותי של "יפוג'אז" החוגג 10 בבית ציוני אמריקה (9-10-11 באוקטובר), הכין תוכנית שמאתגרת את החיבור הזה. ההנחה היא שבאמצעות יוצרים ונגנים מהעולם הוא גם עשוי להניב תוצאה עשירה ומוזיקלית במיוחד,
קרטיס סטיגרס (Curtis Stigers) הוא זמר, סקסופוניסט, נגן גיטרה ופסנתר, כותב שירים ומבצע אמריקאי, שהתפרסם בשנות ה־90 כזמר פופ-רוק , ובהמשך התמסד כאמן ג'אז נחשב, בעיקר בתחום של vocal jazz (ג'אז ווקאלי), תוך שילוב של בלוז, סול ואפילו פולק. הוא
צמד התקליטים הוא אוסף של קטעי ג'אז שקטים — ג'אז אמיתי ולא "מוזיקת מעליות" שלפעמים מבולבלת עם ג'אז על ידי מי שלא מבין ג'אז. הבחירות האלה הן הרקע המושלם לארוחת ערב או ערב שקט לשניים, וגם להאזנה לבד אם אתה
"אנג'ל סונג" של המוזיקאי והחצוצרן הקנדי קני וילר, שהוקלט בשנת 1996 ויצא בשנת 1997 בלייבל ECM הוא מאלבומי הג'אז שאני חוזר אליהם בדבקות. לי קוניץ באלט סקסופון, ביל פריסל בגיטרה ודייב הולנד בבס משלימים רביעיה שאין שום בעיה לכנותה אגדית.
Cuban Revolución Jazz הוא אוסף כפול בז’אנר ג’אז קובני / לטיני‑ג’אז, שיצא ב־1999, הכולל מגוון אמנים קובניים בולטים ויצירות שממחישות את העושר והעומק של המוזיקה הזו. האוסף כולל נגנים בינלאומיים מהשורה הראשונה של הלטין־ג’אז והג’אז העולמי הקובני ביניהם: אמילנו סלוודור,
החלילן מתן קליין, פיתח נוכחות בינלאומית משמעותית מאז לימודיו בברקלי בשנות ה-90. יחד עם הגיטריסט יליד ארגנטינה, חזי חאיט, הם ביססו והעמיקו את שנות הקשר המוזיקלי שלהם עם הקמת להקת זורהאב בשנת 2017. החבורה ממשיכה במסורת של פיזור תרבותי עשיר
שלישית הסטנדרט'ס הנצחית מנצחת כרגיל. מכרים ותיקים תמיד מתקבלים בברכה. האלבום ה-18 של ג'ארט-פיקוק-דג'ונט ב-ECM , ויש טוענים, נאמר בסופרלטיב לא היסטרי, שזו השלישיה הגדולה בהסטוריה של הג'אז. ואכן: הטריו הזה גרם לי רוב השנים מנחת ועד עונג. אנחנו בפסטיבל
את התקליט קיבלתי, ימים ספורים לפני שמקוי טיינר ניגן בפסטיבל ג'אז ביום האדום ב-1995. היום, וחזרתי אליו לקראת הגעתו להופעה בהיכל התרבות בפתח-תקווה פתח-תקוה ב-2012 אפשר לדבר על אחד מהאלבומים המעולים שלו, כמו גם על אחד מאלבומי הג'אז הטובים בכל
דמיינו מועדון באוווירה נינוחה. תזמינו יין טוב. ווינטון מרסליס, החצוצרן המהולל, בנו של הפסנתרן, אליס מרסליס, מחדש את מסורת הבופ של ענקים כמיילס דיוויס ופרדי הבארד. מי שנמנה על הקבוצה המכונה "האריות הצעירים" – נגנים ויוצרים שראו את עצמם כממשיכי
בראד מלדאו תואר על ידי הוושינגטון פוסט כ"אחד הפסנתרנים המחוננים והמתוחכמים ביותר של דורו." בהופעת הבכורה שלו, בראד מלדאו בטוקיו, הוא מפרש חומרים של אמנים מגוונים כמו ג'ורג 'ואירה גרשווין, תלוניוס מונק, ניק דרייק ורדיוהד – קאבר "פראנואיד אנדרואיד". המוסיקה
