יורגוס דאלארס , האוסף האולטימטיבי (מוסיקה יוונית אוסף, דיסק כפול 2000)

הנה הפתעה: תרגמו את כל 42 השירים של דאלארס לאנגלית, אבל לפחות לאוהביו שאינם דוברי יוונית – זו בשורה. ואל דאגה – דאלארס לא עבר לשיר באנגלית. דאלארס האולטימטיבי זה גם לא פוליקר. תלחצו על מס. 4 בשלט.  ותבינו מאיפה פוליקר הגיע. האמת? נתתי לאוזן לזרום איתו. התרגום יחכה. בהאזנה שניה אולי אציץ לאנגלית. […]
קרא כתבה >>

שירי האהבה של הקאונטרי Country Love Songs, אמנים שונים (הד-ארצי, 2005)

אילן בן-שחר שאסף, לא ממש הלך על קונספט של איתור שורשי הקאונטרי ודגשים על הזמרים האותנטיים של הסגנון. אותו עניין בעיקר המיזוג בין פופ וקאונטרי או הגעגוע לצלילים מוכרים מהימים שסלואו היה “קרייזי” בביצוע פטסי קליין או כשקריסטאל גייל שרה “דונט איט מייק מיי בראון איי בלו“, שני להיטים מאוד […]
קרא כתבה >>

בארי ווייט, האוסף האולטימטיבי (מרקיורי, הליקון, 2000)

התחיה התמידית של בארי וייט, כוכב סוונטיז,  קשורה בקול האווירה הנמוך שלו, מתמקדת בכמה להיטים שנדמה לי שלא כולם מצאו את מקומם באוסף הזה. איש גדול עם קול סקסי של חלום רטוב ותזמורים קצביים סימפוניים. בדבר אחד חייבים להודות: בארי ווייט יצר סגנון של איש אחד, אבל המוסיקה שלו גילמה את הקשר הדי […]
קרא כתבה >>

השירים הגדולים של שנות השבעים, פרוגרסיב רוק. הרד רוק. גלאם רוק. פאנק. סול. דיסקו. ג’אז רוק פיוז’ן (אן.אם.סי)

שבעים מי יודע? מי יודע? כלומר איך אפשר לאפיין עשור כל-כך עשיר במוסיקה, למצוא מקשר בין טום פטי, לד זפלין, פליטווד מאק, קווין, ג’טרו טול, איי.סי/די.סי, סקס פיסטולס, אבבא, טוקינג הדס, בלונדי. תגידו סגנון: פרוגרסיב רוק. הרד רוק. גלאם רוק.פאנק. סול. דיסקו. ג’אז רוק פיוז’ן. רגאיי.לאטין. סוונטיז שנפתחים על רקע התפרקותה […]
קרא כתבה >>

שנת נתן אלתרמן, מותר לומר מבחר משיריו (, ספטמבר 2019)

הניגונים האלה של שיריו של נתן אלתרמן ממשיכים לחזור ולהפעים. מלחינים וזמרים תמיד נמשכו אליהם,  הפשוטים גם המורכבים, לפעמים הביזאריים. האוסף – שמכיל מבחר מהמנגינות והביצועים מהיפים בזמר העברי. תערובת מייצגת של מוסיקאים – מרדכי זעירא, משה וילנסקי, נחום היימן, סשה ארגוב, נעמי שמר, נורית הירש, יוני רכטר, יאיר רוזנבלום, חנן יובל, […]
קרא כתבה >>

שנות השישים: השירים הגדולים של שנות ה-60 , אוסף (דיסק משולש., ינואר 2009)

לדבר על הסיקסטיז זה לספר על אהבות חצובות בנשמה. חלקן – באוסף הזה, מראשית השישים עד תחילת השבעים – המון שירים שהם חלק מהווייתי. רק שירים כנראה יכולים לעורר זיכרון כבוי, אולי אפילו יותר מתצלומים ישנים באלבום התמונות. לשמוע בובי וינטון שר “בלו וולווט” זו התרפקות עמוקה. אין מילה אחרת. גברת רובינסון של סיימון וגרפונקל – […]
קרא כתבה >>

אביתר בנאי , עד מחר (מילים ולחן: אביתר בנאי. עיבוד והפקה מוסיקלית: אמיר צורף, מאי 2009)

