שיר ילדים איכותי?
השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנן המסכן וקיבל נזלת לה לה לה אפצ'י מה דעתכם? זה שיר ילדים איכותי? בואו נודה על האמת: שרבוט כמעט אינפנטילי הפך שיר הילדים הפופולארי בכל הזמנים שממשיך לדלג מדור לדור. חינוכי? הצחקתם. כל בר
השפן הקטן שכח לסגור הדלת הצטנן המסכן וקיבל נזלת לה לה לה אפצ'י מה דעתכם? זה שיר ילדים איכותי? בואו נודה על האמת: שרבוט כמעט אינפנטילי הפך שיר הילדים הפופולארי בכל הזמנים שממשיך לדלג מדור לדור. חינוכי? הצחקתם. כל בר
זה לגמרי טבעי ואנושי לפחד. מותר לפחד, אבל לא לתת לפחד לשתק אותך. מצד שני, אומר השיר, לא לוותר – לחלום, לחפש תקווה, לפנטז, לא להיכנע, לא ליפול. מצוקה נפשית לעיתים צצה גם ללא גורם מסוים שניתן להצביע עליו –
המבוגר יוסי בנאי כותב על הילד הישן דניאל. זה אינו שיר ערש שגרתי הפונה לילד בגוף ראשון. יוסי כתב כאב אוהב ומחבק מהרהורי הילד שבו בגוף שלישי. את שיר הערש הרך, האופטימי, הרגיש והענוג הלחינה יהודית רביץ וביצעה אותו ראשונה.
לביצוע שיר מרשימת השירים שהנכדים חייבים להכיר, חבר עידן רייכל לגיא מזיג לגרסת 2022 לשיר הנושא לתוכנית הילדים המיתולוגית "רחוב סומסום" שכתבו עלי מוהר ויוני רכטר. הביצוע המחודש יוצא לרגל עליית התוכנית החדשה "תוכנית האירוח של אלמו", בערב חג הסוכות,
אין לי שום ספק: בגיל 71 אלון אולארצ'יק היה חוזר אל הילדות בהינד עפעף. הילד הזדקן, אבל מנטלית מעולם לא רצה לגדול. "תהיה ילד" נכתב על ידו לפסטיגל 1994. אז כמו היום בגרסה החדשה עם ילדיו, מקס וטסה, המהות היא
אני שולח את הנכד שלי ללמוד שבדית. השיר הזה יעשה לו חשק. הוא אגב יודע כמה מילים (בשבדית), אבל שיעור ראשון יוקדש לעיבוד המקסים הזה לקלאסיקת הילדים "האוטו שלנו גדול וירוק" (בשבדית: Vi gå över daggstänkta berg) המתאר טיול בהרים
בכתיבה על מאוכזבי אהבה בז'אנר הקרוי "ים תיכוני" יש תבניות טקסט המשמשות מודלים למיחזור. הנה אחת: הגבר מאשים אותה בנפילה, מתקרבן ומתבכיין, קורא לעזרה, מתרכך ("החיים יפים בא לי שפשוט נחיה"), מתגעגע ("זה לא פשוט לישון לבד") ואז מגיע פאנץ'
שירי הכבש השישה עשר אהובים עלי כ"ילד מבוגר", כי נקודת המבט של יהונתן גפן היא של מבוגר שמנסה לראות בצורה מודעת את מה שלא היה מודע אליו כילד. זהו יהונתן גפן שכתב את השיר הארס פואטי "איך שיר נולד", הפותח את
בואו נכיר לילדים של ימינו את שירי נתן אלתרמן לילדים מלפני 70 שנה. יש בעיה? – שאנחנו ב-2020, עידן מיכל הקטנה ונועה קירל? ממש אין. יש שירים ישנים שעברו את מחסום הזמן מפני שהם שירי איכות נצחיים. אני מאזין למוסיקה
