כל שנה באביב, ערב יום הזיכרון לנופלים, חוזרים אל השיר הזה בקולה המרטיט של רבקה זוהר. את המילים כתב אהוד מנור ז"ל לאחר נפילת אחיו הצעיר, יהודה בתעלת סואץ. על הילד שנולד בבנימינה, שגדל והיה לגבר, שנקטף עוד לפני שמלאו לו עשרים ("אך
השיר שמזוהה לחלוטין עם גבי שושן מאז שנות השבעים (באלבום "נער שחור עיניים", שבועיים בראש המצעד באפריל 1973) מקבל בגרסה של תומר בירן מימד חדש לחלוטין. "בראשית" נכתב ע"י אהוד מנור כשיר פליאה על הבריאה, על כל הטוב שאלהים הרחום העניק
מיקי גבריאלוב בחר לחדש שיר מתוך האלבום "כשחלמתי על הבית", שהוקדש בזמנו, לפני 25 שנה, לשירים שהכיר ולמד מתקליטים של הוריו ושירים ששרו בשולחן השבת. את השיר בגרסתו המקורית שרה הזמרת הטורקיה, סלדה בהאג׳ן. הלחן טורקי עממי והמילים תורגמו על
המפגש האחרון שלי עם אהוד מנור היה באפריל 2002. מנור אירח את אריאל זילבר במסגרת סדרת מפגשים עם מלחינים ומבצעים במרכז ענב לתרבות, על גג גן העיר ת"א. זילבר מולו ססגוני, לא צפוי, תמים, משובב. הוא לא הכי מבין איך
היו ימים שעוד קיוו שיחזור. רון ארד לא חזר. השיר הפך מצבת זיכרון גם לממתינים רבים לשוב יקיריהם. המילים והלחן מבטאים את עומק הגעגועים והציפייה. שיר מרטיט. יש בו תפילה, יש בו שירת הלב. הוא מכיל את תמצית הרצון לטוב,
שמעתי את הביצוע של חוה אלברשטיין בטרם הגרסה של סי היימן המופנית ומוקדשת לאביה, נחצ'ה, לאחר מותו. שיר עצוב, הגם שמילותיו אופטימיות. היינו כה שונים, עכשיו אנחנו דומים. הכל בעצם טוב. שאלת ה"מתי" היא יותר שאלת ה"איך" קרה שחלה ביניהם
המילים של אהוד מנור שימשו השראה לאחד הלחנים היפים שיצאו מקובי אשרת. מנור כתב על חברות כמקור יציאה מאופל אל אור, שאיבת כוחות מחודשים כדי לחזור אל מלאכת היצירה היומיומית, שבאמצעותה מוצאים מנוחה לנפש. שיר ארס פואטי העוסק במחזוריות של
"נורית הירש היא ארץ ישראל הישנה והטובה", אמר שר החינוך, נפתלי בנט על נורית הירש, כלת פרס ישראל לזמר עברי. האם השר ירד למשמעות המילים "ארץ ישראל הישנה והטובה"? גם הוא כנראה הלך שבי בעקבות כל מי שהגדיר את הירש
למרות הביצוע המקורי הנמרץ ומלא התקווה של אילנית, הטקסט של אהוד מנור לא לגמרי אופטימי. מבחינת המוסיקה של נורית הירש, זהו שיר קצבי שמח שמתכוון לשנה טובה, אך מילות העידוד והבעת התקווה החוזרות ונשנות: "עוד תראה, עוד תראה, כמה טוב יהיה
"הייתה לי ילדות מאושרת בקיבוץ (חניתה, שם נולד ב-1949). נהניתי להיות לבד עם הטבע. הייתי שקט מאוד. בגן הייתי מבלה שעות בישיבה על ארגז הכביסה המלוכלכת, דופק לפי קצב ושר שירים. הילדות בקיבוץ היא הילדות הכי יפה בעולם… הקיבוץ הוא
אין כמו אהוד מנור לקשור נופים לגעגועים. אין כמו נחום היימן לתרגמם לצלילים תואמים. אין כמו חוה אלברשטיין להעניק להם קסם ועומק אישי – הפרשנות המיוחדת שבלעדיה השיר לא היה נשמע אותו שיר. הנחל שלמרגלות הכרמל לקח את מנורלמחוזות נוסטלגיים
לשמוע להקה צבאית בנוסח הזה ב-2011 זה כמעט אנכרוניזם. אלמלא היוזמה של המלחינה נורית הירש, שהחליטה להוציא את השיר לזכרו של אהוד מנור (הוא נכתב ב-1985), ספק אם היינו שומעים. הירש כתבה לא מעט ללהקות צבאיות, גוף שהיה בזמנו מוסד
שירת ה"אנחנו" שכתב אהוד מנור ז"ל כנציג העם ("אחים אנו ואחיות"), אומרת: אם למדנו משהו מהעבר, המחר שיגיע יהיה טוב ("חדש ויפה וטהור") כי בסך הכל אנחנו יכולים – "גילינו את סוד הקשר". טקסטים כאלה, שמדברים בשם עם ומדינה, כבר
אני קורא בדברי ההסבר לשיר הנודע "גרסתה של אביגייל משמרת את התמימות והטוהר של עפרה חזה אך טוענת אותה בנשיות מודל 2010". אילו הייתי בקזינו הייתי מקבל שלושה סימני שאלה במכונת המזל. ולא הייתה לי תשובה, כי אם היו שואלים
