נעם-שריף

נועם שריף – המוסיקאי הקלאסי שקירב את באך לפופ

/5

נועם שריף איננו. מוסיקאי ישראלי ענק, שמדורי החדשות יספרו את סיפורו, ויש לו סיפור של יוצר קלאסי ומודרני עתיר זכויות במוסיקה המקומית והעולמית. הסיפור שאני מתמקד לוקח אותי לשנת 1970. זו השנה שתירשם כשנת המעבר מצליל האקורדיון של הלהקות הצבאיות אל הצליל המחושמל של גיטרת הרוק. אבל בטרם "החלונות הגבוהים", שלום חנוך, "אחרית הימים" עם זוהר לוי, התרחשה כמעט מתחת לפני השטח בדיסקוטקים של רמלה ושל רחוב המסגר בתל-אביב פעילות של להקות רוק שעסקו בעיקר בקאברים כמו "הצ'רצ'ילים", "האריות", "הסגנונות", "הכוכבים הכחולים", "השמנים והרזים", "העכבישים". ההרכבים האלה לא יצרו איזושהי הכלאה משמעותית חדשה עם תרבות הרוק שהגיעה מבחוץ, אלא הלכו על חיקוי כמעט מוחלט של חו"ל.
דווקא על רקע חוסר המקוריות בלט ניסיון של בכירי המוסיקה הקלאסית לנסות איזושהי אינטראקציה עם פורמט הרוק, ששיאה – להקת הצ'רצ'ילים מוזמנת ע"י המנצח זובין מהטה לעלות על במת היכל התרבות לקונצרט משותף עם התזמורת הפילהרמונית. לשיתוף הפעולה החד פעמי הזה בין להקה ישראלית למימסד הקלאסי חבר נועם שריף שעשה את העיבווד לסינתזה.  היה כאן ניסיון של המימסד הקלאסי להכיר במוסיקה החדשה, אבל לא לא היה לכך המשך: לא נוצרה אינטראקציה מוסיקלית אמיתי ומתמשכת. וצריכים להודות: הצ'רצ'ילים גם לא היו בשלים לאינטראקציה כזו.
ההקלטה שנותרה היא תיעוד הניסיון ליצור איזושהי התכתבות בין הז'אנרים בעקבות מפגש שיזם נועם שריף בינם ובין התזמורת הפילהרמונית. בתקליט "רוק ישראלי – שנות ה-60" מצאתי שני קטעים: את "קוראל לאוהבים צעירים" ואת "קונצרט כפול". על להקת הצ'רצ'ילים 1970 נמנו באותה הקלטה:  מיקי גבריאלוב, עמי טרוויש, חיים רומנו, דייב הקשלי, עדי שפירוביץ.

הצ'רצ'ילים – קוראל לאוהבים צעירים

הצ'רצ'ילים מנגנים באך

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן