מוסיקה יוונית

זה אחד האוספים הידידותיים של מוסיקה יוונית (יצא במקביל למשחקים האולימפיים ביוון ב-2004) עכשווית ששמעתי מעודי, אבל במובן המחניף-מסחרי. העובדה שהוא מלודי-מתקתק משהו, אינה גורעת מהאותנטיות של השירים והזמרים ש"פוטומיו" בחרה לייצג את המוסיקה היוונית. קווי המתאר של מוסיקת הבוזוקי

זו פעם שלישית שאני שומע אותה בארץ, סיפרו שהיא חלתה במחלה קשה, שעברה תקופה של חרדה. חיצונית השנים עושות את שלהן, אבל לא כשמדובר בשירה של חאריס. כאן הייתה תחושה של חאריס אפילו גדולה מאי פעם. על ההופעה של חאריס

לפני כ-3 שנים ביטלה הכוכבת היווניה חאריס אלקסיו את 2 הופעותיה בישראל, שהיו אמורות להתקיים בהיכל התרבות בת"א ולמחרת באמפתיאטרון בקיסריה. הסיבה לפי דובריה היתה – הרעלת קיבה חמורה בה לקו שלושה נגנים מלהקת הליווי של הזמרת. אמרגנה בישראל משה יוסף

על השולחנות בבלה שלומקינס לא רקדו, גם  לא שברו צלחות, אבל חגיגת נוסטלגיה גדולה הייתה בערב הזה. טריפונס בהמשך מסע הקאמבק,  הגיע למועדון של אוהדים שפוטים ושרופים, גילאי ארבעים-חמישים ומעלה, פליטי מועדון "אריאנה" ביפו שהיה המעוז שלו, זוכרים לו חסד

נשביתי בפשטותה היפה. וזה מה שקורה לזמרות עם גדולות. מהרמבטיקה והלייקה, מהשורשים.  הן מחפשות הנתיב הקוסמופוליטי.  אלפתריה ארוואניטאקי עברה את כול המחסומים הבינלאומיים. היא אורזת מזוודות כדי להגיע לפסטיבלים יוקרתיים. את השירים שלה מתרגמים לאנגלית. זה אלבום על יחסים בינו ובינה.

שלוש שעות אחרי, וגם הסדרנים הקשוחים כבר לא יכולים למנוע מהקהל להגיע לבמה. אז נכון שאת המושבים בהיכל התרבות  מילא קהל ותיק ש"קנה כסא" בשביל לשמוע את יורגו דאלארס הכי מרופד שאפשר, אבל יש גבול. רוב הקהל הזה אינו סופר

אז איפה נמצא ליבו של יהודה פוליקר? בירושלים או בפיראוס? תקשיבו לאלבום הזה. התייוון, אבל לא סתם. התייוון הכי אותנטי שאפשר לצפות ממלחין ישראלי. המוסיקה היא של פוליקר, השירה של פוליקר, ההפקה של פוליקר, אבל האלבום הוא של מנוליס רסוליס,