כוכב הערב השני של פסטיבל יפו ג'אז הוא אוליביה קר אוריו (Olivier Ker Ourio), נגן מפוחית צרפתי נפלא, שיודע "לתרגם" שיר פופ מסוגים שונים לג'אז מענג, וזוהי הרי מטרתו של הפסטיבל השנה: לנסות לייצר אינטרקציה בין סגנונות פופ שונים ובין
עוד אלבום משובח של בן וובסטר ב-Verve, בו נגן הטנור הגדול שוב מלווה בשלישיית אוסקר פיטרסון המפוארת. השניים יצרו סטנדרט גבוה של מוסיקה בשיתוף הפעולה. בן וובסטר והשלישייה – אליהם מצטרפים הבסיסט ריי בראון והמתופף אד ת'יגפן – עושים בהקלטות
איזו הקלטה! טובה כמו כל דבר שהשלישייה הוציאה להנאת ההאזנה שלנו, כולל סטנדרטים 1 ו-2 והסט המלא של Blue Note. הדיסק הזה מאוזן בצורה מדהימה עם זרימה חלקה בין בלדות לשירים מהירים. שלושת האמנים לוהטים לחלוטין. זהו הקונצרט החי והאלבום
האלבום Sing! Sing! Sing! של New York Voices (2001, Concord Jazz) הוא מיצג עוצמתי של אמנות קולי־ג'אז ברמה גבוהה, המשלב בין נוסטלגיה של תקופת הסווינג לבין חיתוך מוזיקלי מודרני ומדויק להקת "ניו יורק ווייס", זוכת פרס גראמי, הוקמה בסוף שנות
היא הגיעה לשיר שירים של שרה ווהן ושל דיוק אלינגטון. מי שחיפש את שרה ווהן העכשווית אצל דניס קינג – לשווא חיפש. הן שונות, או כמו שאמר מפיק הערב, ברק וייס, את ווהן אי אפשר לחקות, כמו ששום זמרת ג'אז
האלבום JazzCafe – The Smoothest Sounds From The Coolest Artists הוא אוסף קלאסי משנת 2003, שמציג מבחר של רמיקסים, רצועות ג’אז קלי האזנה וגרוב אורבני. הצלילים מסוג smoothest sounds מסתדרים למפיקי האוסף כ"ג'אז וקפה". זה הדימוי הראשון שעלה בראשם ברגע
יש סיבות להתאהב במוסיקה של הסקסופוניסט הנק מובלי. תשאלו את אלי דג'יברי. הוא התאהב. במיוחד – התקליט "Soul Station" שלו. אני מבין את הבחירה של דג'יברי, נגן בעל אוריינטציה מלודית, שתמיד יוסיף עוד משהו מהנשמה שלו בנגינת הסקסופון. הוא לקח את "If
יש רגעים שהמצלמה נדרשת להנציח, ולא – הם יבלעו אל תהום השכחה. עבדכם צילם את נגן החצוצרה גרגורי ריבקין מנגן "קרן שמש מאוחרת" של שלום חנוך עם תזמורת הג'אז של תל-אביב בניצוחו של עמיקם קימלמן במסגרת פסטיבל יפו ג'אז. קרה
מי שיטען כי טון הסקסופון טנור של סטן גץ הוא הכי רומנטי בג’אז, לא אתווכח איתו. במיוחד אחרי ששמעתי את "מונלייט אין ורמונט" או את "אלפי". מעולם לא היה כלי ששידר יותר רומנטיקה מאשר סקסופון הטנור של סטן גץ, מהטון
עכשיו זה סופי: רוד סטיוארט עבר שינוי סגנון. פופ ורוקנ’רול אאוט. ג’אז מיינסטרים – אין. זה הפרק השלישי באימוץ ספר השירים האמריקני. סטנדרטים אחד-אחד. כמו בשני הקודמים הטיפול מעודן ומלטף בקול הצרדרד. הזמר הסקוטי או-טו-טו בן 60 מאוהב בשירים הישנים,
