אפרת קולברג, בלי הזמנה (מילים ולחן: אפרת קולברג הפקנ מוסיקלית: נדב אזולאי, דצמבר 2016)

אפרת קולברג רושמת בטון אותנטי תחושת אהבה שאיננה עוד. זו אינה התרפקות סוערת, אלא ניסיון להביט בגעגוע מפוקח על שעבר עליה, תוך ניסיון לשקם את עצמה מתוך עצמה, מעין פצע שהולך ומגליד ומחזיר את הגוף למצב לא מבוית, טבעי, פראי. אפרת מביעה מודעות לעצמה בשירה לא משויפת, לא מגיעה ממקום […]
קרא כתבה >>

דנה ברגר, “בא והולך” “הנה באתי הביתה” (1. מילים וחלן: דנה ברגר 2. מילים: דנה בגר ואיתי פרל לחן: איתי פרל, ינואר 2016)

דנה ברגר באה והולכת. אני אוהב את הזמרת הזו כשהיא חוזרת. יש משהו אמיתי בשירה שלה, בטון. יש משהו מאוד תחושתי במילים ובמנגינות שהיא בוחרת. יש בה משהו מאוד ישראלי במובן הקלאסי של המילה, שאני לפעמים מתגעגע אליו. היא מחוברת לשירים כסינגר-סונגרייטר, גם אם היא לא תמיד כתבה את המילים […]
קרא כתבה >>

גידי גוב , ארץ תכלת לבנה (מילים ולחן: איתי פרל עיבוד: ערן ויץ ויובל שפריר, יולי 2015)

ככה לא כותבים היום מילים מולחנות. זו שפה ששייכת לימים והלילות של האתמול. חוברת למשוררי הפזמונים של שנות הארבעים-חמישים-שישים. מכילה משהו משירי האמש, שאיתי פרל שומע, ערבים נוגים, “אור ירח מתדפק על חלון”. “שתי נשמות זרות גרות בתוכך”, שר גידי גוב. שיר על מהות הזמן, המקום והחוויה תוך עצירת החיים […]
קרא כתבה >>

דנה ברגר , תחזרי אליו (מילים: איתי פרל לחן: דנה ברגר עיבוד והפקה: יוסי פיין, אוגוסט 2014)

הפתיחה הקצבית מזכירה את I Put A Spell On You, אלא שכאן שום כישוף לא יעזור. אין סיכוי שמשהו ישנה את האיש "המשונה והארור" שהיא עזבה. למרות זאת, היא שומעת עצה ממי שמביט על מצבה מהצד – "תחזרי אליו". הטקסט לא יתכתב עם פמיניסטיות מלאות גאווה נשית, משום שעיקרו – […]
קרא כתבה >>

יוני רכטר, העיקר זה המוסיקה (מופע נעילה הפסנתר מארח, בית ליסין תל-אביב)

"העיקר זה יוני", התבדח שלומי שבן אפרופו שמו של הערב, באחד הרגעים במהלך המופע, כשהוא מנסה בצחוק כמובן לשכנע את רכטר להשחיל שיר שלו. שבן נתקל בהתנגדות: "עם כל הכבוד", סח רכטר, "זה ערב שלי". בסופו של דבר הסכימו לדואט של פשרה של שני אגויים יוצרים שמכייפים בלנגן ביחד. שבן התכוון לצחוק, גם […]
קרא כתבה >>