יעקב למאי

רואה לו בעיניים מבט שמפיל אותה בפח. מה קרה? כל שהמאזין יודע שהיתה "סערה". מה מאחורי הברקים והרעמים? פתרונים למור או לכותב השיר עדן חסון.  לפי דף המידע שנשלח חסון שידך את מור, התגלית שלו, למשרד "שרית הפקות". מור העלתה סרטונים לרשת

בתוך הנוף – קצב לטיני מלטף לו את התוף. עדן חסון צובע את הנוף שלו הכי מחושב, הכי מוקפץ – לפי רוחות האופנה הנושבות. כשמדובר על חישובים לקראת הופעות הקיץ – אין כמו שידוך עם עדן בן זקן. שילוב מנצח עוד

ערב החג – אלבום של 20 שירים. חג לאוהביו. הם לא יחפרו לו בטקסט כזה או אחר. את זה יעשה המבקר המיוזע שעובר שיר שיר. נתתי לאלבום לרוץ.  מבחינת כמות שירים – נדיב. מבחינת איכות – יכול היה לצמצם. סוד הצמצום

יצרני הז'אנר עובדים ללא לאות. עכשיו זהו פס ייצור לדואטים. עלו על טרנד שדופק טוב לטובת הסולד אאוט. משרבטים עוד חרוזים שמתכתבים עם שמחות. עם כל הטירוף שקורה ביניהם (מחטיפים זה לזו?), סתם (למה סתם?) מרגיש כמו סרט ישן (למה התכוון

"בן זונה אלף קיי" "מאה אלף קיי" ? מנין זה בא?  אוצר המילים הדיגיטלי החדש?  אליה רוסליו יתרגם לכם את המשמעות. מאה אלף קיי זה יותר מאשר  בן זונה אלף קיי? יצרני הז'אנר מנסים להמציא את עצמם מחדש יענו בשפה עדכנית.

ודוגרי ותכלס – אין לו ראש למלחמות והכל תקוע, לא חייכה שבוע, ולידיעתה – כתב שיר על זה. ואללה. הברקה? שטויות, שטויות, שטויות. הנסיך החדש של הזמר הים-תיכוני שולף טקסטים אפילו לא מהמגירה, אולי מהשרוול. כבר כמה ימים היא נראית אחרת,

פאר טסי הופך לאט בבטחון למלך הדואטים של הז'אנר הים תיכוני. לאחרונה סקרתי ארבעה – עם עדן בן זקן, פבלו רוזנברג, מאור אדרי, ניר מנצור, במסגרת פרויקט "הפוך לשנינו", ועכשיו עם שרית אביטן. מה פשר הדואטים? כי טובים השניים מן האחד

הוא התבאס מהקודמת ומקדם את החדשה שוברת הלבבות, נכון שכבר נמאס לו "ליפול מאהבה" (Falling In Love תרי משמע) אבל לחיי החדשה – ירים כוס לחיים ואף יבקש בשבילה שיר מהדי-ג'יי. קשה לו לשחרר, אבל הערב יזרום לו בסבבה, מרגיש

אז מה מצב הלב של נסרין קדרי? טועה, נקי, אמיתי? חגי אוזן שכתב, כנראה מכיר יותר מקרוב את הלב שלה, אבל למה לשבור הראש, כאשר אפשר לחבר אותו (הלב) ואותה עם אלוהים. אמונה פותרת בעיות. גם טעויות. הרי האל רחום

החיים הם יפים, יצירת מופת של אלוהים, ומבחינת ישי לוי – הגם שעבר כבר "הכל" בהם, מבחינתו החיים תותים. "באתי לאהוב ולשמוח, נצחתי בזכות המוסיקה, ואני לא מתנצל על זה". למה שיתנצל? מנין ההרגשה שהוא צריך להתנצל על מה שהוא?

עדו חסון שר בפרץ רגשות את כל החולשות-סתירות-תאוות שבו, מצב של חוסר יכולת למקד את עצמו, לייצב את תפקוד המוח. נדיר למצוא שיר על ה"אני"  בז'אנר הים תיכוני הזה בין עשרות ומאות המתייפחים על מר גורלם כגברים ננטשים. חסון מתיפח על עצמו.

העיתוי מעולה: מחאת הנשים נגד אלימות גברים תאמץ בחום. עדן בן זקן מפעילה קול מקונן גבוה כדי להודיע לגבר שלה: עזוב אותי במנוחה. הבטחת לא לפגוע בי, אבל לא עמדת במילה. קברת אהבה גדולה. עכשיו – תסתדר בלעדיי. תניח לחיי.

לא יודע אם מנסים להחיות איזשהו ריב מדומה מאמצע שנות השמונים בין עפרה חזה ז"ל ובין ירדנה ארזי, אבל כאשר ארזי מתגייסת לשיר שיר שכתב בצלאל אלוני, פטרונה של חזה דאז, האב הרוחני והיצירתי שלה במלאת 19 שנים למותה –

נראה שהוא היה רוצה למנוע את הגירושים. הרצון הזה מתורגם למשהו מאוד אובססיבי. אנחנו נפרדים אבל "לא תוכלי למחוק אותי, אהיה בכל מקום".  "הצל שלי ילך איתך" (אמאל'ה), "אני אמשיך בתוך ליבך לפעום", מה שלא הכי מסתדר עם אחרית הטקסט

הז'אנר המכונה פופ ישראלי ים תיכוני (ובטעות "מוסיקה מזרחית") מחולק לשניים: שיר שמחה לכפיים ולחתונה ושירי גברים בוכים בלילה על נטישת האישה. עדן חסון בחר לסלסל את שברון הלב של מי שמשתפך מול מי שעשתה לו גם טוב וגם רע.

