מתחת לרדאר
בשיר Global fear נגה ארז שרה: "הפחד הגלובלי מוביל אותנו לארץ אחרת/ זה זורק אותנו אחד אחד, אחד אחד/ הפחד הגלובלי מניע אותנו במסלול צר/ סופר אותנו זה אחר זה, בזה אחר זה/ נשימה היא בלתי אפשרית/ אני חושבת שאני
בשיר Global fear נגה ארז שרה: "הפחד הגלובלי מוביל אותנו לארץ אחרת/ זה זורק אותנו אחד אחד, אחד אחד/ הפחד הגלובלי מניע אותנו במסלול צר/ סופר אותנו זה אחר זה, בזה אחר זה/ נשימה היא בלתי אפשרית/ אני חושבת שאני
"האהבה הופכת אנשים מטורפים", הוא משפט שחוק המשמש מפתח לשיר. המשכו – שרבוטים אקראיים על הנושא המעידים על בלבול גדול אצל מי שמנסה לגעת בנושא. שמה מעין דורקה דור בת 21. השיר נשמע כמו תרגיל מוסיקלי להדגמת הקשר בין מילים
משהו מכונן קורה במוסיקה האלקטרונית היוצאת מישראל. קחו את נגה ארז. אחרי שצפיתי בקליפ של Pity, עשיתי עליה גוגל. ארז, כך מתברר, כבר אינה נמצאת מתחת לרדאר (כך נקרא אלבומה החדש – "מתחת לרדאר"). המאמר הראשון שקפץ היה של מגזין
"הוברפוניק" הבלגית מהבולטות בז'אנר הטריפ הופ, מציעה נוסחה מעודנת בשילוב גיטרות, אלקטרוניקה וקולות, אותה רקמו ויצרו אלכס קלייה ופרנק דאשין. הזמרת Geike Arnaert משדרת רכות היפנוטית, והמוסיקה, היא צלילים אלקטרוניים מסוגננים, חמימים לא סטריליים. "הוברפוניק" 1998 כבר אינה נשמעת כלהקה מכוכב
דברים משתנים, אבל הם לא נעלמים נשארים במוח ממשיכים לחיות כל יום. משאירים צלקות שאינן נעלמות. יש לשלי לוי ורותם פרימר תובנה וסיפור מאזור ה- Deep Blue, לילה של מוסיקה אלקטרונית. הוא היה שם. הוא עבר לתוך השיר. היא הייתה
רשימת הנגנים? – אלדד ציטרין. אחד ויחיד. לא, לא זה לא עניין כלכלי של חסוך כפי יכולתך. זהו קונספט. אקספרימנט של One Man Show. לא כל מוסיקאי מסוגל להביא את כל הכלים לבמה, לנגן בהם במעגל של 360 מעלות, לדגום
הגם שהוא מוציא את אלבום הבכורה שלו רק עכשיו, די.ג'יי סנייק DJ Snake (שנולד כ – William Grigahcine) מככב בתעשיית הפופ מאז 2009. המפיק הצרפתי שותף לאלבומים של ליידי גאגא, הוא עמד מאחורי להיט ענק כמו “Turn Down for What”
משהו מתרחש, עולה. שומעים את זה, חשים בזה. משהו מוכר שחוזר. תחושת ההשראה היצירתית החוזרת מתורגמת לצלילי אווירה (Ambient) בסינתזה של קולות ומוסיקה אלקטרונית. את האקספרימנט המיוחד של גיא מוזס אין להפריד מהקליפ, כלומר מהכוריאוגרפיה המיוחדת לשיר. רגעים שתזמור מתורגם
מישהו כתב שהמוסיקה הזו יותר רגועה מאשר "Music for Airports" של ENO. אלבום הבכורה של צמד האמבייינט Jónsi & Alex. מציג שת"פ אומנותי בין זמר Sigur Rós סיגור רוס Jón Þór Birgisson ושותפו לפרויקט אלכס סומרס Alex Somers . המוסיקה היא
"כאשר פתחת עיניך – הכל נעלם". הקול – קולו של יונתן דגן, האדריכל של J.Views. המנגינה, הקולות, הצלילים מעבירים תחושת דכדוך. השיר – זרם תודעה – It Was Over. מגבירים קצב. ל – Turned To The Sun. המשך זרם הזיה
כשז'אן מישל ז'אר הוציא ב-2007 את Teo & Tea, הרימו מעריציו גבה. הכיוון החדש היה לקצר, ללכת על פורמט יותר "סינגלי". נזכרו בגעגועים ביצירותיו הגדולות כ – Oxygene. כשיצא Electronica: The Time Machine, התברר כי ז'אר ננעל על מסלול חדש
הגם שלא דובר על ערב שלה, אלא של הקאמרית הקיבוצית – באתי בשביל יסמין לוי, ואני מודה לתזמורת בניצוחו של ירון גוטפריד, שאפשרו לי להקשיב שוב ליסמין, ומתנצל בפני נגן המנדולינה הנפלא אבי אביטל – שהיה גם הוא אורח בערב הזה, שאינני מתמקד בו, ויש סיבה (להתמקד).
