בילי פול (במקור פול ויליאמס, יליד 1934, פילדלפיה) שר שיר על בגידה. הזוג נפגש באותו מקום, באותו יום בשבוע ובאותה שעה, אבל נזהר שלא לעורר חשדות אצל בני זוגם. השיר מיוחד בכך, שהוא מסופר בגוף רבים (We) ע"י הבוגדים עצמם. רמז לנושא נמצא בצליל הסקסופון בפתיחה שנלקח מלהיט של דוריס דיי – Secret Love משנת 1953.
הכותבים הם קני גמבל, ליאון האף וקרי גילברט. גמבל והאף הם צמד שעמד מאחורי שירים רבים בסגנון "הצליל הסול של פילדלפיה" של שנות השבעים. קני גמבל סיפר, כי שאב את הרעיון לשיר מבר ליד בניין חברת התקליטים שלו. הוא ראה שם מדי יום בחור. כמה דקות אחרי שהוא הגיע, הצטרפה אליו בחורה לשתיה. שניהם ניגשו לתיבת הג'וקבוקס (פטיפון אוטומטי) כדי לבחור שירים. ככה זה נמשך זמן רב. זו הייתה יכולה להיות בתו, או בת דודתו, אבל דימיונו של הכותב ייצר את סיפור הבגידה הרומנטי שתורגם לביצוע עוצמתי, עמוק של בילי פול. השיר נכלל באלבומו הג'אזי 360Degrees Of Billy Paul, והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי באמצע דצמבר 1972.
לאחר מותו של בילי פול ב -24 באפריל 2016, גאמבל והאף פרסמו הודעה בה נכתב כי "הרגע הגאה ביותר שלנו עם בילי היתה ההקלטה של הלהיט 'אני וגברת ג'ונס'. לדעתנו, זהו אחד משירי האהבה הגדולים ביותר שהוקלטו אי פעם, ולבילי יהיה לנצח מקום מיוחד בהיסטוריה של המוסיקה".
מקום 1 ארה"ב מקום 12 – בריטניה.
Me and Mrs.Jones
We got a thing goin'on
We both know that it's wrong
But it's much too strong
To let it go now
We meet every day at the same cafe
Six-thirty and no one knows she'll be there
Holding hands, making all kinds of plans
While the juke box plays our favorite songs
We gotta be extra careful
That do we don't build our hopes up too high
Because she's got her own obligations
And so, and so, do I
Well, it's time for us to be leaving
It hurts so much, it hurts so much inside
Now she'll go her way snd I'll go mine
Tomorrow we'll meet
The same place, the same time
בילי פול Me and Mrs.Jones