אחד האלבומים היותר מבוקשים-פופולאריים של הזמר-חצוצרן האגדי. אלבום שעשוי אפילו להיחשב כהקלטה הכי ייצוגית של צ'ט בייקר. באלבום האינסטרומנטלי (באותה תקופה עלה המוניטין שלו גם כזמר ג'אז בעל קול ייחודי) מנגנת נבחרת חלומות – פפר אדאמס – בריטון סקסופון, הרבי
אפשר להתווכח איך בלוז צריך להישמע. לגיטריסט קני בורל יש תפיסה ורסטילית, מורכבת מצבעים, תזמורים, הרמוניות. על הכל ניצח בכישרון דון סיבסקי בהקלטות מ-1967. קני בורל הוא אגדת ג'אז שהקריירה שלו משתרעת על פני 6 עשורים. כאחד ההשראות והקודמים לגדולי
צ'אק מנג'יונה, (Chuck Mangione) נגן הפלוגלהורן, החצוצרן והמלחין המפורסם, מת בגיל 84 לפי Democrat & Chronicle. "אהבתו של צ'אק למוזיקה התאפיינה באנרגיה חסרת גבולות, בהתלהבותו הבלתי מתפשרת ובשמחה טהורה שקרנה מהבמה". צ'אק מנג'יונה vhv אחת הדמויות הייחודיות והאהובות בעולם הג'אז
הזמרת הבריטית קליאו ליין Dame Cleo Laine (בשם המקורי Clementine Dinah Campbell) שנחשבה לאחת הדמויות המרכזיות בתולדות ג'אז נפטרה בגיל 97. שירתה אופיינה בקול קונטרה-אלט עמוק “מעושן”, עם טווח של מספר אוקטבות ומיומנות יוצאת דופן גם ב־scat singing. קליאו ליין
האלבום של Quincy Jones – Big Band Bossa Nova שיצא בשנת 1962 הוא שילוב יוצא דופן בין עולם הבוסה־נובה הברזילאית לבין עיצוב תזמור "ביג‑בנד" אמריקאי, שהפך לאבן דרך שילובית בז׳אנר. האלבום הוקלט בין יוני־ספטמבר 1962 בניו יורק והוצא לאור בדצמבר
בראד מלדאו, כריסטיאן מקברייד ומרקוס גילמור, שלושה מהמוזיקאים המשפיעים ביותר בדורם, חולקים במה לערב של ג'אז באודיטוריום צ'נרי בקלמזו, מישיגן. האמנות המשולבת שלהם היא כמעט אגדית, כל אחד מהם מביא שליטה ייחודית בכלי שלו. מלדאו ((Brad Mehldau)) הוא מספר סיפורים
מי שמכיר את הסגנון הדחוס והקשה שהפסנתרן מקוי טיינר טיפח מאז שנות ה-70 ואילך, עשוי להיות מופתע ממה שהוא שומע ב-Inception. זו הזדמנות לשמוע טיינר הצעיר נשמע מחוץ לגבולות הרביעייה הקלאסית של ג'ון קולטריין של שנות ה-60 המוקדמות; הוא חושף
צריך להצדיע לסקסופוניסט לי קוניץ בן ה-87, שבגילו עדיין מתרוצץ בעולם ומוכן להגיע לכאן באמצע מלחמה כדי למלא חלל בעקבות הביטול של טרנס בלנשרד. קוניץ, שהשתתף בתשיעייה המפורסמת של מיילס דיוויס, שהקליטה את יצירת המופת "Birth of Cool", ניגן ב-2010
מה מאפיין פסנתרן ג'אז אולטימטיבי? יכולת אילתור יוצאת דופן – לבנות סולו מקורי, מוזיקלי, מפתיע, בתוך זמן-אמת. שליטה הרמונית עמוקה – לדעת "לשבור" ולבנות הרמוניה בדרכים יצירתיות. קצב פנימי יציב (Time Feel) – לנגן באופן "נושם", דינמי, עם תחושת גרוב
רוצים לשלוט בצלילים מלאי הנשמה של הבלוז? בשיעור הזה, ג'ון בטיסט משתף את גישתו הייחודית ליסודות הבלוז, החל מהסולמות החיוניים שתצטרכו להכיר ועד לקצב ולתחושה שמעוררים את הנגינה שלכם לחיים. בנוסף, קבלו הצצה מבפנים ל'סולם בטיסט' – הכלי הייחודי של