איך יוצרים שיר ילדים אותנטי? רוב השירים הקלאסיים שגדלנו עליהם הם לכאורה שירים פשוטים, קצרים ותמימים, שלעיתים קיימים בהם גם תובנות "בוגרות" ומסרים, תלוי מאיזו זווית נכתב השיר. אימהות יוצרות כותבות בד"כ מעמדה של תמיכה, שמנסה לגעת בנפש הילד, בחיבור
"אז ככה זה, ילדים,/ השירים לא מתבגרים,/ בסך הכל לפעמים משנים צלילים/ יונתן נשאר קטן השפן עוד מצונן,/ ואני רק ג'ירף מזמר לטף/ טף טיפטוף טיף טף/ שיר לטף". כך מסיים יוני רכטר את "אני ג'ירף", אלבום הילדים החדש שלו,
קלאסיקת הילדים של "הכבש ה-16" נעורה לחיים באלבום הילדים החדש של יוני רכטר, "יוני ג'ירף". זהו סיפורה של גורת חתולים שגדלה והיתה לחתולה. חוזרים לנוסחי כתיבה מוכרת: רוב שירי הילדים אינם עוסקים בהיכרות אמיתית עם בעלי חיים ממשיים ונסיבות חייהם,
מצד אחד היא רוצה "לשבת לדבר", מצד שני מבקשת שיצא לה מן הלב, ויש גם צד שלישי – חולמת עליו כל לילה וגם "שרה עליו" . שאלה לי לשרית אביטן: מה את רוצה מחייך? נשמע לך הגיוני המלל הזה? להאשים את
זהו עברי לידר, רומנטי-מלו-מלנכולי. כמו פעם, כמו תמיד. אחרי כל האקספרימנטים של הלהמציא-עצמך-מחדש, אתה חוזר לעצמך-עצמך, לאיזושהי פשטות מלודית כנה, בלי יומרות, בלי נסיון לעשות דברים בכוח. עברי לידר שר תחושות ימיומיות הכי שכיחות בלשון נקבה. זה נשמע מספיק אמין,
השיר מופיע בדרך כלל במשבצת של שירי פעוטות וילדים. המבוגר שבי, שמחפש את התמימות היפה, מתמרד, ובצדק: הוא רוצה להיות שוב ילד. אני מעריך כי זו ההרגשה שהציפה מרבית הזמרים שהקליטו את השיר. זה אומר: גם בשירים הנקראים "שירי ילדים"
22אם פתאום אפגוש אריה, אז מה יקרה? – "לא יודע מה יהיה". תשובה חמקמקה סיפקה כותבת השיר הקצר מיריק שניר. הזכירה לי, שאני כסבא מוזהר תמיד – אל תפחיד את הילד. הילד לא ממש חייב לקבל סוף רע במפגש בין האריה
מבוגרים נזכרים בילדותם, מנסים לחבור לחוויות מעוררות זיכרונות כדי לברוא עולם מוסיקלי חדש. את העלילות שאי אפשר לספר למבוגרים, מוכרים לילדים כיד הדמיון הטובה. המבוגר לא הכי מאמין שקיימת ארץ שבה הכל יתכן, אבל כשהוא מול הילד – ייתן לאשליה
"ילדי בית העץ" – פרק ההמשך. ההצלחה מייצרת מיתוג. עכשיו – כבר הצגת ילדים מצליחה, סדרת טלוויזיה בחינוכית. יש מקום לשירים חדשים, לצירוף כוכבי מוסיקה נוספים. נוסחה מנצחת – שירי ילדים למבוגרים, שירי מבוגרים לילדים. הכותב המבוגר לוקח את "האני"
משפחות על ילדיהן מצטיידות בכרטיסים לקראת מבול הצגות הילדים בחנוכה. אני אמתין עם נכדי עד שוך הסערה. שום נזק תרבותי-חברתי לא ייגרם להם. בינתיים, אשמיע להם את "ריח של חלומות", אלבום וספר שירים מאויר מופלא. המילים של דנה דובדבן, הלחנים
אריק איינשטיין שר לילדים ולילדים גדולים. נשאר ילד רב גילי. שר לילדי הגן ועד לכיתות הגבוהות של ביה"ס העממי ולכל המבוגרים שנשארו ילדים. זה היה סודו. אתה לא יכול להיות אריק איינשטיין בלי שנשמה של ילד תשכון בתוכך. אין כאן
