קרולינה מציעה משימת ריפוי עצמית, כדי שהיא תתגשם היא מבקשת לעצור את כישוף הוודו שבנו ולהתרכז בעצמנו. לעשות Self voodoo. מה הסיפור? בכישוף הוודו, בובת ווּדוּ היא צלמית המייצגת את האובייקט שעליו רוצים להשפיע בדרך מאגית: לצורך הכישוף מצרפים לצלמית
הפער שנוצר בין התחושה ובין ההבנה. כמה רצתה אותו, .אבל עכשיו אבל – "אני יודעת שאתה אחד מהסוג הזה / שהשפתיים שלך מלאות בשקרים/ לו רק יכולתי לקרוא את הסימנים/ הייתי אומרת שהכל ייעלם לפני שהשחר יגיע". צליל פסנתר מכניס
דפש מוד לעולם לא תוכל להחליף את נגן המקלדת המנוח אנדי פלטשר, אמרו דייב גאהן ומרטין גור, בעת שהכריזו השבוע על אלבומם החדש 'Memento Mori' ועל סיבוב הופעות ב-2023, הראשון שלהם ללא פלטשר, שמת במאי בגיל 60. דייב, בן 60,
אני אוהב להקשיב ללולה מארש. יש בצמד הזה משהו מינורי כובש שקיים גם בשירים החדשים, שממשיכים את קו המוסיקה מאז She's a rainbow שיצא ב-2016. יעל שושנה כהן שרה אז על הפער בין האומץ שהיה לה כילדה, מול כל הצבעים
רוני אלטר שרה את סיפור אובדן אהבתה. המנגינה נוגה, הטון כואב מתכוון. הדמעות אשר זולגות על עורה, מילים עדינות הופכות כולן לקפואות ומחוספסות כל מה שהיא עשתה לא הספיק. מפקפקת אפילו באהבתה אליה. המוסיקה משדרת תחושהאותנטית בקצב מיד טמפו. השיר
מיילו טיש שר מצב טראומטי. הריקנות שמשתלטת, הבדידות, המצוקה הנפשית, הנסיון להירפא, הסבל, התסכול. "איך יכולת לעזוב אותי, לרוץ לבד/ כשאני עדיין מתרפא בצעדי תינוק/ עדיין לומד ללכת?/ ואני ניסיתי לעמוד על שלי/ אבל אני ממשיך ליפול, ואני אמשיך ואני
קנופלר, אחרי תאונת אופנוע קשה (מרץ 2003) וטיפולי פיזיותרפיה שהרחיקו אותו מהגיטרה, חוזר עם אלבום סולו רביעי. יש מי שמחפשים עדיין את קנופלר של של "טלגרף רוד" "סולטני הסווינג" ו"אחים לנשק", ימי "דייר סטרייטס" היפים של השמונים. קנופלר כבר לא
לאלבום האולפן השמיני שלה, רגינה ספקטור יצרה הנפשה של עשר רצועות בלתי צפויות בשילוב ליווי פסנתר אלגנטי, פופ מלודי ישיר, חוזרת לסגנון סימפוני דרמטי. זהו אוסף מקורי של יצירות מאמנית שיכלה להישאר באזור הנוחות שלה, אבל בוחרת שלא. בפתח האלבום
ק.די לאנג, הזמרת-יוצרת הקנדית, שרה על התשוקה המתמדת שממשיכה להתקיים גם במצבים קשים. בראיון איתה סיפרה לאנג, כי השיר קשור בסמסרה (בסנסקריט ובפאלי: "תנועה מתמשכת" או "זרימה מתמשכת") מונח המתייחס למעגל של גלגול נשמות או לידה מחדש במסורות המזרח כמו
רוני אלטר בחרה במים כדי לשרטט עומק התחושה. היא שרה: "אני לבד בכאבי אין את מי להאשים אף אחד אף אחד אף אחד אנחנו מים על מים מים על מים". המים מבטאים את ההיבטים העמוקים ביותר של הקיום שלנו, שהרי