ז'אן מישל ז'אר, איש האלקטרוניקה הצרפתי, עתיר המוניטין, חבר למוסיקאי האלקטרו-קולנוען-מפיק הקנדי "פיצ'ס" Peaches כדי לייצר את התזזית הרעשנית הזו, לה יאזינו גם מי שנפשם חפצה באלבום השלם Electroinica Vol 2: The Heart Of Noise. השיר הופק באוריינטציה של פאן.
לפי הקומוניקט שהגיע עם הדיסק הכפול, זהו האלבום הראשון המלא של אריק פריידז, הדי.ג'יי והמפיק האלקטרוני השבדי, אחרי כמעט עשור של יצירה והופעות בז'אנר המוגדר "פרוגרסיב דאנס", תחום שמניב הרבה "המנוני רחבות" . 19 קטעים בשני אלבומים בין EDM, פרוגרסיב
האנק מרווין גיטרה מובילה, ברוס וולש – גיטרת קצב, ג'ט האריס – בס , טוני מיאהן – תופים. מקום ראשון במצעד הבריטי. הצלליות שמעו את "אפאש" בפעם הראשונה בעת סיבוב הופעות בבריטניה, כאשר כותב המנגינה, הזמר ג'רי לורדן, ניגן אותה
דיסק 1: איך הייתה מוסיקת הפופ נשמעת ללא שירי אהבה? היא לא הייתה. אהבה מהי? התשובה במהות חסרונה. ז'אק ברל כתב "אם תלכי ביום קיץ/ אז את עלולה לקחת איתך את השמש". בצרפתית זה נשמע אחרת. באנגלית – של טרי
הנעימה שימשה סרט גרמני באותו שם, והייתה ללהיט בגרמניה וביפן עוד בטרם כבשה את ראש המצעד האמריקני ב-1961. ברט קמפרט נולד בהמבורג ב-1923 ונפטר ב-1980, כשהוא בן 56. הוא ייזכר בתולדות המוסיקה כמי ששכר את שרותיהם של הביטלס ללוות את הזמר
אני גרוע בדירוגים. בחירת "הטוב ביותר" לעולם אינה מדויקת. הרי יש טוב יותר מהטוב ביותר. אבל זה טבענו: כולם אוהבים לדרג. יש מיליון תחרויות, פרסים, פסטיבלים. לעולם לא תדע למה הסרט והשיר שבעיניך היו צריכים להיבחר – לא נבחרו. הדגש
שמחת אוהבי ניו-אורדר. נדמה לי שלאלבום הזה, התשיעי שלהלהקה, הם ציפו מאז Waiting For The Siren's Call משנת 2005. השירים המלודיים שזורמים באיזון יפהפה בין אלקטרוניקה וגיטרות. הם יצרפו את האלבום הזה ל – Republicול – Get Ready. זוהי אלקטרוניקה
יש כאן מיני רעיונות שמתחברים בקושי לשיר כרצף תודעה, איזהו הבזק שחולף לו בראש. הוא מתייחס אל מה שהיא עושה, מתבאס מכך שכל בני האדם נראים אותו הדבר, שהוא נסחף עם הזרם, שוקע בחלום … השיר נשמע יותר כמוצר כלאיים
אני לא נופל מלהיטי קיץ כאלה. הם נשמעים לי מתועשים מדי, אינסטנט מדי, אבל את החוגגים בקלאבים ובמסיבות הגן הם ישרתו נאמנה. מילים פשוטות: ההשקעה היא בהפקת הסאונד כולל בחירת קולות הזמרים . מסוג השירים שבאים והולכים, שלוש-ארבע דקות שגורלן