אייל גולן מיהר להחתים את הזוכה ב"אביב או אייל"  ב"ליאם הפקות". יוצאים לדרך בבלדה על געגועי אהובה. ההתרחשות היא – כמה נדוש –  על רקע יום אפרורי גשום וקר. הלב שורט, היא שוקעת,  מחפשת "שבריר של פתרון", תמהה – "איפה הוא

חדש במוסיקה הים תיכונית: לא גבר יחיד בוכה בלילה. טובים השניים הבוכים מן האחד. מה הטרנד הזה של דואטים? מה קרה שמצרפים קולות? הרי מדובר בזמרים ליגת על. לא מספיק קול אחד כדי לדאוב את נטישת האהובה? אגב, גם כך

לפי תחילת השיר, הסתמנה איזושהי ביקורת על החברה המקומית – "תגידי מזה אנשים כאן לא עובדים/ תראי את הכבישים בצהרים", אבל מהר מאוד הדואט נמרח ללהיט במשב רוח קיצי ים תיכוני, הרבה יותר מתוק מאשר מר. ראשים מזמרים לכבוד הקיץ

מזרחית הולך עם חתונה. יאללה בכפיים, ברגליים ועד קצה הציפורניים. תעיפו מהיד את השעון. תרקדו עם הכלה. החפלה רק מתחילה. לאן יוסי שטרית רוצה להגיע? ברור – לחתונה. חתונה היא שיאה של השמחה. מרימים גבוה, הכי גבוה. מה רע להימצא

כותבי הטקסט עשו שימוש מניפולטיבי רחב בז'רגון מתחום התקשורת הסלולרית לאורכו של השיר.  היא אינה מתקשרת .. "הלב שלה בממתינה" יענו הלב שלה תפוס. לא עונה. וגם: "מזמן לא שלחת לי הודעה" (סמס) "כבר שיניתי ת'תמונה שלך על המסך" ו"היית שולחת נשיקות

איך תלך לישון הלילה לבדה? תעמדו בפרץ הרגשות הזה? עדן בן זקן למדה לעשות את המעבר החד משירי חאפלה  מקפיצים לבלדות זולגות דמעות על יחסים על הקצה. את המנעד הקולי היא כבר אינה צריכה להוכיח, יש לה את זה, הגם שלעיתים

שיר שכולו עצבות של געגועים: מרחק הזמן מייצר אידיאליזציה של העבר (ילדות) מול ההווה (בגרות) המאכזב, הניתוק ממי שנפשו יוצאת אליה, הנוף שהשתנה ("את העצים הירוקים החליפו בניינים כל כך גבוהים") ומציאת מפלט באמנות. המנגינה, הטון, הסלסול ממלאים את הטקסט

שרית חדד נבחרה לפתוח את טקס המשואות בהר הרצל לציון 70 לישראל עם השיר הזה. בהודעה לעיתונות מצוטטת שרת התרבות מירי רגב, שמנכסת לעצמה השנה כל בחירה במסע חגיגות (בחירות) פופוליסטי, באיזונים קונצנזוסאלים בין עדות. איך אפשר לסרב לה? אז

לאייל גולן יש סיבה מדוע הלך על קאבר לשיר של אביב גפן. בשיתופי פעולה על בסיס אינטרסנטי – יש מקום למחוות. יש גרסאות שאינן מתעלות על המקור, אבל יש שירים שבעקבות ה"כיסוי" הם "מתגלים" מחדש, ביצוע שמעניק להם חיים חדשים, אפילו

איזה מעבר מתל-אביב המדליקה  לצד השני של העולם ולשירת מלאכים בגן עדן כדי להביע אהבה. מה הקשר בין בתים 1-4 לבית האחרון של השיר? – אולי למועצת החכמים החדשה בפופ המקומי יש  תשובות. נראה שהוא פחות ממקרי. קוראים לה (למועצה) "דיפליי", לייבל

געגועים לאהבה של פעם שלא התפוגגה ואפילו התחזקה. הוא גילה לה סודות הלב. היא הזמינה לה עוד כוס קפה ולחשה לו להתקרב. אהבו "כמו בספרים ההם נסיכה ואביר בלי שריון", יענו כמו אביר אצולה סטייל ימה"ב רכוב על סוס אבל

"לזאת שניצחה" יש לב גדול, כל כך גדול שהיא עושה בו שימוש סיטוני לאורך האלבום. רוב הטקסטים הם מניפולציות על דמעות-כאב-לב. בשיר הפותח, "בוא ניסע לים", ניסה אבי אוחיון לא לשעמם את עצמו ויצר תחכום לשוני כזה: "גם בלילות קרים/

חג לתעשיית מוסיקת השמח הים-תיכונית. שרה שרה שיר שמח וכולם עפים. מה מייחד את שרית חדד? שהיא הולכת לא רק על השמח, אלא על סיפור עם קורטוב של הומור, ואפילו הומור עצמי. לא שהסיפור מיוחד. שגרת היום-יום: גואטה מסמס לה

איך מנטרלים סיכון מסחרי? – מצטרפים אליו. If you can't beat him, join him. הנפשות המרכזיות העובדות בבית החרושת לקונפקציה של להיטים בז'אנר החפלה והשמחה מצטרפות לסיעור מוחות כדי להפוך את הדואט של ענקי הז'אנר לתרנגולת מטילת ביצי זהב. מי

הפופ הים תיכוני המקומי מוצף שירי וידוי של נבגדים ונבגדות. היוצרים מייצרים מוצרים רבים מהזן הזה. בתוך עמם הם יושבים. נבגדת מתבכיינת – פוטנציאל מסחרי. עדן בן זקן אינה בררנית גדולה בחומרים שמועברים אליה. מגלמת את הנבגדת שבורת הלב ומקוננת