מוניקה סקס , לילה חדש (יוני 2019)

כמה הורידו את האלבום הזה? אין בו להיטי ענק כמו "השמלה ממדריד", אבל זה אלבום שאתה מאזין פעם שניה כדי לגלות את המיוחד שבו, בין אם בשירים שכתב יהלי סובול ובין אם שחר אבן צור. זה אלבום למיטיבי לכת ברוק הישראלי. לא אכנס להגדרות מוסיקולוגיות. אומר בפשטות: מוניקה סקס היא […]
קרא כתבה >>

לאה שבת , "חמניות מול השמש" (הד-ארצי, 2002)

יש לה שירים שמצמררים משמיעה ראשונה. אני מקשיב לשיר האחרון בדיסק, "מי מכסה את הכוכבים" למילים של איתן נחמיאס גלס. מנגינה מהסוג שתיכנס לקלאסיקה, ולאה שרה אותו כמו שאף אחד לא יכול. רגש אמיתי, בלי טיפת מניירה, בלי להתחנחן. זוהי לאה. (דגימת סאונד למטה) היא עשתה אלבום מרגש, אצלה מותר […]
קרא כתבה >>

עמיר בניון , עומד בשער (נבל עשור, אוקטובר 2008)

סתם לדבר על החיים, סתם לשקר… ומן הסתם לכתוב שירים. זה ההבדל בין הלא ברור והלא מוגדר לקרוב לודאי. "סתם להיות או לא להיות זה סתם שטויות" טון נוגה מקונן על מצב האי-ודאות בחיינו. אחרי הכל העולם הזה פרוזדור בפני העולם הבא. לא לטפח ציפיות גבוהות מדי גם כתיבת שירים […]
קרא כתבה >>

אריאל הורוביץ , כשבאנו הביתה (התו השמיני, אפריל 2019)

לך תדע מאיפה להתחיל,  שואל אריאל הורוביץ. ב"כשבאנו הביתה" – גרסתו לאנו באנו ארצה בגוף ראשון רבים, מנסה לספר את סיפורי העולים והישוב – מהלוחמים על גבעות לטרון ועד אלה שתלו תמונות של רבנים על קיר הפחון. המוסיקה – פשטות שוות נפש, צליל קאנטרי דרומי, מנגינה כזו "פול סיימונית" שעומדת בפני […]
קרא כתבה >>

אדם, גאולה (הפקה עצמאית, אפריל 2019)

אדם בחר לסיים בשיר ציני על מותו. האנשים שיבואו עם "חיבוק פולני", הרכילות "שתשטוף את הבור הטרי". הוא עצמו יזמין אותם לפיקניק קטן "בירקון המצויר". יואב גינאי כתב את התסריט הסרקסטי.  במנגינה, בקצב הואלס, בנגינת הפסנתר של יהונתן פרלמן שהלחין, יצא שנסון ענוג, מושר בקול מתכוון. ה"אחרי מותי" נכתב ככל הנראה […]
קרא כתבה >>

חוה אלברשטיין , התבהרות (אן.אם.סי, 1978)

"התבהרות חלקית" (רחל שפירא, שלום חנוך)  הוא סוג של אור בקצה המנהרה. אם "צמח בר" היה תקליט ריאקציה על מלחמת יום הכיפורים, "התבהרות חלקית" הוא ניסיון לשקם דברים בקונטקס של – בכול זאת ישנה התבהרות חלקית. "סינדרלה מקומית" הפותח (רחל שפירא, מיקי גבריאלוב) מוצא את חווה אלברשטיין רגועה ומשלימה "אומרים לי שנולדנו […]
קרא כתבה >>

דוד ד'אור, משהו טוב ("שמיים וארץ", פברואר 2019)

אחרי  האזנה ל-12 שירים יש תחושה של עירוב שמיים וארץ. מצד אחד: הרבה מעוף, ניסיון לגעת בספירות עליונות מ"עודני חולם" "עפיפונים", דרך "שירת הזמיר"  ועד "אל תפחד לעוף", שירה של התרגשות והתרוממות רוח. המוסיקה לעיתים פופ אלקטרוני ריחופי כייפי בעיבוד דאנס , ("עודני חולם")  ד'אור יודע להפעיל רגש בקונטרה טנור ולעוף […]
קרא כתבה >>