אחרי "שיר לסתיו", ששרה דנה עדיני, מציע אלון עדר את הזווית שלו על ילדות וילדים בשיר נוסף של דנה דובדבן ונירוס לקראת "ריח של חלומות", אלבום ילדים מהסוג האיכותי האלטרנטיבי. מתוך שלל המתנות שהילדים של ימינו מקבלים ליום הולדת, הם
אני מחפש שירי ילדים כאלה בנרות, מהסוג שמכילים את הילד התם במבוגר שבי. המעבר לסתיו המשיק לחורף מחזיר את המראות, את הריחות, את המשתתפים – השבלולים, הנחליאלי, גם החצב והפטריות. הצלילים הנוגים, המנגינה המורכבת, הטון הרך של דנה עדיני מעניקים
גם האלבום השלישי בהפקה המוסיקלית של אלון אוחנה ובעיבודים שלו ושל יעל אופנבך ממשיך רעיון של הגשת שירי ילדים ותיקים ומוכרים בעיבודים אתניים, רובם מזרחיים, בשילוב כלי נגינה מאזור הים התיכון והעולם. אנחנו בפרק השלישי של הסדרה שהוביל בעבר המעבד
אריק לבנת שר, מספר ומנגן לילדים. לא סתם מנגן, אלא מחליף כלי נשיפה מכל הבא לפיו הנושף – סקסופונים, חלילים ועד שופרות. תשאלו איך הוא מצליח גם וגם וגם? ההבדל בין אריק לבנת וקוסם – שהוא,אריק, אינו מאחז עיניים. הכל
ג'אז לילדים? יש דבר כזה? כדי להאמין, הגענו בשבת בבוקר עם הנכד למוזיאון ת"א לאמנות דרוכים למופע המוסיקלי שהוכתר בשם "אמריקה שלי", מברכים את עצמנו ואת כל אותם הורים סקרנים, שטרחו ורכשו כרטיסים כדי לבדוק מפגש של הזאטוטים עם מוסיקה,
"ילדים אתם אוהבים רוקנרול?!" צורח הזמר בשיר החמישי? ופוצח ב"אין לי כסף" המוכר מאריאל זילבר? זה אינדי?! אינדי ילד? מה מבלבלים לילדים את המוח. לילד אין מושג מה זה אינדי – מוסיקה שלא נוצרה בחסות חברה מסחרית גדולה, אלא באופן
הפסטיגל בחנוכה הוא מופע ראווה עתיר נכסים, ידוענים ופירוטכניקה, שמנסה כל שנה להמציא עצמו מחדש כדי להגיע לכל בני המשפחה. לא ברור לאיזה גיל הוא מופנה. בני 5 או 12. השנה, במסגרת ספקטקל הבידור, מנסים לעלות דרמה בבית הספר התיכון,
רן כהן אהרונוב, מי שכתב את שירי הילדים של "ילדי בית העץ", מסיים את האלבום בפואנטה – בקולו שלו. הוא מספר על הילד שחיכה שהעץ ליד ביתו יגדל כדי שיוכל לבנות עליו בית, אבל כשהעץ גדל הוא היה כבר גדול
הפסטיגל הוא מפגן הקיטש הגדול לילדים בחופשת החנוכה. הכל מתנקז לאותה חבילת בידור צבעונית מוכרת, שבה רוב הכותבים עושים מאמץ לסחוט מעצמם עוד טקסט ולחן כדי להמשיך לקיים את מסורת הסחר בשירי ילדים. במונחים אמריקנים זה ברודוויי לעניים או קדם
עלמה זהר פותחת את אלבום הילדים שלה ב"איך אוכל להמשיך לישון עכשיו/ כשאתה בחוץ רוקד/ יצאתי את ביתי לרקוד אתך/ ולהיות לקולך הד/ הציפורים שרות כל בוקר את שמך/ השמש נושקת בחסדה לה, לאדמה/ ואני, אני חולם"? זה שיר ילדים?