עומר אדם פסקול חיי
תנו לליבו השבור של עומר אדם להתבכיין. הוא טוב בזה. עם הדמעות נשפך גם הלב. מה קרה? הכל היה טוב. "אולי היית פסקול חיי" וגם – "וכבר מזמן ראיתי/ את העתיד שלי איתך". עכשיו אסור לו אפילו להתקשר. מה מיוחד
תנו לליבו השבור של עומר אדם להתבכיין. הוא טוב בזה. עם הדמעות נשפך גם הלב. מה קרה? הכל היה טוב. "אולי היית פסקול חיי" וגם – "וכבר מזמן ראיתי/ את העתיד שלי איתך". עכשיו אסור לו אפילו להתקשר. מה מיוחד
הכותרת הראשונה שקיבלתי כשלחצתי "טיילור מלכוב" בגוגל היתה: "אני ולירן שומרים נידה". בהמשך נכתב כי בחודשים האחרונים מלכוב בת ה-18 עוברת תהליך של התקרבות לדת, והחלה לשמור שבת בזכות בן זוגה הנוכחי, לירן דנינו. אני בקליפ החדש שלה, מחפש משהו
יש שירים שהמוסיקה שלהם משדרת קול פנימי משווע. נתנאל כהן מקרין כמיהה. מוסיקה יכולה להביא לחוויה של אחדות ופליאה, לשנות את מצב הרוח, לנחם, להרגיע. מבחינת כהן להיות חופשי זה לנגן בלי לחשוב. "לתת למוסיקה לנגן אותי". השיר הוא פס
לפי הקומוניקט שהגיע עם הדואט החדש של הצמד דודו אהרון ועדן מאירי – הקודם שלהם "בחלומות שלנו" זכה ל-22 מיליון צפיות. כמעט פי 2 מאוכולסיית ישראל. יש מצב? זה אמיתי? תשאלו את מקדמי השיווק הדיגיטלי. זה אומר: גם הפעם הביקורת
שלום חנוך שר מציאות עכשווית בצלילים ובדיבור. זה שיר על היחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם אותה. הוא פותח בדמוקרטיה: הדמוקרטיה מבוססת על הכרעת הרוב, שהיא קול ההמון. מה היא נותנת בשעה שמתחיל בלגן? חלום בלהות, שהוא "סרט
מונולוג-מכתב בדיבור ובשירה על סיטואציה שכיחה: הכאב שאחרי פירוק יחסים פתאומי. שרון הלצמן מבטא הפתעה: "הכל קרה כל כך מהר", "בַּבֹּקֶר עוֹד הָיִינוּ יַחַדבָּעֶרֶב כְּבָר לְבַד/ לִפְעָמִים הַחַיִּים מִתְהַפְּכִים בְּרֶגַע אֶחָד". המעבר מהסיפור (דיבור) למוסיקה ("איפה שתהיי") מדלג על מה
לאה שבת מבקשת אות מהבורא כדי להבין את מהותה. מי אני, מה אני, לאן אני הולכת. אלה שאלות שהכל שואלים – מאמינים, חילונים, אפיקורסים, פילוסופים. זהו בסיס הקיום. בלי הבנת תכלית הקיום שלנו כאן, בלי שנבין את הסיבה להיותנו מי
איה כורם מתפייטת בשיר אהבה המושר מגבר לאישה. אני תמה: מה מניע אותה לשיר אהבה מנקודת מבט גברית? הזדהות עם נפגע האהבה? הטון הרחום והחנון משדר חמלה והזדהות. קול אישה וגבר מתמזגים. סוג של הידמות קולית שפותר את השאלה הנ"ל
בסדנא לכתיבת שירים – זהו שיעור יסוד: כתיבת פזמון לפי הספר. המאפיין העיקרי של הפזמון הוא היותו קליט, נוח להבנה ולזכירה, שקול וחרוז היטב – כולל חריזה פנימית. מתי כספי חוזר לבסיס, שר בקצב מדוד, במוסיקה טיפוסית, מביע בנינוחות את
אסי לוי לוקחת לרחובות פריז על פסקול אפלולי, מלנכולי-רומנטי, מתרפקת וגורמת למאזין סוג של געגוע לאווירת הרובע הלטיני. מספרת סיפור על יחסים בגוף שני, מנגינה של עצב, קצב של סרט מתח ותזמור קברטי אולד סקול. היא מזדהה עם הדמות אליה
המפיק המוזיקלי תאיר סיבוני והשחקן עלא דקה (פאדה, תאג"ד, המדרשה) פותחים פרויקט משותף ("זהב שחור") בראפ מתריס הקורא למשורר במגדל השן להתנער מהניכור וההתנשאות שלו, לרדת משם ולקרוא קריאה גדולה נגד הקיבעון המנטלי שפשה בעם כמו בתקופת יציאת מצרים. "קוף
