מה, עוד לא נבחר הנציג לאירוויזיון? האמת? – איבדתי עניין. עושה הפוגות ארוכות בצפייה בתחרות, וזה לא רק בגלל המוסיקה הדלה, אלא בשל המניפולציות, המנחים שממשיכים להצחיק רק את עצמם, גם העובדה שהשופטים משתפים פעולה עם ההפקה בשאלות מונחות, עושים
הראל סקעת משחק אותה אמין: הוא נותן לנגן הבס שלו, אור סלע, אדום על שיר מקורי. "אילו לא היית הבסיסט שלי, הייתי מצביע אדום". זהו רגע חריג בתחרות, גם אם נעשה במסגרת מניפולציית הרייטינג.בדרך כלל, השופטים כבר כל כך משועממים,
בין השופטים יש מפזרי "כחולים" בסיטונות, שממשיכים לחגוג כחלק מתוכנית בידור שעושה הכל כדי להחניף לצופים. הגדולה מכולם – קרן פלס. התחושה היא שהיא יותר קישוט מביך / פתטי בתוכנית מאשר מי שמסוגלת לגבש דעה באשר למתמודד. היא עסוקה בלחפש
הודיעו כי נבחר השיר לייצג את ישראל באירוויזיון בקייב. לא ברור אופן הבחירה, האם הוגשו שירים נוספים לוועדה, מה היו נימוקי הבחירה. טראח-בום. מצד שני, אחרי ששמעתי את השיר, אני יכול להיכנס לראש של מי שהריצו את השיר הזה למועמדות
בתלת גמר, בשלב ההדחות הסופי, הראל סקעת הוא היחיד בין השופטים, שלחץ אדום לספיר נהון ששרה "ברכת המלך", ושלח אותה הביתה, ובכך העניק כרטיס רביעי לגמר לג'ולייטה. הנימוק של סקעת נשמע הזוי לחלוטין. "את זמרת נפלאה, אבל את הולכת להיכנס
דיאנה גולבי לאירוויזיון? יש לה מתחרים? אני בספק. המטרה מקדשת את האמצעים, והיא מאוד מתקרבת. מהר מאוד הגענו לרבע הגמר. ממהרים לאירוויזיון. מנפים הרבה מתמודדים בחדרי חדרים. כבר בעוד שבועיים הגמר הגדול. מבין 21 נשארו 8. הרמה נוחתת ונוחתת. מדובר
יש תחושה באוויר של – יאללה בואו נגמור עם זה. נבחר את המועמד לאירוויזיון בקייב, ונוריד את המסך על הכוכב הבא. התוכנית קצרה, מורכבת מטלאים של הקלטות מתאריכים שונים, המתמודדים בינוניים ומטה, וגם – דה וויס נושפת חזק מאוד בעורף.
זה נגמר בדמעות כיאה לתוכנית ריאליטי מכוונת מטרה. שלושה שופטים הזילו. הפעם הסיפור היה סיפורו של בחור שגדל עד גיל 15 כחרדי, אמא נדרסה והוא הפך לבחורה. אביו החרדי הגיע לתוכנית לעודד אותו. "אם טוב לו להתלבש נשים – שיתלבש
