חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות. כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999. דווקא על
הזכרתי לאושיק לוי, כי עברו 48 שנים מאז שפירסמתי ב"מעריב" (9.6.71 – ראו מימין) את הכתבה הראשונה שלי עליו. כמעט לא ראיתי אותך מופיע מאז. אושיק אמר שהכל בסדר איתו, שהוא מופיע הרבה. הנה בתוכניה של פסטיבל הפסנתר הוא נמצא
קוטנר מדבר בפתח החוברת שצורפה על "התדהמה שהיכתה" את עולם המוסיקה הישראלית, כש"חתונה לבנה" יצא ב-1981. דיברו אז על אלבום "קשה לעיכול", "בומבסטי", הכל במינוחים של ילידי פרובינציה שעדיין לא גילו, שעידן הלהקות הצבאיות כבר נמצא הרחק מאחור. 1981 הייתה
כיתריה מעדה בשלב הגמר, לטעמי, בגלל הפקה מוטעית. לקחו זמרת סול בדם ובנשמה וניסו לייפות אותה. הסתירו את כישוריה האמיתיים, במיוחד בשיר הקצבי Locked Out Of Heaven. חבל, כי היא שמרה על רמה גבוהה מאוד לאורך כל התחרות. במקום שהיא נכשלה
איך אסף אמדורסקי מחליט על מסגרת קצב לשיר? האם התוכן אקויוולנטי למוסיקה? השיר הזה הזכיר לי את סגנון הדאנס של הפט שופ בויז. האם אמדורסקי כיוון את תוכן העניינים לרחבות המועדונים? יש בשיר שורה שאומרת "בואי סוף אוגוסט אלי למקלט/
אמדורסקי מבולבל מ"הפראות" של בוסקילה. גם הוא עדיין לא החליט מה אמת, מה שקר. יש לה את הקול הענק הגדול, הצרוד הזה, והיא פותחת מבערים בכל שיר בעוצמות ובאנרגיות מטורפות ומתפוצצת עליו, במיוחד בשירים הריתם אנד בלוזיים של ביונסה. למה
אני מתעב פרודיות במבטא מזרחי מודגש. לא רק שזה פאסה. זה בדרך כלל לא מצחיק. הזמרת שפיטה (רותם שפי) ראתה בהכוכב הבא לאירוויזיון ניסיון לקדם את הגימיק שלה. "הדיווה הערביה" לפי לשון יחסי הציבור, תעשה הכל כדי לכבוש את העולם עם
שומעים הרבה זמרי סלסול בהכוכב הבא לאירוויזיון. הם מייצגים מגמה השולטת בפופ הישראלי. יש לך קול יפה – סלסל אותו. נכון שאתה לא מביא משהו מקורי, שאתה דומה לעוד עשרות זמרים שנשמעים כמעט זהים, אבל העם אוהב סלסול, הסגנון מוכיח
על ההפסד של כתריה בגמר של "דה פור" כתבתי – "שערוריה". זמרת',שעלתה בשתיים אם לא שלוש דרגות על כל מתחרותיה, הפסידה לשרית אביטן, מסלסלת טובה שלא הגיעה לקרסוליה של בת העברים מדימונה. דרשתי להקים ועדת חקירה, לראות את הספירה הסופית. שאלתי מי הכריע כאן.
כמה אפשר עוד הדודאים? הבן אסף וגם החבר לצמד, ישראל, עדיין ממשיכים להריץ את המותג. את אסף אמדורסקי וישראל גוריון שמעתי הרבה יותר פעמים מאשר את בני אמדורסקי וישראל גוריון מאז שהם יצאו לדרך בפעם הראשונה בצוותא באוקטובר 2009. הערב ביפו היה פרק המשך נוסף בהצדעה
עכשיו זה לא רק "הכוכב הבא לאירוויזיון", אלא "הכוכב הבא לאירוויזיון, בו ישראל זכתה בשנה שעברה". במיץ הזה יתבשלו כל הפרקים הבאים. זה מקדם רייטינג מעולה מול תוכניות ריאליטי מוסיקה אחרות, בימים שהז'אנר נמצא בירידה תלולה. המנחים כבר מפמפמים את הניצחון אינספור פעמים.