אורן ברזילי , בתפילות שלי

יש  כמה שירים באלבום החדש של אורן ברזילי, שאני לוקח בכיף לאוטוסטרדה באוריינטציה של מוסיקת Radio Friendly. קחו את מס. 8 "לעולם". יגרום לי לתופף על ההגה. משהו קרה בעולם. הטכנולוגיה לוקחת אותנו יותר לשירים ומרחיקה מאלבומים. אני חושב: אם הייתי צריך לרכוש היום אלבום – מה הייתי קונה? איזה […]
קרא כתבה >>

אסף אמדורסקי , "מנועים שקטים" מהמערה החשמלית ת"א מרץ 2000 להיכל התרבות ת"א מרץ 2019 (מרץ 2019)

חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות.  כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999.  דווקא על רקע הגעתו של האלבום לאולם הקונצרטים של הפילהרמונית (28 במרץ), […]
קרא כתבה >>

עידן רייכל, ואם תבואי אליי (הליקון, ינואר 2019)

זהו עידן רייכל של תמהיל צפוי – שירים מלודיים בעברית מעורבבים בצבעים אתניים.  הפשטות המלודית קיימת בשיר כ"את לא נשארת לבד"  – זו  הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו. זהו עידן רייכל שכבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו, ממשיך לזרום באפיק של אזור נוחות. באהבות שלו יש געגועים, עננים, בדידות, […]
קרא כתבה >>

דויד ברוזה, טבעת הזהב (מילים: צרויה להב לחנים: דויד ברוזה עיבודים והפקה מוזקלית: יונתן לוי, הפקה עצמאית נובמבר 2018)

דויד ברוזה אינו הסינגר סונגרייטר השלם, זה שכותב מילים ולחן. הוא עדיין נזקק למי שישלים אותו מאגף המילים והסיפורים.  צרויה להב שכתבה את כל המילים באלבום, הצליחה בחלק מן השירים באלבום להשלים אותו ולאפשר לו להישמע – כאילו הוא הסינגר והסונגרייטר.  לא הכל מתאים ככפפה, אבל יש שירים שנשמעים דויד […]
קרא כתבה >>

רן דנקר, משהו אחר (אן.אם.סי, נובמבר 2018)

משהו אחר הולך לקרות הלילה, אחרי שהוא התעורר ליד מישהו. אור מסנוור שהודף אותו להיאחז בקיר. "מתוך החשיכה מצאת פתח יציאה".  השיר מונע בלחן ובקצב של  גיא מנטש ובעיבוד והפקה מוסיקלית של גיא ויהל. הוא מסתיים בדימוי של התאבדות נפשית – "מגדל הלב בוער אז תן קפיצה". מלודרמה. רן דנקר נרגש. את […]
קרא כתבה >>

מיקי גבריאלוב, כשחלמתי על הבית (אלבום אוסף כפול, אוקטובר 2018)

אז מי אתה מיקי גבריאלוב? ישראלי, תורכי, יווני? לא בטוח שיש לו תשובה. קחו את "אבא סיפור", "אני ואתה", "אמא אדמה", "היא יושבה לחלון", "עוף גוזל", "הכניסיני",  "ערב מול גלעד". תסכימו איתי שזה עולם מוסיקלי בפני עצמו, שמן הסתם נוח להגדירו "ישראלי", הגם שאין סגנון עממי שניתן לאיבחון מוסיקולוגי. מצד שני, […]
קרא כתבה >>

שלום חנוך , המיטב דיסק משולש (אן.אם.סי, 2006)

מסע על פני שירי שלום חנוך הוא מבחינתי האישית – מסע אישי בזמן מהול כבר בקורטוב נוסטלגיה שמתחיל  ב"למה לי לקחת ללב" עם אריק איינשטיין, 1970.  "יש לי הרבה דימיון לאהוב מראש" ו"יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח". שיר כאב עם נחמה קטנה.  שלום את אריק כתבו פשוט ונכון.  וזה ממשיך להיות פשוט ונכון גם בזמן הזה. המסע מסתיים כעבור […]
קרא כתבה >>