טון הרגש הגואה של אביתר בנאי נישא על מנגינה מעוררת געגועים פונה אליה כמי שמציע לה את האפשרות האחרת בחייה – להשתחרר לברוח בריחה ספונטנית לאור הזריחה גם בלי שמישהו ירדוף אחריה. למעשה בריחה מהדברים הפנימיים שגורמים לעייפותה – עד שתחזור חזרה לחיים הרגילים ותצא נשכרת (“עוד מעט ילד רץ מחבק אותך”) שיר שהמוטו […]
קרא כתבה >>

אברהם טל , אורות (מילים ולחן: אברהם טל הפקה מוסיקלית, עיבוד ותכנותים: אברהם טל ויונתן דגן, מרץ 2010)

אברהם טל חווה התגלות  רוחנית במלודרמה נרגשת. “בשתי שניות חולפים חיי מול עיניי”.  מה גרם להארה הגדולה הזו, למצב שמאפשר ההתגלות הפנטסטית,  שתי שניות שמביאות כל הזיכרונות-דמעות-מקומות-שאלות-עולמות-קולות-חוויות, עד כדי כך ש”כל התהיות נעלמות וברור מה חשוב ומה פחות”. מה משמעות החיזיון? אז גם אם הטקסט נשמע היסחפות לא אמינה משהו, […]
קרא כתבה >>

הקול דבש , השירים והזכרונות משנות ה-50 (דיסק משולש הליקון, נובמבר 2008)

דף היח”צ שהגיע עם הדיסק מדבר על “מוסיקה נוסטלגית ומתוקה לסבא וסבתא, לאבא ולאמא, לדור המבוגר, לגיל הזהב, שירי נערותם ואהבותיהם הראשונות… אי שם בחמישים. רק שכחו לציין שמותר להביא את זה גם לבני 30 ומעלה/מטה, שאמנם לא היו בתכנון אז, אבל מאוד יתכן שהם פגשו חלק מזמרי האוסף שכמעט […]
קרא כתבה >>

פה סאבר דה פלמנקו, אוסף פלמנקו אמנים שונים (Universal, 2003)

לפלמנקו יש דיאלקטים וסגנונות שונים. זה אחד הסגנונות היותר מותכים (מלשון כור היתוך) משום הטמעותו בתרבויות רבות. הפלמנקו נטמע כידוע לא רק בתרבות ספרד, אלא גם במרוקו, במזרח אירופה. המתמחים והבקיאים יזהו את הבולריאס (Bulerias) והאלגריאס (Alegrias) המבטאים שמחת חיים, את הסולאס (Soleas) והפנדנגו (Fandango) התשוקתיים, הסיגיריאס (Seguiriyas) והמרטינטס (Martintes) […]
קרא כתבה >>

קובי אוז , מזמורי נבוכים ההופעה (צוותא ת"א, מרץ 2010)

כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל”השקת הדיסק”, לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם אווירת שבת אחים גם יחד כמו בסלונו הפרטי.  אוז מספר […]
קרא כתבה >>

השירים הגדולים של שנות השמונים, The greatest Songs of the 80’s אוסף (אן.אם.סי משולש דיסקים, יולי 2009)

חמישים ושמונה שירים בשלושה דיסקים. האם אפשר לתת כותרת לשמונים? התשובה היא “לא” גדול. קחו את “בילי ג’ין” של מייקל גקסון, את “אברקדברה” של סטיב מילר בנד, “בצבא עכשיו” של סטטוס קוו, “בעליו של הלב הבודד” – יאס, את “עין הנמר” של Survivor. וואהם! – Wake Up. סטריי קאטס – […]
קרא כתבה >>

2 קולות, מיטב הדואטים הישראלים (2009)

לא תמיד נולד שידוך טובים-השניים-מן-האחד.זה קורה כשהלבבות השרים מתנים אהבים. כשני קולות חוברים “לכתוב” מחדש שיר, הם מולידים לעיתים מומנטים מרגשים. 49 דואטים. שלושה דיסקים. פותחים ג’וזי כץ ושמוליק קראוס ב – “שוב”. סוגרים לאה שבת ותמר גלעדי ב”ירח שבת“. ניסיתי לפענח תובנה סדרי עריכה. אין מילה של העורך עוזי פרויס. מה עושים? עוברים למוסיקה. וכאן – […]
קרא כתבה >>