האב הבן ורוח הדודאים ממשיכים לנשוב בגבם של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. סדרה בהמשכים. אני יושב ממש בעת הקלדת שורות אלו מול מארז מפואר של הדודאים הישנים, ובא לי לחזור אליו. עם כל התחיה המחודשת של השירים – עדיין קיימים הדודאים
אביתר בנאי של אחרי חיבוטים נפשיים, חשיפה אישית שאומרת תובנה וקבלה. מוכן לקפוץ למים בלי לחשוב יותר, אלא להתגבר על הפחדים הנלווים לזוגיות ולאהבה, וגם – לקחת אחריות בלי לצפות לניסים. השיר הוא עדות לבגרות מתוך תובנה, שבמקומות אחרים בארצות
אני נושם לרווחה. הסתיימה עונת הריאליטי מוסיקה. שתי תוכניות במקביל (אקס פקטור, הכוכב) – Too Much. עונש כבד למבקר, שנאלץ לצפות גם בצמד מנחים מטורללים, אסי ורותם, שהעמידו את עצמם במרכז העולם. נתנו להם חופש לעשות צחוק. הם לקחו אותו
רינת בר האמינה כי הכוכב הבא לאירוויזיון יביא אותה לפורטוגל. מבחינתה – הזדמנות חייה. לא בטוח שהיא הכילה את המכשולים שיעיפו אותה אותה מהמסלול שהיא צפתה לעצמה. המשבר הגיע עד כמעט טרגדיה. כשפתאום ראתה אדומים מאירים בשולחן השופטים – נשברה. רינת
אסי עזר ורותם סלע אינם מצחיקים. נקודה. יואב צפיר ושות' מאמינים כי הקונדסות של השניים מעלה רייטינג. יכול להיות שהם צודקים. הבעיה היא שהשניים כבר לא ממש קשורים לתוכנית מוסיקה. הם מנסים הכל כדי למשוך תשומת לב אליהם. למשל: הרעיון הבדיוני של
מה עושים כשהקריירה מדשדשת? מנסים עוד פעם "כוכב נולד", כלומר את פורמט ההמשך של "הכוכב הבא לאירוויזיון". את חן אהרוני ("כוכב נולד 5") התחרות עצמה אינה מעניינת, אבל הוא מאמין, שכמו חובי סטאר, הוא יגיע לאירוויזיון בליסבון, והדרך היחידה היא
ממשיכים לשווק את הבלוף. שולחים את אסי עזר ואת רותם סלע לפורטוגל כדי לעשות רעש לקראת תחרות האירוויזיון בליסבון במאי. על מה ולמה? תראו לי מה עושה מי שייצג את ישראל בשנה שעברה, יש תחושה של חלף עם הסערה. זוכרים
לפני 29 שנה הקימו שלושה מתולתלי שיער הרכב שנרשם בדפי ההסטוריה של הרוק הישראלי. אסף אמדורסקי, עמיר "ג'נגו" רוסיאנו וירמי קפלן מתבוננים היום בתדהמה ביוטיובים של "תערובת אסקוט" כדי להבין מה עברו הנערים מאז. בפרק הראשון של סדרת הרטרוספקטיבה של
המוטיב הבולט באלבום "פה" הוא חופש. אסף אמדורסקי נמצא במקום של כמיהה להגיע למקומות שאומרים חירות. זה אינו רק עניין אישי. כל אחד יכול. "כמה זה יפה מרחוק" אומר היכולת לשאוף לבלתי מושג "מושיטים יד אל החלל/ שואפים אל כוכבים
הסינגר יהלי סובול פוגש את הסונגרייטר יהלי סובול במקומות הכי מדויקים מבחינתו. שר את שיריו בלי לייפות, בגבולות שלו, בהפקה פונקציונאלית של אסף אמדורסקי. זה אלבום של מילים, של שירה במשמעות הפואטית של המילה שדורשת קריאה עוד לפני הקשבה למוסיקה.
