אחרי 4 אלבומים מנסה בטי פבלו (46) לשקם קריירה בהופעה בריאליטי מוסיקה. אפשר להרים גבה, כשהיא אומרת "להמציא את עצמי מחדש". צד שני: אפשר להבין אותה, אחרי הקשיים והמהמורות שעברה בדרך להצלחה. מכל השירים המקוריים שלה, היא בחרה לעשות קאבר
מירי מסיקה לא האמינה שאביב גפן ואייל גולן העבירו את טלי גבעון (18) על הביצוע שלה ל"שלכת", שיר של גפן מ"עכשיו מעונן". היא לא היתה מעבירה. מסיקה שמה דגש פחות על מיוחדות ויותר על הצליל של השירה. מבחינתה – גבעון
כשמשדכים את אביב גפן לאייל גולן לצורך תוכנית ריאליטי – זה סוג של האח הגדול במוזיקה. לא בכדי שמענו את קולו של ארז טל, שעל ההנחיה, שואל את המתמודדים שאלות אישיות מאי-שם ב"מערה" בטון המהדהד של האח הגדול. עובדים עלינו
כשכתבתי לפני שעות אחדות על הגרסה של אייל גולן לשיר "האם להיות בך מאוהב" של אביב גפן, עמד לי על קצה הלשון – ומה עם גרסה של גפן לשיר של גולן? האינטרסים המשותפים (תוכנית בטלוויזיה) הרי מחייבים. והנה, זה קורה: "צליל
לאייל גולן יש סיבה מדוע הלך על קאבר לשיר של אביב גפן. בשיתופי פעולה על בסיס אינטרסנטי – יש מקום למחוות. יש גרסאות שאינן מתעלות על המקור, אבל יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, ביצוע שמעניק להם חיים חדשים, אפילו
כשנינט היתה בדרך לאלבום ראשון. סינגל ראשון., שנת 2006. אז הרגש עוד רץ לפניה באוריינטציה של הכוכב הנולד. כמה רגשני-יותר, כמה דרמטי-יותר, ככה טוב-יותר. אצלה – תן לה שיר מתאים, ומיתרי הרגש יפעילו את מיתרי הקול. קולה הדואב – משדר כניעות,
יש כנראה סיבות חזקות יותר מדוע ערן צור בחר לעשות קאבר על "יומן מסע" של אביב גפן –מאשר "שיר שהתחבר לחגיגות 20 לערוץ 8", כדברי הקומוניקט שנשלח. אמן כמו ערן צור זקוק לעוד משהו פרט לטריגר התקשורתי-מסחרי. הוא בחר ב"יומן מסע" מתוך אלבומו השמיני (שנת 2000) של אביב גפן, מן הסתם בגלל
ממציאים מחדש את תכניות המציאות. אין משהו שהוא בלתי אפשרי. אין גבול שאי אפשר לחצות. אין הזוי שאי אפשר להזות. אל תגידו לי שהריב המתוקשר של אביב גפן ואייל גולן היה סוג של מזימת תקשורת כדי להגיע לשיתוף פעולה בריאליטי
רגעים לפני התבגרות, מתגעגע האב לילדות של בנו האהוב בתקופת שהספיקה כדי למצוא את ה"אושר". אביב גפן שר על געגוע למפרע. למעשה זוהי כמיהה לילדות שהולכת ונעלמת, שמגלמת בתוכה את אהבתו לבן כחוויה בראשיתית. האושר הנקי של האהבה הולך ומתפוגג
ללא תכנון מוקדם, השיר נוחת בימים, שמדליקים איזשהו אור בקצה המנהרה. רצה או לא רצה, אביב גפן מצטרף למי שכבר החלו לצעוד לקראת המטרה. גם אם לא נגדיר את "הללויה" כשיר פוליטי, הוא נוגע במצב בצורה ישירה ובוטה. אין כאן
