שלום חנוך לחזור ל 4 תחנות
אני חוזר מדי פעם ל"ארבע תחנות", מסע מוסיקלי ששלום חנוך ערך בהאנגר 11 על פני מסלול דרכו המוזיקלית. עצרנו איתו הכל תחנה כדי לקבל את גרסאות ה-2010 לשיריו. אני חוזר לשם זה היה אירוע חדפעמי שנכנס לפנתיאון של הרוק המקומי.
אני חוזר מדי פעם ל"ארבע תחנות", מסע מוסיקלי ששלום חנוך ערך בהאנגר 11 על פני מסלול דרכו המוזיקלית. עצרנו איתו הכל תחנה כדי לקבל את גרסאות ה-2010 לשיריו. אני חוזר לשם זה היה אירוע חדפעמי שנכנס לפנתיאון של הרוק המקומי.
טל גורדון שכתבה את המילים של השיר, מספרת שמאז שהחלה לכתוב טקסטים, היא כתבה בלשון זכר=גבר. הסיבה? ההשפעות המוסיקליות שלה הגיעו מעולם של יוצרים גברים. מאחר שהשיר הזה נכתב מלכתחילה בשביל גבר, היא התענגה לכתוב את השיר שיוצא מפיו של
בתמונת העטיפה נראה דמיס רוסוס צעיר במלמעלה מארבעים שנה. השנים שחלפו לא החלידו את רוב שיריו. לא עבר זמנו. הוא אפילו ביטל לפני שנה וחצי שתי הופעות בישראל. לרוכשי כרטיסים לא הוחזר הכסף עד היום. לא ברור במי האשם –
נס החיבור בין מילות המשוררת לאה גולדברג ולחנו של דני ליטני התרחש בשיר הזה. זהו שיר נעורים צלול, המתאר מפגש אהבה – כולו עדנה, תום וטוהר. לבלוב של גן, פריחת אביב צחורה, השקיפות הצלולה של חלונות מצטלצלים עם רוח. דבר
יהונתן גפן סיפר, כי כתב את "הנסיך הקטן" על חייל שלא התאים למערכת הצבאית ולשירות הקרבי בפרט. "את השיר "הנסיך הקטן" כתבתי על חייל כזה. אנחנו, החברים בפלוגה קראנו לו "ציפציף", ילד רזה בגובה מטר וחצי, הנשק והציוד התנדנדו עליו, הקסדה
"חיי הם כפצע שאני מגרד כדי שאוכל לדמם / מקיא מחדש את המילים שאני כותב כדי שאוכל להזין / ומוות גדל כעץ שתול בחזי/ שרשיו הם לרגלי, אני הולך כדי שזה לא ינוח… "מנסה לדחוף את הצבעים דרך הפריזמה חזרה
שירים שכתבו נופלים לעיתים יותר חזקים ממצבת אבן. כמה אירוני, שהמילים הפשוטות נשארות חקוקות כזיכרון צורב וכואב כשהן הכי אותנטיות, נוגעות בפשטות באמת, כמעט מתעדות את המתרחש. עידן עמדי הלחין ושר ברגישות במנגינה נוגעת ומגעת בעיבוד הנוגה של עמוס בן
הסיפור של עידן אינו חביב. הוא נוגה. קולו מקונן במנגינה נוגה ומחלחלת – "כל אשר אכתוב, לבטח יעלם, כל אשר אומר לא נאמר, אותו סיפור של השגחה מונח על השידה" למרות שהשיר הפותח ("לאט לאט") משדר אווירת נכאים, המוסיקה המינורית
אתה רוצה להתחדש בלי לחדש? קח מאסטרים של תקליט ישן, תכניס למכונות, פה שום מניפולציית סאונד. לך על רימסטרינג. Blue Lines הוא אלבום הבכורה (1991) של מאסיב אטאק Massive Attack. האלבום נחשב אז חדשנות. הנפשות הפועלות המובילות הם Robert "3D" Del