גידי גוב, ריקוד הירח (הד-ארצי)

זה אחד מתקליטי  האי הבודד שלי. גידי גוב שר אירווינג ברלין, גרשווין, לנון ומקרתני, סנדרסון, אולארצ’יק רכטר וגפן. אל תחפשו קו. אלה האהבות שלו. גידי גוב. גם שלי.  זמר ג’אז? אין לי בעיה עם ההגדרה הזו. הקול הצרדרד והחם, הטאץ’ הסווינגי, ומה שנקרא ה"פרייזינג" המדוייק. גידי לוקח עוד נשימה אחת, […]
קרא כתבה >>

שרים הדודאים, ישראל גוריון אסף אמדורסקי וחברים שרים הדודאים (התו השמיני, ספטמבר 2018)

האב הבן ורוח הדודאים ממשיכים לנשוב בגבם של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. סדרה בהמשכים. אני יושב ממש בעת הקלדת  שורות אלו מול מארז מפואר של הדודאים הישנים, ובא  לי לחזור אליו. עם כל התחיה המחודשת של השירים – עדיין קיימים הדודאים המקוריים, בני ז"ל וישראל יבל"א, ובגבם עדיין נושבת יותר מאשר […]
קרא כתבה >>

עידן רפאל חביב, קולות הנושמים (אן.אם.סי, יוני 2018)

אם מחלקים את המוסיקה לשירי קיץ ולשירי חורף, האלבום של עידן רפאל חביב אינו יוצא בעונה הנכונה.  הוא מתחיל במשפט – "השגרה רובצת עלי כמו עופרת" בשיר המתאר את קולות  הנושמים במרתפים. הם רוצים לאהוב, אבל לומדים להרפות. השיר רווי דימויים על מהות החיים. תחושת הזמן האוזל, ההיבט האירוני על עצמו, הבדידות […]
קרא כתבה >>

דורין דנאי , מצב עדין (הפקה עצמאית, יוני 2018)

דורין דנאי שרה שרה עדין, מהורהר, מלנכולי לייט אבל היא יכולה גם אחרת. מה שמסתמן אצל  דנאי  הוא חיבור אותנטי בין היוצרת והזמרת. נועדו זו לזו. שישה שירים, כלומר EP, שנפתח איטי, מצב עדין, אווירה עשנה. שיר על הפער בין "המראה המזויף" של הבנאדם ובין מה שהוא חש בפנים. דנאי שרה […]
קרא כתבה >>

גרייניק, גרייניק (הפקה עצמאית, יוני 2018)

האלבום נקרא בפשטות "גרייניק". ניסיון להכיל את אבי גרייניק במעין מסע אל עצמו – מילדות ועד בגרות. בדרך עוברים חוויות מגוונות של ילד-נער-בוגר מפרספקטיווה עכשווית –  המורה שהוציאה לו רוח מהמפרשים, אמא של חבר שחירמנה אותו. יחסים שבינו ובינה. הסיפורים אגב, מוכרים לכל בוגר שני. חוויות טיפוסיות. הזכרונות, השירים האוטוביוגרפיים. האלבום נפתח בטון […]
קרא כתבה >>

מאיה בלזיצמן מתן אפרת, Two Elements (הפקה עצמאית, פברואר 2018)

מאיה בלזיצמן היא מסוג המלחינות-מעבדות-מבצעות שמציבה לעצמה מטרה  ליצור את הפריה הדדית בין שירה למוסיקה. עניין הפרשנות הוא כמובן סובייקטיבי. למשל: היתה לי הסתייגות מהפרשנות של בלזיצמן ל"תל אביב בלילה" של רוני סומק. כתבתי בביקורת על השיר,שבלזיצמן בראה, למעשה, יצירה משל עצמה, הרכיבה את השיר מחדש בסדר שמשרת את המוסיקה שלה […]
קרא כתבה >>