יובל בנאי ופלורה, תחת עץ האהבה (מילים: מיכל סנונית לחן: אילן וירצברג, מתוך המופע "יובל שר יוסי" ספטמבר 2019)

ספרתי 18 פעם “אהבה”. חיפשתי פואנטה – לשווא. מי צריך פואנטה כשהאהבה מציפה כל חלקה בשיר – ישירות (מבטים), בצלילים, במטפורות. עץ אהבה? כמעט לכל זוג יש עץ אהבה שלו. המוסיקה של אילן וירצברג היא הנס שאיפשר לשיר הזה (לאהבה) להרים כנפיים. אני ממשיך לזכור לו חסד בזכות הביצוע המקורי […]
קרא כתבה >>

חגית לירון, אבא נזכר בנערות (מילים: חגית לירון לחן: אילן וירצברג הפקה מוסיקלית, עיבוד, נגינה, קולות ומיקס: אילן וירצברג, ינואר 2019)

חגית לירון כמו מנסה לתעד בשיר פיסות מזכרונותיו הרומנטיים של אבא. חלקיקי סיפור על הנשים ההן שהוא חשק בהן – שנותרו בזיכרון שלו, והפכו לשיר נוגה-נוסטלגי בפרספקטיבה של לירון. התצלום הישן של נערות-נשים שצורף לשיר מעיד על היחס לא רק לאב משחר הנשים, אלא לתקופה של אז, שהיא חלק מעולם […]
קרא כתבה >>

אילן וירצברג, עוד פעם יום הולדת (מילים, לחן, יעבוד והפקה מוסיקלית: אילן וירצברג, אוקטובר 2018)

על הנייר, שחור על גבי לבן, הטקסט הזה היה עובר בקושי סדנת מתחילים  לכתיבת פזמונים. יום הולדת מזכיר לאילן וירצברג את גילו, הוא מתבכיין על הזדקנותו ומבקש לעצור את הזמן. מה מיוחד בזה?  ממש כלום. נשמע פשטני, לא מעניין, לא מיוחד. לא צער כבד, לא זווית אישית אחרת. סתמי. כמי שהלחין […]
קרא כתבה >>

נורית גלרון, 30 שנה ל”משהו בלבבה” (לקראת הופעה במוזיאון ת"א, יוני 2017)

נורית גלרון חוזרת ל”משהו בלבבה” במופע המציין 30 שנה לאלבום (יצא ב-1986), שעומד בסימן נתן זך ואילן וירצברג,  שהלחין 6 שירים והפיק מוסיקלית. נתן זך ואילן וירצברג הם שני היוצרים היותר משמעותיים במוסיקה של נורית גלרון. גלרון אמרה לא פעם, כי זך הוא מושא הערצתה. זך אמר עליה, שבשעה שהוא […]
קרא כתבה >>

גלי עטרי, רק אתמול (מילים: רחל שפירא לחן: יצחק קלפטר עיבוד והפקה מוסיקלית באלבום של 1988 - אילן וירצברג, האלבום "צעד אחד לפני הנהר" 1988)

אם החופש בעברה היה שלם, היא חפצה שגם המהפך, פרק ההתאהבות והאהבה – יהיה שלם. אם בעבר דרכה הייתה כביכול ברורה, שייכת כולה לעצמה, עכשיו היא מרגישה שהשינוי המבורך אינו מוביל אל תחחושת השלם. חשה שהיא רק חלק ממנו, רוצה שייקח את כולה. רחל שפירא כתבה לגלי עטרי שיר על מהות […]
קרא כתבה >>

ערן צור, אתה חברה שלי, משירי יונה וולך (בארבי ת"א, מרץ 2015)

לא יודע מי דאג לייצר את תחושת ה”קאלט” סביב “אתה חברה שלי” – שירי המשוררת יונה וולך המולחנים של ערן צור, אבל  ה”קאלט” הזה, מתברר, כמקדם מכירות יעיל.  צריכים בכל זאת להתקיים תנאים: למשל: שמה של המשוררת, מהפכנית בשירה העברית, בהחלט תורם ל”פולחניות” הזו, שהובילה את ערן צור להחזיר אותה לבמה […]
קרא כתבה >>

אילן וירצברג, הלילה לא שחור (הפקה עצמאית, אפריל 2014)

המוסיקה באלבום החדש של אילן ויצברג מעוררת מחדש את השאלה: האם יש מקום להלחין כל שיר שלא נכתב להלחנה. הכוונה היא לאותם שירים הקרויים "שירי משוררים", מושג שנולד מאז שגלי צה"ל ערך את ערבי שירי המשוררים. המשורר מאיר ויזלטיר טען בזמנו, שאין הוא אוהב הלחנות שירה, משום שהן כופות ניגון […]
קרא כתבה >>

מי ומי, בפסטיבל הפסנתר מארח מס 14 (סוזן דלל, אוקטובר 2012)

המפגש המסורתי בסוזן דלל לקראת פסטיבל "הפסנתר מארח מס 14" התחיל ביריות. היורה יהונתן גפן נתבקש להשתרבב לראיון עם עמיתתו לערב "האיחוד", סיוון טלמור, אבל דרש בצדק את קפה הבוקר שלו, ולא הוא… נבהלנו ושחררנו אותו לקפה. מי יודע אולי גם הוא (יורה). בהמשך באולם "ירושלמי" קיבלנו דוגמית: היורה פרץ […]
קרא כתבה >>

שי לביא, לא יודע (מילים ולחן :שי לביא עיבוד: אילן וירצברג, ינואר 2011)

לפעמים אני מתגעגע ל"צרפתי" הזה, אפשרי אפילו בעברית, ואם בעברית – שיתקרב לניחוח האמיתי. יוסי בנאי עשה לי את זה. הוא היה שנסונר עברי.  שי לביא מהרהר בגוף ראשון. יצא לו שנסון. שנסון לא מחייב אותך להיות בל קנטו. חשוב שתדע להעביר את הסיפור. המילים טובות לכולם. שיר "על החיים". […]
קרא כתבה >>