"עוד מעט נהפוך לשיר" – הוא השם האירוני (מתוך שירו של שלמה ארצי "הו לעזאזל") שנתנו לפרויקט, כאילו יזמיו מדברים בשם הנופלים הכותבים, שצופים את סופם. צריך להודות: האירוניה מקופלת בתוך מציאות אליה התרגלנו, שבכל שנה מתווספים עוד שמות למצבה
איך נכנסה ה"צרפתיה" הפרועה הקטנה הזו לחיינו. עכשיו ריף כהן כבר בדרך לחמם לרד הוט צ'ילי פפרז. מה הקשר? אבל מה שעובד – עובד. משועשעת, נחמדה, מצועצעת, מוכרת משהו קוסמופוליטי נאיבי על השכונה שלה. יש כאן חאפלה קטנה, המוסיקה העממית המרקידה
"אגדה יפנית" הוא שיר חריג גם ביחס למכלול יצירותיהם של אהוד מנור ושל אריאל זילבר. במרכזו צייד מתוסכל וזוג ברבורים המשולים לזוג אוהבים. שיר על טרגדיה שבה היצר הרע של האדם נמצא מול אהבה נשגבת. השיר לקוח מתוך הסרט "לאן
זה אחד משירי האי הבודד שלי. הלחן – של מישל לגראן הצרפתי. את המילים באנגלית כתבו אלן ומרילין ברגמן כשיר הנושא לסרט The Thomas Crown Affair – "השוד המושלם" משנת 1968 בכיכובו של סטיב מקווין בבמויו של נורמן ג'ואיסון. במרכז
"יודה, אתה מלך", צועק מישהו קרוב אליו. יודה מתבונן בו ואינו מגיב. מה הוא יגיד? זה בסדר. שלא יגיב. כשאוהבים אותך, אתה גם מלך. אנחנו בקיסריה. 14.7.2011. שידליקו אורות על הקהל. תנו לראות את הקהל הזה. קיסריה – זה הקהל.
איך מייצרים אוסף בסט-אופ של פינק פלויד? זה משהו כמו לקחת קונספט ולהופכו לא-קונספט. האוסף של אגדת הרוק הבריטית (16 שירים, 79 דקות) מורכב משירי הקטלוג של הלהקה שעברו רימסטר דיגיטלי, שירים כ – Comfortably Numb, Money, ,Another Brick In
שלומי ברכה כתב על מצב של הישארות מהצד. אתה לא באמת רוצה או יכול להיות מעורב, כי במילא לא תוכל לשנות את המצב: אלפי שכירי הרכב שמתכנסים בתוך מסגד מדברים עליך ולא איתך. אתה לא ממש רוצה להצטרף למי שטוען
אני זוכר את ביקורה הראשון של להקת רדיוהד ישראל ב-1993 במועדון רוקסן בת"א, בעקבות הצלחת "Creep" מאלבום הבכורה שלה "Pablo Honey". רדיוהד הופיעו כאן ב -3 הופעות, בין הראשונות שלהם מחוץ לאנגליה. באחת מן ההופעות הכיר הגיטריסט ג'וני גרינווד את אשתו לעתיד –
פירושו של השם "גלי הזמר" Waves Of Nightingales, יש שמכנים אותו "בנג'ו הודי". הוא אכן כלי מיתרים שמוצאו מהודו ופקיסטן שהתפתח מהטאישוגוטו Taishōgoto היפני. לכלי שתי מערכות מיתרים אחת לצליל קבוע (drone) והשניה – למנגינה. המיתרים מתוחים על לוח פריטה,
מי היא נגה, שחנן יובל שר עליה כל כך יפה. לפני שנביא את סיפורו של יובל עצמו, זהו קודם כל סיפורו של מאיר אריאל שהועבר להלחנה לשלום חנוך, שניהם מקיבוץ משמרות. גם חנן יובל נולד במשמרות, והוא ממש בן דורם
חתונה לבנה" מאוד שחורה. – חתונה של אותות סכנה. "אנחנו זקנים תסתכלי בתמונה, ילדים אבודים חתונה לבנה" –שיר שמתפתח בעיבוד שטוען אותו במתח ולוקח אותו לשיא מכוסח. חתונה שאמורה לבשר אושר שכולו לבן, כולל שיניים צחורות, מובילה לאבדון. צליל האורגן המונד של משה
