עיון ביקורת

פוטוטקסיס, Phototaxis , Marinade (הפקה עצמאית, אפריל 2015)

מוסיקה רוק אלטרנטיבי

יש חדש תחת השמש הישראלית. הוא עשוי אור חורפי של מחוזות אחרים, זרותו ומוזרותו – קסומים.לא רק האנגלית משתרשת במוסיקה המקומית. הקולות  מתרחקים מהמקום הזה. הם מגיעים עד מחוזות המוסיקה האלטרנטיבית הייחודית במרחב הקוסמופוליטי.
אלבום אולפן שלישי ל”פוטוקטסיס”. תן לדמיונך ללכת במקומך. אפשר להסתפק באווירת המסתורין.  ניסיתי  לרדת לנרטיב האפוקליפטי של יעל פלדינגר  בשיר Prison.

The numbers are getting closer each day/ Supper will be served in the apocalyptic phase / Don’t drink the water it’s deadly as hell / Endless time I’ve been worried sick beyond my say / Not particularly sad mostly holding on the ledge / Accepting piercing winds of determined end

הקצב והצלילים מיצרים סרט מתח. יעל פלדינגר, טון עגמומי, משדרת דכדוך. הצלילים שהיא ובן זוגה לפוטוטקסיס, איתי צוק מייצרים, נמצאים במרחב מוסיקה שאינו מסומן במפה. הם מגדירים עצמם “אלקטרו סול”. מוטב לא להבין בהגדרות ולהתמקד בצלילים. הקול השביר מלווה בצליל חצוצרה, מביע פחדים עמוקים  המפעילים אינסטינקטים חייתים ושאלות הישרדות קשות המגיעות בתחושת חרדה כמו בשיר Red.

It’s a dark season/ On a dead road / Once I’ll wait / It will grab my cloak / Since I’m spinning / Since I lost my mom // Where does being a survivor is not appealing as here? / Who would wait? / Who would wait for me?

מה הולך לקרות? תישארו בערפל פוטוטקסי (מושג בביולוגיה שמתאר תנועה של בעלי חיים לכיוון האור או להיפך) . הצלילים מייצרים אווירה אפלולית חוברים למוחה הפיוטי-דימויי-מלנכולי של פלדינגר.  יש לה משהו מהטון המהפנט של קייט בוש, מהתיאטרליות של ביורק, נשארת בגבולות השיר לא חוצה אותם, מנסה להעניק לדימויים הלא פשוטים עומק אמוציונאלי מאופק. המוסיקה היא סאונד מלוטש באינטראקציה מבריקה בין האלקטרוניקה לשאר הכלים (בס, נשיפה, כינור)

Its morning sits inside/ The little room and waits/ But he’s not sure why // A mosquito flies return and back / Like it keeps it’s time / There is silence but not for long / Something’s about to come / Ho taste of marinade / Flavor folds the signs/ And all there’s left / Sugar rush and lime

את הסיטואציה בשיר Marinade שרה פלדינגר בעידון יפהפה. הצלילים האקוסטיים מיצרים אווירת חלום. במרחב הזמן המוסיקלי שלי – זה אחד השירי היפים ששמעתי, מנגינה ועיבוד שמתלכדים ליצירה קסומה.

הקסם  הזה מגיע אפוף אווירה ומתח ל – Courtyard Clown, שיר על ברירת מחדל שאומרת. “במציאות חייך, אינך יכול לעשות דבר פרט לאהוב את עצמך”. פלדינגר  שרה בחמלה המגיעה ממקומות עמוקים.

Run/ Hide/ One minute a strike/ You can’t / You can not watch nothing// Dunk / Dive/ This second time/ You can’t / You can not save nothing // You really can/ Love you / Love yourself / It don’t come easy / You know

השיר הביזארי של Fire בוחן את המתרחש במכרה הפנימי (משהו מתחיל  ונגמר רע מאוד) לבש צורה של דאנס קברטי עשיר בצלילי קלידים

Bad bad day/ It wets my fire / Must be the prosecutor day / I can not hide it // Scratching walls of mud / With my thoughts I know i have a jewel but now i’m lost / Deep deep lonely time and time / And soil and having nothing at all / Dark shades and respiration shakes / Move up motion low / Two floors more

ומה יפה טון התחנונים של פלדינגר בשיר Please:
Please please stop me I’m about to make a big mistake/ No one ever told me it will turn out like that
קצב וצליל רווי אווירת נכאים מובילים אל מעמקי חרדותיה. מפסגות האלבום.
גם אם הגרסה ל – When Doves Cry של פרינס, אינה מוסיפה להומוגניות של האלבום, אלך על הסופרלטיב – אחד מאלבומי הרוק האלטרנטיבי המיוחדים שנוצרו כאן.  ה”כאן” כנראה לא ישחק תפקיד. במבחן עולמי – לפוטוטקסיס יש מה לייצא, וברגע שזה יקרה,  גם ה”הכאן” יטפח לעצמו על השכם.

שירים: Prison, Red, Marinade, Rooms Of Stone, Courtyard Clown, Fire, Please, When Doves Cry, Woman

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 + = 9