רונית שחר חוזרת ל"התבהרות חלקית" מ-1978, ומזכירה לי את פרויקט "שרות חוה אלברשטיין" מ-2014, פרויקט מחווה, המתבסס על המופע "בנות חוה" שעלה בפסטיבל תל-אביב ז"ל ב-2009. 19 מבצעות ניסו להאיר את השירים של חוה אלברשטיין מהזווית שלהם – בביצוע, עיבוד, הפקה. כידוע, לעיתים
החזרה אל העיר ממנה בא, מכניסה את עינן פרל לתחושה אופורית של עתיד אופטימי וציפיה לטוב, על בחירה מחודשת והתחברות לעברו. אלה מובילים אל ריקוד לתוך הלילה, תוך שיתוף הטבע במהפך האישי. התנתקות מסביבה אחת כדי לחוות כמיהה לסביבת עבר
זה שיר שתוכנן לקראת ההופעה המשותפת עם ריטה, האישה לשעבר? גם אם הכוונה אינה לריטה, יש כאן חשבון של בדיעבד על מערכת יחסים שכשלה, לא כעס, אלא מבט מפוקח ומבין על דרך חסרת סיכוי בזוגיות. אחרי שנים של חיים ביחד,
ניסיתי לכתוב ביקורת בלי להשתמש במילה קִיטְשׁ. לא הסתייע. אני מאמין שלאביב גפן היתה הבלחה בעניין אהבת הבריות, אחדות, ואמירה פופוליסטית של כולנו עם אחד ("אני אחיך אל תשכח"), מול מציאות אחרת לחלוטין. צריכים להודות: יש חלקים בעם שלחלוטין לא
אמר מי שאמר: ילד שאינו מקבל אהבה, לא יוכל לאהוב. אנשים רבים מתהלכים עם סדק בתוך הלב, עם חֶסֶר באהבה וערך עצמי נחות כתוצאה מילדות ללא אהבה. זאת הרגשה שמתלווה כמו צל אל החיים, קול פנימי שאי אפשר להשתיק אותו.
והילד הזה הוא אני, אוהב להיות בצד בשקט. זה הילד/ נער או הבוגר מזווית של ילד או שניהם? הסיפור בגוף ראשון מחזיר את בן ארצי לילדות, אבל המשפט המסיים: "בצד השקט יש איזו אמת/ כדאי לכם לבקר לפעמים/ בצד השקט",
געגועים ליגאל בשן דרך השיר הזה. צליל הגיטרה ה"פט מתיניי" הזה בפתיחה הוא משב חם שמשתלב באווירת השיר הרגועה. כמה אירוני אחרי לכתו: בשן בא להגיד: זה אני בתקופה שהסערות חלפו, עושה חשבון נפש קטן, מחפש נוחם אפילו בעצבות: "כשהעצבות
אליה גבאי מעמיס על שיר קטן ערימת נושאים מופשטים כבדים: גורל, אושר, אמונה – כדי לדבר על אהבה ואובדנה. מול הנ"ל קיים בשיר משפט אישי משכנע יותר ופחות אקראי כמו "אני לא שלם/ אני לומד אותך כל רגע". מה חבל
תום להב מנסה פסיכואנליזה אישית. הדרישות שלנו מעצמנו נובעות מהכאב הנפשי שאנו חווים בין היתר בצורות של חרדה, תסכול, דכאון, חוסר בטחון, ריקנות ובדידות. מצב כזה מוביל לעיתים לציפיות ורצון להגשים פוטנציאל וגם אמונה שמעז יצא מתוק. להב מצליח באמצעות
יכול להיות שיעל מגזימה? תקשיבו לראפ הזה. לא נראה שיש כאן ניפוח. אגב "יעל את מגזימה" הוא שם הבמה שיעל ברונשטיין בחרה לעצמה. הראפרית הירושלמית מספרת סיפור טראומטי על רקע יחסים עם גבר "אחלה בחור" שה"מיסטר הייד" אצלו נחשף בגדול, כשהוא
מלחמת לבנון הראשונה, חומת מגן, ענבי זעם, מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת לבנון השניה. עבור רבים המלחמה אינה מסתיימת אף פעם. במהלך שירות צבאי קרבי, חיילים רבים נחשפים לאירועים מסכני חיים ומותירי צלקות. רבים מהם שבים הביתה פצועים, בגופם או בנפשם.