אז מה – להחליף את העם? לא את מנהיגיו? נאמר את זה ככה בלשונו של אמנון אברמוביץ': עם שיש לו כאלה מנהיגים – ראוי להם. העם הזה עדיין מאמין שמאז שהוא נבחר ע"י אלהים, הוא עדיין עם סגולה. מעניין לדעת מה
הנה בא הרוק הישראלי. שחר של יום חדש. זה קרה לפני 44 שנה, נכון לכתיבת שורות אלו. השנה 1976. שלום חנוך כתב. ההרכב: תמוז. פריצת דך של ממש. אורך השיר: 8:40. יש לכם שיר ארוך יותר ברוק המקומי? שלום חנוך,
יש שירים שאינם זקוקים להגדרת ז'אנר. מי שחפץ להגדירם כ"זמר עברי מזרחי" – אהלן וסהלן. גם בזה אינני מסתפק, כשמדובר ב"פרי גנך", מהשירים היפים שנכתבו במוסיקה הישראלית. נדמה כי טעמי המקרא הסתננו לשיר הזה בתבניות מלודיות מענגות. כמו מלחיני הזמר
נועה קירל בת 16 נחשבת כוכבת הפופ הגדולה בישראל, תופעה שלא נראתה בעבר. מיליוני צפיות, אלפי הורדות, מובילת קמפיינים. קירל היא מוצר מוצלח לפי דרישה, שנבנתה כדי לשרת את התעשייה, בטח בתקופה כמו חנוכה. קירל כבר למדה את כל התחבולות
למה את מתכוונת כשאת אומרת כן. שואל הביבר. שיר על יחסים לא יציבים/ ברורים. הנערה לא החליטה מה היא רוצה. הוא אינו מבין מה עובר עליה. האם השכל או הרגש ינצח? החדש שלו נשמע כמו בושל על אש קטנה, מעודן.
זוכרים את "אני חוזר הביתה" של דורון מזר. הג'יפסי קווינס מחזירים את השיר אל המקור L'Italiano, וזה נשמע עסיסי טבעי. "האיטליאנו" על מצע סקסופון הוא אורח אחד בתפריט האקלקטי של הקווינס. Ventura Highway הוא להיט של להקת "אמריקה" מ- 1972.
תקנוני: אנחנו הופכים אט אט למעצמת קאברים. כולם שרים את כולם, בין אם אלה הכוכבים הנולדים או פרויקטים מהסוג של "2 צדדים למטבע". נדמה שנדב ביטון שיזם את הפרויקט והפיק אומנותית, לא התכוון לאיזשהו "פיוס" בין מערב למזרח במוסיקה הישראלית,
אביב גפן מעלה מן האוב את שרון ליפשיץ בשביל השיר מתקתק-נוגה-עדין הזה. אם נוסטלגיה – אז ליפשיץ ממש מתמצתת מהות, אחרי שנדמה היה כי צללה אל תהום השכחה. לפי הקומוניקט שהגיע עם השיר, מתברר כי לא פשוט היה להשיג את
תשאלו איך הרוח הזו עדיין נושבת בחוזקה 63 שנה אחרי שהוקם הצמד? תקשיבו לשיר החדש שישראל כתב "בואי בואי כלה", ותבינו כמה אפשר לשמר את הרוח הזו, בשפה, בצלילים. חוץ מזה, רבים במקומותינו – מחוברים מאוד לשירי השירון הנצחי. רוקדים
כנסו לגרין. נכנסתי. יצאתי כדי לחזור. נפתח סרט מתח, קצב, ומילים שאומרות: "לא מוצא שום חשק במה שקורה כאן", מתבאס גם בסיטואציה אישית: "דווקא שהיא נתנה היא בורחת". שיר עצוב-שמח. תזמור גיטרות שמייצר דרמה נפלאה. אני רוקד את הביאוס בהתלהבות.