את הקישורים למוסיקה יוונית משובחת מקבלים אצלנו באמצעות זמרים מקומיים, שבוחרים לעצמם שירים מים השירים הגדול של מוסיקאי יוון. אחד מהם – הזמר-יוצר היווני פנדליס ט'אלאסינוס, שששירו Anathema se הוקלט בתרגום לעברית ע"י שלומי שבת ונקרא "רפסודה". בארץ יבצע פנדליס ט'אלאסינוס עם
אנחנו בפלורנטין, סניף מקומי של פיראוס, שנות השמונים. יוסי גיספן מעלה זיכרונות ומחייך. ה"פולקלור" הזה מתכתב עם השכונה התל אביבית הדרומית. כותב שורות אלו הסתובב שם הרבה בשנות השבעים, רחוב צ'לנוב (בו עבד אבי ז"ל), חמוצים ופיצוחים בלוינסקי, הסבלים של
Beyond the bleak and frozen square / Above the yellow linen star / No heart will ever beat again / Because the beautiful have lost their way to paradise (שיר שנכתב לזכרם של ילדי מחנות ההשמדה) מיקיס תיאודורקיס, המלחין היווני
מישהו יצר רשימה של עשרת השירים הגדולים של יוון בכל הזמנים. אני בטוח שלאוהבי מוסיקה יוונית יש מה לומר על הרשימה הזו. אפיונה: חיבור בין פולק (הרמבטיקו) לפופ. Stou Profiti Ilia של סטמטיס קוקוטס הוא דוגמא לפופ. ברור שזה אינו
ב-1985 הוציא יהודה פוליקר את אלבום הסולו "עיניים שלי". הגיטריסט והזמר שזוהה עם רוק ו"בנזין", הפנה את כיוון ההפלגה שלו ליוון. בין השירים – "בכפיים", שיר יווני משנות החמישים של מיצאקיס, שתורגם לעברית ע"י יעקב גלעד ועובד ע"י פוליקר ברוח
לשמעון פרנס, עורך האוסף, יש סיפור געגועים ללילה חלומי אצל אנדריאס, ומה שעשתה לו המוסיקה בחצר ההיא. אצלנו מתרפקים על המוסיקה שאינה שלנו, הופכים את אותה למיתוס. סך הכל המקור מצויין, מצדיק את ההתמרחות. פרנס איש רומנטי ומתגעגע, נבר באוספיו,
בשיר "ברחוב הנשמות הטהורות" הפנסים ללא אורות" . ב"רחוב החמלה" – אין פינה של חמלה. שלומי סרנגה שר על עיר ללא צדק ורחמים, בה השנאה מהולה בדעות קדומות, וכולם מקשיבים רק לאיש הקטן עם הצל הגדול. טקסט טוב, עם נגיעה
ביוונית – "אי ניחטס אינה תיליקס". Oi Nichtes Einai Thilikes. הזמר – בנו של סטראטוס דיוניסיו האגדי, מזכיר בצורה מדהימה את אביו. סטליוס ואנגלוס דיוניסיו הופיעו בישראל במופע לזכר של אביהם באוקטובר 2011 בהאנגר 11 בתל-אביב. עד היום הוציא ארבעה אלבומים,
שיערך הסבוך /מבטך שחונק אותי / אמרת שהחלטת ללכת מוחקת את העבר אבל רגע – חזרי אחורה /ואל תסתכלי קדימה חכי, חכי מעט – רוצה להגיד לך משהו ואחר כך יאסו פזמון: הופה הופה הופה הופה / אוהב אותך למרות
האם לנה דל ריי גנבה מהשיר "הרחובות שאהבתי" של הזמרת היווניה אלני ויטאלי ב – Video Games? הקשיבו (מטה) לשיר היווני ולשיר של לנה דל ריי. חוו דעתכם. יש סיבה לבדיקה. אלני ויטאלי מגיעה השבוע לישראל להפעה בירושלים. על חאריס
שמעון פרנס הוא העגלון המקומי של הכרכרה היוונית הזו (אות התוכנית "פותחים ערב בגלי צה"ל") , שבמקור שייכת ל – גריגוריס ביסיקוציס, הנחשב אחד מענקי הבוזוקי של מוסיקת הלייקה היוונית בשנות השישים. אנחנו מכירים את הגרסה האינסטרומנטלית, פחות את הקולית.
מה לאריק איינשטיין ולמוסיקה יוונית, ועוד כזו שלוקחת לשמחת החיים של הטברנות בפיראוס? גם בלי שנשיב תשובה שכלתנית, יש תחושה שהמוסיקה מעניקה כוח של המשכיות, תנופה שמונעת בקצב מדבק. קרא עוד
חאריס אלקסיו , הכל התרבות ת"א יוני 2013, שרה את "היו לילות". מעניין מה חושבת אסתר עופרים על הביצוע לשיר שמזוהה יותר מכל עם הביצוע שלה.. קרא עוד
לקראת סיום, היא הציבה לעצמה אתגר – שני שירים בעברית. ב"דברים שרציתי לומר" של רוטבליט את פוליקר היא שברה שיניים. המצב השתפר ב"היו לילות", שיישאר גם אחרי הערב הזה נחלתה של אסתר עופרים, אבל הקהל המתרפק על מחוות כאלה –
חאריס אלקסיו חייבת לנו חצי הופעה. מילים פשוטות: ההופעה החלה רק בחצי השני. תרצו: מהפך. אחרי שעה לא מרשימה, גילינו את חרולה שאנחנו אוהבים. מה קרה בחצי הראשון: תחברו רפרטואר לא אטרקטיבי, סאונד סגור וזמרת שנשארה בהילוך שני עם הצליל
צוחק או בוכה? ואולי יותר "חושב המון" מאשר צוחק ובוכה. לא יודע מה זה "לחשוב המון", אבל לפי הטקסט הזה, שלומי סרנגה חושב דל מאוד. וגם אם הוא חושב המון – מה זה מוסיף לשיר המצ'וקמק הזה, שאפשר לתמצת בצוחק,
דה שאו מאסט גו און. תקשיבו לקולו של המשורר בשיר הפותח Stigmes. המשורר מת, אצל חאריס אלקסיו ההצגה נמשכת: יש לכם 14 שירים חדשים להכיר. לא פשוט, אבל כדאי. נו, מה תוותרו על חרולה אהובתנו היווניה. חאריס חוזרת – הפעם
חרולה, הלא היא חאריס אלקסיו, קוראת לפוליקר My brother. האינטראקציה ביניהם – היא כבר עניין של הפרייה הדדית. ההצגה חייבת להימשך, שרה חאריס אלקסיו, אחד הקולות היותר אותנטיים ומפעימים של המוסיקה היוונית. חאריס השתתפה ב"כל דבר מזכיר לי" של פוליקר ואירחה
אנחנו אוהבים מאוד מוסיקה יוונית. קל לנו לאמץ שירים יווניים, א. כי אין סגנון מוסיקה ישראלי וב. המוסיקה של האגן, במיוחד היוונית, מתנגנת נפלא ברחובות ובסמטאות המקומיים מאז העליות מסלוניקי. תרגמו אצלנו לא מעט שירים מיוונית שהפכו להיטים, ודי ברשימה של
כשיווני, טורקי וקפריסאי נפגשים לקפה. נשמע כמו התחלה של בדיחה? הנקודה היא שמרגע שהבדיחה הופכת לשיר בעברית-יוונית וטורקית – יש כאן סיפור. לא ברור מי היווני בסיפור, אבל קפריסאי (טריפונס) וטורקי (הכנר ילמז) אכן נפגשו. לדבר הטקסט חברו, אני לא
מה אני לוקח איתי לאי יווני בודד מהאלבום החדש של יהודה פוליקר? את "כל דבר מזכיר לי" של מנוליס רסוליס ואפוסטולוס קלדארס – בדואט המופלא של פוליקר עם חאריס אלקסיו ביוונית? (שיר פותח), או את אותו השיר בסולו של פוליקר
כששורות אלה נכתבות, חאריס אלקסיו פה, בארץ. התרגשות גדולה. למה התרגשות? תקשיבו לאוסף הזה שערך שמעון פרנס. היש התרגשות יותר גדולה מזו? כשאני שואל את עצמי למה אני אוהב מוסיקה יוונית – אחת התשובות היא חאריס אלקסיו, חרולה הגדולה. פרנס
דיברתי המון על דאלראס, אבל אחת התגובות שקיבלתי לביקורת על ההופעה שלו בקיסריה, החזירה אותי אליו. התגובה הגיעה מ"יהושוע" שבצפון. הוא כתב ביקורת למרות שהחליט לא להגיע להופעה של דאלארס. איך? בבקשה. אלה דבריו: "לא הלכתי לראות את דאלארס משתי
אני לא סופר את הפעמים שראיתי את דאלארס. הרבה. מי שחושב שהוא ממשיך להיות קונצנזוס מקומי – צודק. מי שחושב שקונצנזוס מקומי כמו דאלארס מפוצץ קיסריה כמו פוליקר, צריך היה להגיע ברביעי בלילה לקסריה כדי להבין שלא. היו "קרחות". מה
הגל שמכה בשרית חדד הוא כמובן ים-תיכוני. לא רק בתוך עמה חיה ומתגוררת, אלא כבר בונה מסלול מכאן ועד יוון. הרדיו היווני משמיע, היוטיוב מתפוצף מצפיות. מה הנוסחה? שרית תשיר ביוונית (רק מי שמבין בדיקציה יוונית יוכל להרגיע שהכל בסדר), ורטיס
ושוב גליקריה בעברית? מה רוצים ממנה? מה היא רוצה מעצמה? האמת – השיר הוקלט כבר ב-2007 באתונה, והשתלב ב"מתנה" אלבומה מ-2008. מה אתה רוצה, יגידו לי – גליקריה כבר מזמן אחת משלנו. (אבל עדיין לא התגיירה). אבל אני דווקא נהנה
בישראל מוסיקה יוונית בדרך כלל יציר כלאיים בידורי – פשרה מסחרית בין צליל גיטרות חשמליות לפולקלור יווני-ים תיכוני. המוסיקה העממית היוונית האותנטית היא אחת המורכבות והמתוחכמות בין כל התרבויות המוסיקליות בעולם קרא עוד
מדהים: אוסף שכולו ביוונית, עטיפת הדיסק כמעט כולה עברית, המבוא, שמות השירים. מאז 1993 גליקריה מנסה להיות גם "ישראלית" ("שבחי ירושלים", "שיר אהבה ישן – אניטה וחואן"), להתערות חברתית ותרבותית, דואטים עם מיטב הזמרים, הופעה עם הפילהרמונית. איך להסביר את
הקהל המקומי צריך להבין: כשכוכב יווני מגיע ארצה הוא מביא איתו שלושה ארבע זמרי ליווי לא כדי שהם יסתפקו בליוויו, אלא שיופיעו ממש. ככה זה במוסיקה יוונית. מחלקים את הערב להופעות זמרי המשנה, בטרם יעלה הסטאר. עושים להם כבוד. שאלה