הגעגוע לאהוב מושתת על ריחות, מקומות, סיפורים. נועם בנאי מתגעגע. במרכזו של השיר – עידוד עצמי שיש בו שכנוע מנחם: "אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע". כדי לתת תוקף לנחמה וכמו כדי להוסיף טון של הרגעה –
פעם אנשים צעירים ברחו מהקיבוץ לעיר. עכשיו יש חזרה, ואני שומע רוקר מתרפק על ילדותו בשבילי הקיבוץ, ריח חציר, רגלים יחפות על מדשאות. טקסט הכי לא מיוחד שאפשר לכתוב ברוח נוסטלגית. מה גורם לגדי אלטמן להתגעגע? אולי הקורונה אשמה, אולי
מה הוא כועס? מה הוא זועק? מה קרה? תקראו את הרשימה למטה. ארקדי דוכין מתפוצץ מרוב כעס, אבל מצליח לשיר בלי להתלהם, במלנכוליה אסתטית. אזהרה: ששום מפלגה לא תעז לקחת ממנו את הכעס הזה. פוליטיקאים מרמים, כשהם "כועסים". תשאירו לארקדי זכות
עגמומית, מדוכדכת, מספרת את עצמה בסלוא טמפו. לא ברור מה פשר מצבהרוח. בשיר היא הולכת ברגליים יחפות על שבילים כדי לחוש ביום השמש. בקליפ רואים אותה בשדות זהובים. היא שרה "סימן שיש עוד שמש" כדי להשתכנע שיש עוד תקווה. מה
הבנאדם מסוכסך עם עצמו, התקפי נשימה, ננעל בחדר, ראש מלא בחרדות, נשבר כמו גל מכל מכה, עובד בלהיות שלם. מצד שני – ישנה היפה, שהיא קרן אור בתוך החושך. "לו רק היית יודעת כמה את יפה" – הוא המשפט שמאיר
לשיר המכולת קדם מערכון בסגנון נונסנס (שטויות) מפי גידי גוב (הוא נולד למשפחת קימל עצוב ומיותר, ומייד שינה את שמו ליודוקוליס ליפשיץ כפעולת תגמול.) השיר והמערכון מספרים על חווית הקנייה של ילד במכולת השכונתית וההתאהבות שלו בילדה שהייתה קונה שם,
את שבר הלב של בני הזוג מגישה מיכל רפאל בשני תפקידים. שלה ושלו. המחזמר שלה נוטף דמעות. "אולי" משהו באוויר עושה אותה חולה, ה" אולי משהו" אינו "אולי". מתברר כי מדובר בנשימות שלו. אז למה "אולי"? מבחינתה "עשה שטויות". מבחינתו
יש סיבה שגברים רבים בוכים בלילות האלה. הקורונה שברה את מטה לחמם. מבחינת זמרים בז'אנר הים-תיכוני – אין חדש תחת השמש הים תיכונית. ממשיכים לבכות בגלל נשים מאכזבות/ בוגדות. לא מדובר בזמר-שניים-שלושה, אלא בגישה מגדרית של יוצרים. אושר כהן מתחכם