מי יכול להסביר מדוע דיאנה גולבי לא זכתה בגמר עם ביצוע אולטימטיבי ל – Purple Rain של פרינס? מכל בחינה הוא עלה על הגרסה של אימרי זיו ל – Because Of You של קלי קלרקסון ו – Halo של ביונסה. גולבי
הקרקס ששולט בתוכנית, אשר מובל ע"י מנחים שעפים על עצמם ומנסים למצוא חן ולהצחיק בכוח ברוח חנופה מזויפת – מגיע עד שולחן השופטים. השופט היחיד שנשמע רציונאלי ושקול הוא אסף אמדורסקי. הוא אינו נסחף לחגיגה של הבן אלים והסטטיקים, שמעיפים
אתחיל בהערת אזהרה לערוץ 2: נכון לעשיו, תחילת ינואר 2017, משודרות 2 תכניות ריאליטי מוסיקה, שרצות במקביל. העומס הזה – בלתי נסבל, במיוחד למי שצופים עם פרסומות. אזהרה – כי התחרות הזו על זמרים מתחילה להפוך למשעממת עד מטרידה. בניסיון
משהו במוסיקה מחזיר לשנות השישים, במיוחד צליל הגיטרות. זה צליל חף ממודרניות, לא מעושה. מצד שני, זה אינו פופ "צעיר" שמבטא תמימות ראשונית באהבה כמו בשירים של השישים, הדואט של יהלי סובול וזואי פולנסקי מושר בטון מאופק מתוך התפקחות בוגרת
אסף אמדורסקי וחברי להקתו עלו לבמה עטויים בלבוש מוזר, שהזכיר משהו בין כוורנים לאסטרונאוטים לביצוע "מגדלים", הפותח את האלבום החדש "פה" בהשראת הקליפ לשיר. המוסיקה היא שילוב אלקטרוניקה עם Funk, שיר שמתאר מציאות מחורבנת של כרישי נדל"ן, ההופכים כל שטח
אסף אמדורסקי אלקטרוני. מאוד אלקטרוני. הוא מנסה הפעם חיבור נועז אפילו יומרני משהו בין סינטים, סמפלרים ביטים אלקטרוניים ושירה באיכות פואטית גבוהה. האלבום נפתח ב"מגדלים" – שילוב של אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז, מפיק עתיר ידע בצעצועי האלקטרוניקה
אוהד קוסקי מחבר בין הלידה לבגרות בתיעוד שמתחיל בבית יולדות בחורף 76 בלידתו של הילד ומגיע עד הימים שהילדים גדלו. יותר מאשר סיפור, יש כאן שיר שמשדרהשתתפות בתחושות האם, שבכל חורף נזכרת ברגע הלידה ומבקשת טוב בשביל הילד ("השמש שתבוא תישאר
זה אסף אמדורסקי? רוקנרולי, גרובי ישיר. איך השיר אומר: "אולי המחר יביא רעיון חדש". אז אין כאן רעיון חדש מסעיר, אבל השיר נשמע רוח חדשה הנושבת במפרשיו של אמדורסקי בשילוב אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז. במבחן המרכיבים של
צרפו יום הולדת 80 לישראל גוריון לפסטיבל הג'אז בת"א. למה ג'אז? מה לשירי ארץ ישראל של הדודאים ולג'אז? נדמה לי, שגם לישראל גוריון אין תשובה. אסף אמדורסקי, עמיתו ל"שרים דודאים", בכל זאת התמודד עם השאלה, ופה ושם, במהלך המופע, טפטף
