אברהם טל , אורות (מילים ולחן: אברהם טל הפקה מוסיקלית, עיבוד ותכנותים: אברהם טל ויונתן דגן, מרץ 2010)

אברהם טל חווה התגלות  רוחנית במלודרמה נרגשת. “בשתי שניות חולפים חיי מול עיניי”.  מה גרם להארה הגדולה הזו, למצב שמאפשר ההתגלות הפנטסטית,  שתי שניות שמביאות כל הזיכרונות-דמעות-מקומות-שאלות-עולמות-קולות-חוויות, עד כדי כך ש”כל התהיות נעלמות וברור מה חשוב ומה פחות”. מה משמעות החיזיון? אז גם אם הטקסט נשמע היסחפות לא אמינה משהו, […]
קרא כתבה >>

פה סאבר דה פלמנקו, אוסף פלמנקו אמנים שונים (Universal, 2003)

לפלמנקו יש דיאלקטים וסגנונות שונים. זה אחד הסגנונות היותר מותכים (מלשון כור היתוך) משום הטמעותו בתרבויות רבות. הפלמנקו נטמע כידוע לא רק בתרבות ספרד, אלא גם במרוקו, במזרח אירופה. המתמחים והבקיאים יזהו את הבולריאס (Bulerias) והאלגריאס (Alegrias) המבטאים שמחת חיים, את הסולאס (Soleas) והפנדנגו (Fandango) התשוקתיים, הסיגיריאס (Seguiriyas) והמרטינטס (Martintes) […]
קרא כתבה >>

קובי אוז , מזמורי נבוכים ההופעה (צוותא ת"א, מרץ 2010)

כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל”השקת הדיסק”, לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם אווירת שבת אחים גם יחד כמו בסלונו הפרטי.  אוז מספר […]
קרא כתבה >>

איך קרה שגוראן ברגוביץ׳ יופיע בירושלים והכרטיסים עולים 35 ש״ח?

גורן ברגוביץ׳ מביא עימו לירושלים “שלושה מכתבים מסרייבו” Three Letters From Sarajevo ואת “תזמורת חתונות ולוויות” שלו  שלו  להופעה יחידה בכיכר ספרא בירושלים ביום חמישי ה 11/7. הכרטיסים עולים 35 ש״ח בלבד  במסגרת ״אירועי קיץ בכיכר ספרא״ שמארגנת עיריית ירושליים. המוסיקה של גורן ברגוביץ, המלחין החחצי קרואטי חצי סרבי של “שעת הצוענים“, “חלום אריזונה” ורבים מסרטיו של […]
קרא כתבה >>

ניקולה סטילו ומיקלה לומברדי , חליל וקול במחווה לצ’ט בייקר ("בצעדי ענק" סדרתה ג'אז במשכן, נובמבר 2009)

ג’אז איטלקי הוא אורח קבוע בסדרת הג’אז במשכן. מה זה ג’אז איטלקי? הפסנתרן סטפאנו בולאני אמר לי פעם שהוא לא מכיר יצור כזה. בשביל בולאני – ג’אז הוא שפת החופש.  האימפרוביזציה מאפשרת לעשות כול מה שבא לך לעשות – ישן, חדש, פופ, אוונגרד, סולו ועם הרכב כזה או אחר, וזה שונה ומשתנה מערב לערב. זה […]
קרא כתבה >>

פוטומיו מציגים: , גרוב צועני, ג’יפסי גרוב, אמנים שונים (Putumayo World הפצה: התו השמיני, מרץ 2007)

כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו, בייחוד באירופה. רובם דוברים, פרט לשפת המקום, גם בשפה הרומנית […]
קרא כתבה >>

שלום חנוך , מאיה. (מילים ולחן: שלום חנוך)

שלום חנוך מתרפק על אהבת מאיה (בתו), בוחן את עצמו כביכול מעיניה, מה השתנה בו, מה היא עוד אוהבת בו, המאמיקה שלו, בהגיעה כבר לגיל עשרים. (האלבום – אריק איינשטיין שלום חנוך בהופעה משותפת) בקושי שתי דקות של שיר, וכמה אהבה וחום עוברים מהביצוע הזה. השיר נכלל ב“פלסטלינה“, האלבום המשותף […]
קרא כתבה >>

שלומי שבת , אבא (מילים ולחן: דורון מדלי עיבוד והפקה מוסיקלית: תומר בירן ושלומי שבת, ספטמבר 2007)

 צודק שלומי: שרים כל הזמן על אמא. ומה עם אבא? הרי גם אבא יש רק אחד. השיר בא לתקן את המעוות. ואתם חושבים ששלומי ישיר אחרת על אבא מאשר על אמא? יעשה מאבא איזה רוקנ’רול מקפיץ, סמבה לוהטת. ריתם נ’ בלוז מקפיץ.  נו, נו, נו. לא בא בחשבון. אבא כמו אמא מקבל מנגינת רגש-עצב […]
קרא כתבה >>

שם טוב לוי , שובי לביתך (מילים: דליה רביקוביץ. לחן: שם טוב לוי., 1981)

המשוררת תמהה בשיר למעשיה של ילדה מחוץ לביתה שמסתובבת בחוצות כציפור פצועה עד עלות השחר. היא קוראת לה לשוב לביתה. השיר מתוך אלבום הסולו השני של שם טוב לוי “התעוררות” (1981) מלחין מזן אקלקטי, חוצה גבולות סגנוניים (קרוס קלטשר) מגיע מאוריינטציה קלאסית. לוי תמיד איתגר עצמו בשירי משוררים. יצירה זו, […]
קרא כתבה >>

יהודה פוליקר , רדיו רמאללה (מילים: יעקב גלעד. לחן: יהודה פוליקר)

“רדיו רמאללה” היה כינוי ישראלי לתדר ירדני מופלא שבני דור השישים האזינו אליו בתשוקה, מכיוון שהוא שידר מוסיקת פופ שלא הגיעה אז לארץ. שמה הרשמי של התחנה היה “תחנת השידור של ירושלים הערבית”. התחנה הייתה אי של שפיות לפני מלחמת ששת הימים בתוך ים של מוסיקה שלא התכתבה עם מהפכת […]
קרא כתבה >>

דבקה פנטזיה, האלבום ההופעה (זאפה הרצליה, נובמבר 2009)

מה הם שורשי המוסיקה הישראלית שכתבו מלחינים כדוד זהבי, נחום נרדי, מרדכי זעירא, עמנואל זמיר, עמנואל עמירן, משה וילנסקי, דניאל סמבורסקי? אחרי ששמעתי את “דבקה פנטזיה” – האלבום וההופעה, הבנתי שלא חקרנו אותם מספיק. שלא חיפשנו אותם. למעשה, זה מה שעשה ישראל בורוכוב, מוסיקאי סקרן, שהלך לחפש במדבר את מקורות השירים עליהם גדל. לא […]
קרא כתבה >>

נתן זך, על מוסיקה ישראלית (ראיון קצר, ינואר 2010)

רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – “דרעק” או “זבל”. ואחרי ששמעתי – הבנתי שכשנכנס יין, משתחררת הלשון, או לכל היותר מתעוררים הגעגועים. הוא הזכיר את […]
קרא כתבה >>

ריקי גל , רואים את השנים (רידינג 3 ת"א, יולי 2009)

לריקי גל מריעים באמצע שיר. אי אפשר להמתין עד שתגיע לסופו. זה הניואנס בהגשה, באינטרפרטציה, מנקודת הזמן בה היא נמצאת, יש לה הג’סטה הזו, עד שאינך יכול להמתין למחיאת הכף בסוף השיר. כמו נטענה מחדש, טוענת את השיר בעוצמות מחודשות של אהבה, תשוקה, כאילו כל שיר – ביצוע חייה, כאילו סיפורו חייב להיות […]
קרא כתבה >>

נינט טייב, קומוניקטיבי (ראיון לקראת האלבום, נובמבר 2009)

“קומוניקטיבי” – היא קראה לאלבום החדש שלה. אני מקבל אותו כמה רגעים לפני שנינט טייב עולה להסביר לעיתונאים את לוח הזמנים של המפגש. יאזינו לכמה שירים. היא תחזור להשיב על שאלות. בסוף תבצע שיר מהאלבום החדש. אחר-כך, בחדר אחורי של האוזן השלישית, שוחחנו על הקומוניקטיבי הזה. אלבום בצבעים שחורים. מי שמחפש את האירוניה – […]
קרא כתבה >>

נינט טייב , אולי בחגים (מילים: נינט טייב, לחן: אמיר דדון עיבודים והפקה מוסיקלית: ברוך בן-יצחק, מרק לזר נינט טייב, אוקטובר 2009)

כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב אותו/ תשקה אותו/ תן לו לאכול/ שיגדל, שיגדל// ותן לו ללכת/ תנשק מרחוק/ תן לו ללכת/ תשחרר שילך ויבוא/ לפעמים// כמה כואב לך אני יודעת/ כמה כואב לך/ תכאב/ תהיה עצוב/ אל תיכנע לפחד/ תאהב […]
קרא כתבה >>

יוני רכטר, “שלושה דואטים” עם אבנר קנר, אלון יבנאי ושלומי שבן, (הפסנתר מארח, אולם סוזן דלל, נובמבר 2008)

שנים אני מחכה למופע פסנתר בפסטיבל הפסנתר מארח. והנה: קיבלתי אחד כזה.מופע פסנתר.  יוני רכטר, נסיך המוסיקה הישראלית, עשה בחירות אטרקטיביות לערב הזה: הוא החזיר לבמה את אבנר קנר, חברו ללהקה “14 אוקטבות” (1974), הוא בחר לאלתר עם אלון יבנאי – פסנתרן שפועל בניו-יורק – פסנתר מול פסנתר. והצימוק או הקצפת – שלומי שבן. שלושה דואטים – כל […]
קרא כתבה >>

הגיפסי קינגס , מארחים את מירי מסיקה (היכל התרבות ת"א, מרץ 2019)

הג’יפסי קינגס של משפחת רייס משכפלים את עצמם כל כך יפה, שהם מצליחים למחזר את עצמם באותה נוסחה שהם מריצים 25 שנה, ועדיין להתלהב ולהלהיב. הקהל יודע בדיוק על מה הוא משלם. מה חשבתם לקבל – ראפ פלמקו צועני מודל 2019? החבורה מדרום צרפת, עם שני  החברים המקוריים הנותרים, אנדרה רייס וטונינו […]
קרא כתבה >>

גל קוסטה, שרה ז’ובים (הד-ארצי, BMG, 1999)

אני מקשיב לדיסק הכפול נונסטופ. גל קוסטה שרה את שירי ז’ובים, בוסה הכי מחניפה שאפשר לקבל מהשירים האלה, עיבודים מאוד מדודים, אך גם עשירים. הקול  – כל כך מיוחד. ומה שבולט בביצועי 23 השירים זו האהבה של קוסטה לשירים של ז’ובים. היא שרה אותם באיזשהו חיוך פנימי שאני מתקשה להגדיר, מתיקות שצובטת. […]
קרא כתבה >>

סופרטרמפ , המובחרים של סופרטרמפ (הליקון A&M, 2001)

אז מיהי סופרטרמפ? זו של “השיר ההגיוני” (דגימת סאונד למטה) , אולי הכי מלהיב- מוכר- ידידותי שלהם, או של “גודביי סטרנג’ר” או של “פשע המאה” מס. 8 משנת 1974? איך תגדירו את הלהקה הזו? פופ רוקרים מיינסטרימיים ידידותיים לאוזן, או חבורת רוק פרוגרסיווי? מה שבטוח: סופטרמפ היתה תופעה חריגה בשנות […]
קרא כתבה >>

מוסיקה צוענית, בלה לקאטוס ופרויקט הנוער הצועני

הצהרת הייעוד של בלה לקאטוס ופרויקט הנוער הצועני (Bela Lakatos & the Gypsy Youth Project) קיימת בשמם. חמישיית מוסיקאים צעירים מהונגריה יוצאים בסוף שנות ה -80 כדי להבטיח את הישרדותם של שירי העם הצוענים המסורתיים המושרים בשפה הרומנית (צוענית). בהונגריה הם נקראים ‘Ternipe’ (“נוער”) ופרט למשימה הנ”ל (הישרדותה של המוזיקה העממית […]
קרא כתבה >>