חדשות מוסיקה

מותו של מארק הוליס איש Talk Talk

מארק הוליס מלהקת Talk Talk, שמת השבוע בגיל 64, היה אחד המוסיקאים הורסטיליים במוסיקת הפופ. הוא עשה פופ, עבר לאוונגרד, המציא עצמו מחדש בפוסט-רוק,  ואחר כך שתק במשך עשרות שנים עד לפרישתו הסופית. "טוק טוק" לא היתה להקה שמונים קונבנציונאלית. חבריה ניגנו את שיריהם בסינתיסייזרים ובצליל האופייני של הפרטלס בס – מאז אלבום הבכורה המבריק The Party's Over שיצא ב -1982. קולו של מארק הוליס נשמע מתייסר ומעורפל. הוא שם דגש יותר על הרגש מאשר על הדיקציה.
בשיר Talk Talk,  הוליס שר על החרדה והייסורים המציקים לו. תקשורת, במיוחד דיבור, היא נושא הקיים ברבים משיריו של הוליס, שהיה קצר-לשון, שתקן וחידתי בראיונות.
הוא הקליט לראשונה את השיר הזה ב -1977, כשהיה בלהקה בשם The Reaction. השיר נכתב ע"י מארק ואחיו אד שמעולם לא היה חבר ב"טוק טוק". בסופו של דבר, השיר שימש גם כשמה של הלהקה שהוקמה מאוחר יותר.  הוליס אהב את השם,  כי הוא היה מאוד ישיר, קל לזכירה.
טוק טוק החלו את ימיהם כרביעייה – מארק הוליס (שירה וכתיבה), לי האריס (תיפוף), פול ווב (גיטרת בס) וסימון ברנר (קלידים). המוסיקה בתחילת הדרך נקשרה  לתנועה הניו-רומנטית, מוזיקת סינת'פופ שנכרכה עם להקות כקאלצ'ר קלאבאולטראווקסויסאג' ודוראן דוראן. טוק טוק הושוותה לא פעם ל"דוראן", גם שימשה לה להקת חימום  באחד מסיבובי ההופעות שלה.
אלבום ראשון ב-1982: "The Party's Over", שהכיל את הסינגלים "Mirror Man", "Talk Talk" ו-"Today". לחשיפה משמעותית זכתה "טוק טוק" אחרי שחיממה ללהקת ג'נסיס. הלהקה הצטמצה לשלישה לאחר עזיבת סיימון ברנר. המפיק טים פריס-גרין שהצטרף ללהקה נחשב בפועל לחברה הרביעי. הוא ניגן על הקלידים במקום ברנר והיה לעיתים קרובות שותף לכתיבה יחד עם מארק הוליס, ולמעשה נשאר בלהקה במעמד זה עד פירוקה.
It's My Life, האלבום השני שהכיל  את  Such a Shame (שמבוסס על הספר איש הקובייה) היה אלבום פריצת הדרך המסחרית של הלהקה.  למרות ההצלחה, חברי הלהקה הביעו רצון שלא להיות חלק מהזרם המרכזי.  באלבום The Colour of Spring, שיצא בשנת 1986, הציגה הלהקה תזמורים ושירים בעלי מבנה מורכב יותר משירי הפופ הקונבנציונאליים של אותה תקופה. הניסיון של הלהקה להתרחק מהמיינסטרים דווקא נחל הצלחה גם בזכות  הסינגל Life's What You Make It שנכנס למצעד ה-Top 10. ב –  1988  יצא האלבום Spirit of Eden. בהקלטה נעשה שימוש בנגני סשן שמחוץ ללהקה. היא נערכה  מתוך שעות של אלתור מוקלט לשישה קטעים בודדים על ידי הוליס ופריס-גרין. הצליל היה שילוב בין רוק, ג'אז, מוזיקה קלאסית ואמביינט –  רחוק  מסגנונה המקורי של הלהקה. האלבום זכה לביקורות נלהבות, עם זאת,  הלהקה החליטה לא להוציא סינגלים מתוכו וגם לא קידמה אותו בהופעות.  רק לאחר אילוצים, צולם קליפ לשיר I Believe In You מתוך האלבום, בגרסה קצרה יותר מהמקור. הוליס אמר בראיונות שהוצאת הקליפ היתה שגיאה.
אלבום האוסף Natural History: The Very Best of Talk Talk  יצא בניגוד לרצונם של חברי הלהקה, לאחר שהשתחררו מהחוזה עם חברת EMI, אבל עורר עניין מחודש ביצירתה המוקדמת של טוק טוק. אלבומם החמישי והאחרון – Laughing Stock יצא במסגרת חברת פולידור, והמשיך את הכיוון של האלבום הקודם. לפני הקלטת האלבום, פרש פול ווב מהלהקה,  והוליס ופריס-גרין עשו שימוש בנגני אולפן כדי לסיים את ההקלטות. צמד האלבומים הללו הניח את היסודות למה שייקרא בעתיד פוסט רוק.  הוליס פרש אחרי האלבום הזה  מעולם המוזיקה. הוא הסביר את הפרישה ברצון להתמקד בחיי המשפחה שלו. פריס-גרין הקליט תחת השם 'Heligoland'. בשנת 1998 הוציא הוליס את אלבום הסולו היחיד שלו, שנושא את שמו.  האלבום  ממשיך את קו הפוסט רוק המינימליסטי של טוק טוק המאוחרים.  אחרי האלבום הזה – פרש באופן סופי.

Talk Talk – It´s My Life

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − = 7