זה אינו רק נצחונו של השיר הטורקי על השיר של אדל. זהו ניצחון הסלסול הים תיכוני על הפופ המערבי המשובח. זהו גם ניצחונה של ספיר סבן על ניצן שייר. הנהלת התוכנית הודיעה שהקהל בבית העדיף אותה. כיוון שלא קיבלתי את
אביב גפן מפרגן לאלי חולי – כי הוא אינו "מתחנף" לקהל. מירי מסיקה עלתה על הקלישאה הביקורתית: אלי חולי נמצא לחלוטין מחוץ לאזור ההתרפסות והליקוק לקהל. יש לו סגנון שירה, וזהו. כל נושא ההתחנפות אינו רלוונטי, כשמדובר בו. ההמלצה למנטור
בניה ברבי הודח בגלל טריק טיפוסי לתוכנית ריאליטי, שמיכאל אלוני, המנחה המיופייף, הגדירו "הפתעה". זו היתה הפתעה של שליפה גרועה: המנטורים קיבלו מנדט להעניק חסינות למתמודדים שאינם מהנבחרת שלהם. כך קרה ששיר קורן, מי שהיתה מועמדת טבעית להדחה בגלל ביצוע
ריאליטי מוסיקה מעוררת התרגשות – לעיתים עד דמעות. יש רגעים אותנטיים, שאינך חושד בדמעות תנין. מירי מסיקה התייפחה כמו ילדה למשמע Sounds Of Silence של פול סיימון בביצוע ניצן שייר. צודקת מסיקה: יש רגעים שהם מעל לתחרות מוסיקה. מה מיוחד
התהייה – "מי אני היום" נשמעת פשטנית משהו, נוכח הטקסט הרזה שמסתפק ב"יש בי יער שאיש לא רואה". האם אביב גפן רואה משהו מהיער שבתוכו? במקום לנסות להתמודד עם השאלה, הוא מתייפייף במשפט סתמי "השקיעה שהפכה לצבעי מלחמה", ומתנחם בכך
מירי מסיקה צורחת על אביב גפן ללחוץ. הוא נשאר אדיש. יש מקרים שהוא מודה בטעות. הרי הוא מחפש ביצוע לא כוחני, בלי Power כפי שהוא מנסח זאת. שוהם טפיארו בת 24 שרה גרסה מאוד מיוחדת ל"געגוע" של יהודית רביץ. ביצוע
שוב מיהרה מירי מסיקה אל מאחורי הקלעים כדי להתנצל על כך שלא הסתובבה. היא הייתה בטוחה שיאנה אספרנטה מורלס מירבל ששרה "קיסז קיסז קיסז", ילידת קובה היא "כושית ענקית", וכשהציצה מעבר לכתפיה הבינה, כי הקול הגדול יצא מפיה של בחורה
מתאים לתוכנית מוסיקה ריאליטי, שהשופטים ירוצו נקופי מצפון לחבק את מי שלא הסתובבו אליו. לאביב גפן זה לא קרה, אבל כל האחרים כבר קמו מכיסאותיהם וניגשו אל מאחורי הקלעים להתנצל, לנחם ולעודד. זה חלק מהדרמה של התוכנית, והשופטים מעודדים ע"י
קול אופראי גבוה מדי לטעמו של אביב גפן במקרה של הדר עטרי. לאברהם טל קשה לשפוט "שיר טחון מדי" כמו Sweet Child O' Mine ששרה אנסטסיה בוטארה. אז מה עומד למבחן? השיר, הקול, הפרשנות? גפן טוען, שהוא מצפה להרבה יותר מ"ביצוע
ניר מנשה בן שש עשרה וחצי ממודיעין שר את "נגמר" של עידן עמדי בעידון יפה. שלומי שבת התפתל. רצה להסתובב ונעצר. כמעט ולחץ – וקפא. מה קרה, שלומי? הרי בעצמך אמרת שהנער הזה שר "יפה כל כך?" חשת שזה לו