רותם אור (Totemo) נמצאת בספירה שמימית כדי להביע כמעט בלחישה רכה מודעות מפוקחת למצב של חוסר שליטה בדרכה ביחסים בינו ובינה. מתברר כי הידע שבידך אינו מספיק. דברים נעים בכיוון הפוך ממה שחשבת. ההבעה של אור רכה אך מגעת. מאופקת אך
יואל צימרמן? Joel Zimmerman. הוא האיש מאחורי מרקחת צלילי הדאנס האלקטרוניים. די.ג''י בן 29 מטורונטו בעל המותג-שם במה deadmau5. השביעי שלו. אלבום כפול רב גוונים. חוצה את גבול האלקטרו האוז לארצות חדשות. לא רק שוחרת מועדוני דאנס בלייב. עושה שימושי
אוסטריה איז קולינג. ביטים חוברים למוסיקת צ'יל. מתאים לימי קיץ נטולי טילים, מועדון אירופאי אלגנטי למבלים סולידיים. קבוצת ההפקה Klangkarussell הוקמה ב-2011. תחום התמחות: דאנס מיוזיק ומוסיקה אלקטרונית. אני הייתי מוסיף: אמביינט. דראם נ' באס. פופ האוס. נגיעות אפרו. קרוסאובר.
גם אם "טנג'רין דרים" תוציא עוד 20 אלבומים, Phaedra הוא האלבום האולטימטיבי שיגדיר אותה. הוא הוקלט ב-1974, ימים יפים למוסיקה האלקטרונית בכלל ול"טנג'רין דרים" בפרט. "פדרה" הוא הראשון מבין שלושת אלבומיה הטובים של הלהקה האלקטרונית מגרמניה. תצרפו לרשימת המובחרים גם את
MO היא בשורת הצליל המסונתז שיוצאת מדנמרק. שמה המלא: Karen Marie Ørsted. קארן מארי היא משב האלקטרו פופ הכי רענן שנושב עכשיו מכיוון סקנדינביה. למעשה אלבום הבכורה שלה אחרי האיץפי Bikini Daze. מה זה? מי שמחפש צליל נורדי אפלולי –
הפתטית של לודוויג ואן בטהובן מגיעה לקובה. דיסק א'. איך שהאחים קלאז עוברים מסלואו לצ'ה צ'ה צ'ה? בקטע השלישי של הפתטית. פסנתר וכלי הקשה לטיניים נפגשים, ואז מגיע Air האיטי של סבסטיאן באך. וגם כאן על בהונות נכנסים הפרקשנס. סבסטיאן
כאשר Kraftwerk היו אלוהי האלקטרוניקה בשמונים, גרי ניומן היה אלקטרו פופ מדרגה שנייה. Splinter שיצא אחרי המעבר שלו ללוס אנג'לס, מסמן את פסגת התפתחותו האומנותית. היום אפשר לומר – אין מישהו שנשמע כמוהו. אלבום של חרדות ופרנויה של האדם המודרני. המוסיקה
הצדעה לאנטוניו קרלוס ז'ובים, והפעם חיבור בין משפחות המלוכה של הבוסה: פאולו בגיטרה, דניאל – פסנתר, ז'אק מורלנבאום בצ'לו ואשתו הזמרת פאולה. אני בטוח שהכהן הגדול של הבוסה היה מחלק ציונים גבוהים לעיבודים ולקולות. דניאל זה החיספוס אינטימי שמזכיר את
עדי אולמנסקי לועסת מילים. ליתר דיק: היא "יורקת מילים כמו כדורים/ מפוצצת מרסקת". אני מנסה לצלול ל – fucking head שלה. שיגיד מה שיגיד, המגיש ברדיו. שהיא לא יותר מ – pretty face. שאין כלום בזעקה שלה. זה רק יגביר