ניכנס למצבי רוחו של מאיר. שם מלא: מאיר בן מיכאל. הוא מנגן חשמלית חצי נפח GB10 וגיבסון אקוסטית. הבלדות, חלקן מקוריות, מוליכות אל עומק אמנות הג'אז שלו. הפריטה נפלאה. הטכניקה חשובה, האלתור התחושתי אף יותר. הפרייזינג.
את Meir's Mood הוא כתב בהשראת Pannonica של תלוניוס מונק. כדאי להקשיב לקטע הזה כדי לקבל שיעור בנגינה תחושתית. צליל הסקסופון של Jay Rodrigus. על הבס – Andy Makee. זוהי קונסטרוקציית ג'אז, שהייתי רושם ברשית קטעי הסטנדרטס מתוצרת כחו-לבן.
אנחנו נכנסים ל-Mood בקטע היפהפה Hamavdil, שפותח את האלבום, כשאת בן מיכאל משלים נגן המונד נהדר – Omer Ritzi. רוח תוגת געגועים לוכדת אותך ב – Too Late Now שהולחן ע"י ברטון ליין. היא לכדה את הגיטריסט כאשר הקשיב לביצוע של ווס מונטגומרי.
בחירת הזמרים לאלבום גם היא לפי מצב רוחו של מאיר. אצל ג'ימי לויד זוהי שירת ליבו השבור ב – Sophisticated Lady וב – The Things We Did Yesterday. כמה עמוקה השירה הזו, כמה היא מגיעה ממיתרי הלב. מזי כהן שרה – My Man כמו אחת הדיוות הגדולות. קחו בחשבון גם את אלה הגדולה. הליווי – עידון יפהפה. לא רק הגיטרה. גם עמית הראל בפסנתר. ואז עוד צלילי גיטרה נפלאים נשפכים מ – You Must Believe In Spring של מישל לגרן. לוקח את המלודיה ומוביל את המנגינה בדקויות ובניואנסים שלו. יש לו את זה.
Hamavdil |
Velas |
Meir's Mood |
Too Late Now |
Sophisticated Lady |
Who Can I Turn To |
Carolyn |
My Man |
You Must Believe In Spring |
The Things We Did Last Summer |