נושא הדיון העמוק בין השופטים היה על "טיסה 5325" של משה פרץ בביצוע ג'אק טארב. אביב גפן ירד על השיר – "עושה עוול למוסיקה המזרחית". מירי מסיקה טענה בצדק: "זו אינה מוסיקה מזרחית. זו מוסיקת רחוב שרוקדים אותה. פופ טהור" (רחוב
רק השם ביבי נתניהו חסר בשיר המחויך והמרקיד הזה שכולו דברים ברורים על הבלוף הגדול. "לשיר הזה יש מוסר השכל/ שבין מנהיג לקוסם יש עדיין הבדל/ שקוסם יכול תמיד לשלוף איזה אס/ אבל אז אין הבדל בין מדינה לקרקס" –
מוסיקת הרוק הפרוגרסיבי של פעם עולה מן האוב, משקפת את זמנה, נכנסת למשבצת הנוסטלגיה, ועדיין היא מספיק איכותית כדי להישמע חוצת זמנים. אלן פרסונס ממשיך לרוץ עם הפורמט שיסד עם אריק וולפסון, שניהם טכנאי סאונד לשעבר באולפני אייבי רוד בלונדון,
אוהד ריין עוזב את דה וויס לא בגלל שהוא לא שר שיר על אמא. ריין ביקש לפרוש, אחרי שהרגיש, שמיצה את עצמו. אביב גפן, האב התומך והמעודד הראשי, קיבל את בקשתו ושחרר את בן החסות. בתוכנית יגידו שזוהי הצבעת הקהל. יגידו.
צודק אביב גפן. יש קסם בכאב. כמעט כל האלבום הזה הוא כאב קסום. מלנכולי שירד מגג הרוק כדי להינעל בחדר מחשבותיו המתפכח. עוטף עצמו בצליל כינורות משכך כאב. סינגר סונגרייטר של מהלכי פופ מחניפים, אך לא מלוקקים. בודק את עצמו
"מסתובב"? פרומו לדה-וויס? במלחמות הרייטינג – הכל הרי מותר. הפעם אביב גפן מסתובב במסגרת חיפוש עצמי. מי שדלת ליבו סגורה מעמת עצמו מול המסביב: מי שאיתו, העולם (שחוגג מול השקט שלו) נשאר עם עצמו בתחושה שלא הכל אבוד ויש עוד תקווה.
בסיומו של האודישן, אחרי שאביב גפן קשקש אמירה שטחית ומתחסדת על מוסיקה וזמרים מזרחיים, אמר גילי ארגוב משפט פשוט: "אני בדה-וויס, כי החלטתי להיות מפורסם". ישר ולעניין – אחרי כל החפירות של השופטים המתמוגגים. גילוי נאות שהיה חזק יותר מכל
מוש בן ארי, השופט החדש, לא רק הסתובב לטליה לונדונר, שהגיעה מלוס אנג'לס בלי טיפת עברית. הוא אף ניגש לחבק אותה. זה בשביל הביטחון בתחילת הערב. לונדונר שרה Free Falling, במקור של טום פטי. ארבעה הכיסאות הסתובבו. בתחרות הזו –
כך צעד אביב גפן במצעדים מאז "שיר הסמרטוטים" ב-1993 ועד "נוסטלגיה" עם שרון ליפשיץ ב-2012. מקום ראשון? פעם אחת ב-1994 עם "האם להיות בך מאוהב" שנה מקום שיר ביצוע קרדיט תשנ"ג (1993) 20 שיר הסמרטוטים אביב גפן והתעויוט ביצוע,
"ג'ופיטר" (Jupiter) מוביל את האלבום החדש של בלקפילד. הייתי הולך על עוד שניים שלושה שירים מצוינים. אלבום פופ של של שירי Soft Rock מובהקים עם נגיעות פרוג רוק. צבעים כחלחלים-אפורים עם מעטה דק של מלנכוליה, בלי מלודרמות. אביב גפן וסטיבן