את תחושות הניכור מהכרך האורבני עטף רועי צמח בהרמוניות ביטלסיות המסתנכרנות בקו לירי מעודן עם קולה של סטלה גוט. העיר גדלה מיום ליום, האוויר מתדלדל עד כדי תחושת מחנק. העיניים קולטות מראות שמעמיקים את הבדידות והדיכאון. אין כאן דרמה. צמח
שלושים ושבע שנים לאחר השמעת הבכורה, "Running Up That Hill" של קייט בוש נמצא בראש מצעדי המוזיקה. הסינגל של הזמרת האנגליה משנת 1985 מדורג במקום הראשון במצעד ה-iTunes ובחמישייה המובילה של Spotify נכון להשבוע, לאחר שהתנגן בפתח העונה הרביעית של
היום כבר לא לוחשים אהבה בטלפון. מצלמת הוידיאו מאפשת פנים מול פנים. זה משהו אחר. הצמד "לולה מארש" מעדיף לדסקס על הנושא בהקשר לשיחת טלפון: "אתה אף פעם לא אומר לי שאתה אוהב אותי בטלפון/ אתה חייב לדעת שאני לא
"זה בטוח יותר בפנים / ללא שמש / ללא קווים עדינים / ללא גשם בעיניים", שרה שרון גסטהלטר, ואני מנסה לחדור אל מוחה המתלבט-חרד בשאלות אישיות על רקע ניתוק וניכור מסביבתה. ההתלבטות היא בין להישאר בבדידות בין הקירות ובין הפחד
41 שנים מאז אלבום הבכורה שלהם, Non-Stop Erotic Cabaret, ו-20 שנה מאז אלבומם האחרון, Cruelty Without Beauty המרתק של 2002, "סופט סל" חוזרים עם אלבום שמכיל תמצית מזוקקת למדי של זקני הסינת' פופ עם עין על העתיד. *Happiness Not Included
לדניאל מזוז יש בעיה אובססיבית עם עצמה. מחפשת זהב, כשהחיים קורים עכשיו, המוח שלה טס במהירות האור והשקרים. היא "מתרגמת" את הצד האפל של המוח למוזיקה אלקטרונית קודרת, שירה דרמטית מאופקת, קצב של סרט מתח. מזוז הצליחה ליצור אחדות בין
הסינגל הרשמי הראשון של החבורה הקנדית מזה חמש שנים הוא שיר ראשון מאלבומם השישי "WE" בהפקת נייג'ל גודריץ' (רדיוהד, בק , פול מקרטני) וחברי הלהקה שיצא במאי. הפסגות של הלהקה היו לעתים קרובות היצירות שמגיעות בזוגות ('Sprawl I, II' מ'The
פתאום Gigi. בטח ששלחתי שאלה Gigi Who. עד שתגיע תשובה, ננעלתי על שיר קסום של תהייה ותעיה בדרכי החיים. "עצום עיניים הכל אותו דבר /חושך ואור בידיים שלך/ זה כאוס אל תפחד/ זו מהומה שמחפשת סוף/ ויהי אור" שר ג'יגי
"גלי חום" "Heat Waves", שירה של הלהקה האנגלית Glass Animals עושה גלי ענק בעולם.השבוע השיר הגיע למקום הראשון בארה"ב וקבע שיא חדש בשהיה זמן הארוך ביותר בפסגה – 59 שבועות בעלייה איטית לפסגת הבילבורד הוט 100. השיא הקודם הוחזק על
הייתי בעד השיר הזה לייצג את עמנו באירוויזיון, לאו דווקא משום שהוא בעל פוטנציאל לדוז פואה רבים, אלא כי הוא מעניין ומיוחד יותר מהשיר הזוכה מכל בחינה – מלודית, הגשה קולית לא פומפוזית, הפקה עכשווית ייחודית. לטעמי – בעל סיכויים
קול מאונפף-מעוות מלחש "אני מנסה לתפוס את זה, להגדיר את זה, לתת לזה שם, להפוך את זה לשלי, כדי שאוכל להבין את זה". מי-מה-מו זה? בהמשך מזמרת: "וזה כל כך נחמד שאתה כאן/ אתה נותן לי כנפיים/ אתה ממלא את
"מאושרת מתמיד" אינו מעיד רק על ההתקדמות של בילי אייליש כיוצרת, אלא מעניק שיעור כיצד לתחזק את המעמד שלה במוסיקה מכל בחינה. השני שלה אחרי אלבום הבכורה המצליח "?When We All Fall Sleep, Where Do We Go". נכתב בשיתוף אחיה
שנתרגם? "הלוואי שיכולתי לשכוח את הלילה ההוא/ אהבת אותי כאילו הייתי האהבה עצמה/ מוזיקה וחיים נוטפים ממך/ לא יכולת לתת לי ללכת לישון/ לא יכולתי לתת לך ללכת בכלל/ היית צריך שאשאר במוזה/ צריך שאשאר ערה/ ולהמשיך לבעור, להמשיך לבעור,
באלבומה השלישי של MØ – יוצרת זמרת דנית, שבתעודת הלידה שלה היא רשומה כקארן מארי אגארד אורסטד אריקסון עשרה שירים שמספרים מה עבר עליה (פיזית ונפשית) בחמש שנים דחוסות של הופעות ויצירה. השירים ב-Motordrome מכסים טריטוריית פופ טיפוסית בנושאים כמו
להתאהב בשיר געגועים עצוב מהאזנה ראשונה ועוד יותר מהאזנה להאזנה. יגאל שטרנקלר ודיאנה גולבי שוגים בדימיונות בקולות משתוקקים ויוצרים הרמוניה קסומה שמבאת את ההזיה. המוח החולם מייצר סביבה (ממלכה) בה האהוב עדיין מחזיק את ידה – "שוכבת עירומה במיטתה/ מאחלת
יפעת לוין הלא היא Windy בשם הבמה שלה, נותנת בראש במפגן פופ-ר.נ.ב-ראפ גרובי שחושף את האמת שלה. ביטים קופצניים חוברים לקול הגבוה המעט צורמני שפונה למי שאינו קולט/ מבין אותה: "כל הדברים/ אני עושה בשבילך/ אני עושה בשבילך/ סלק את
הסרקזם מבצבץ חזק משירתן של מאור נאוי ותמר שטיין, צמד UNI-MA. "תסירי את כל האיפור שלך תראי לי את הצלקות שלך" ו – "ללכת הלוך ושוב זה לא הדרך שבה את מתרוממת". אז כן: האמת הנחרצת נחשפת כשיורדות המסכות. אתה
Prioritize Pleasure הוא אלבום האולפן השני של המוזיקאית הבריטית רבקה לוסי טיילור, הלא היא Self Esteem . האלבום זכה לשבחים נרחבים ממבקרי המוזיקה. ב-Metacritic, אתר הביקורות, קיבל האלבום ציון ממוצע של 92, על סמך 12 ביקורות של מבקרי מיינסטרים. הן
עברו קצת יותר מ-20 שנה מאז הלהיט הרשמי הראשון של קולדפליי – Shiver, במרץ 2000 – והלהקה מראה סימני האטה בזמן הקרוב. כריס מרטין הודיע במפתיע כי הלהקה תחדל להקליט ב-2025. זה אומר פירוקה? בראיון ל-BBC, רדיו 2, כריס מרטין
מה מדהים? היו לו חלומות, היו תקוות, ועכשיו הוא חי ואבוד. שנים של פשע. אחרי שסגר את הדלת שלה בתקווה שימצא עתיד טוב יותר. הילדים האבודים שלהם שהורגים אותו. האם תצטרף אליו? ככה: לא ממש נכנסתי לטראומה של מי שקורא