מכונית , אוסף שירים שנוסעים (עריכה: דודי לוי ורונן ירקוני, 2001)

תחושות אישיות, שכולם מרגישים: יש דבר כזה – מוסיקה של נסיעה. לא לאט מדי. לא מהר מדי. מידטמפו. דאנס לא הכי מתאים לנסיעה בכבישי הדמים הארץ. שירים מסוימים לא רק מצטרפים, הם גם נותנים להרגיש כביש שרץ. אספלט שמתחלף. תלוי בשעה. תלוי במצברוח. תן למוסיקה כזו לרוץ בלילה בנסיעה ארוכה, […]
קרא כתבה >>

נשיקה צרפתית, נשיקה צרפתית 2 נשיקה צרפתית 3 , הסולואים הגדולים של שנות ה-60 וה-70

אני מכנה את האוספים האלה – החולשות הנוסטלגיות של הקולקטיב. ל”שירים בצרפתית” יש חולשה מיוחדת. “שירים בצרפתית” היה מושג גם אצל מי שלא הבינו חצי מילה בצרפתית, ממש כמו “שירים באיטלקית”, שגם להם הייתה עדנה שתוקפה לא פג מעולם. “שירים בצרפתית“, לא סתם המרכאות. זה היה כמעט מושג. בין האנגלית […]
קרא כתבה >>

פוטומאיו מציגים , ג’אז לטיני (2007)

הלאטין ג’אז תמיד חוזר, וזה טוב. לאטין ג’אז זה למעשה, לטינו-אמריקנו. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הגיעו הרבה נגנים-מהגרים קובניים לערים כמו ניו-אורלינס לחפש עבודה. מכאן מתחיל החיבור – בין הג’אז והבלוז האמריקאניים למקצבים הקובניים. אבל הפריחה הגדולה בחיבור בין האפרו-קובני לג’אז האמריקני הייתה בניו-יורק של שנות הארבעים, כאשר מהגרים […]
קרא כתבה >>

דיסקו סמבה, אוסף Disco Samba (התקליט, 2008)

מי שחושב שהאוסף  הזה נועד לרחבת הריקודים – צודק, אבל גם טועה. שבו בכורסה. אל תזוזו. הפעילו מערכת טובה. אני מאשר לכם להרגיש  רחבת הריקודים. אבל לא חייבים רחבה או כורסה. טוב מאוד גם לדיסק במכונית. מה זה? דיסקו טרופיקלי (לאו דווקא סמבה) בשתי מילים. הטרופיקלי הזה תופס כמעט כל […]
קרא כתבה >>

ניקולה סטילו ומיקלה לומברדי , חליל וקול במחווה לצ’ט בייקר ("בצעדי ענק" סדרתה ג'אז במשכן, נובמבר 2009)

ג’אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג’אז במשכן. מה זה ג’אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג’אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו ועם הרכב כזה או אחר, וזה שונה ומשתנה מערב לערב. זה […]
קרא כתבה >>

לואיס ארמסטרונג, עולמו המופלא של לואיס ארמסטרונג (דיסק כפול, הליקון, אוקטובר 2007)

אני מתחיל בדיסק השני, אולי מפני שאני מת לשמוע את ארמסטרונג שר בליווי הפסנתר של דיוק אלינגטון – It Don’t Mean A Thing , וזהו תזמור חם, קולח, עם סולו חצוצרה יפהפה. ואז , בקטע השני, נכנסת למערכת שלי הגברת הראשונה של הג’אז אלה פיצג’ראלד לדואט עם סאצ’מו ל ל”חלום חלום קטן עלי”, הקלטה מ-1951.אלה תחזור […]
קרא כתבה >>

פוטומיו מציגים: , גרוב צועני, ג’יפסי גרוב, אמנים שונים (Putumayo World הפצה: התו השמיני, מרץ 2007)

כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו, בייחוד באירופה. רובם דוברים, פרט לשפת המקום, גם בשפה הרומנית […]
קרא כתבה >>