Eagles, One of these nights (שירי שנות השבעים, 1975)

השיר נכתב על ידי גלן פריי ודון הנלי, בהשראת מוסיקת הנשמה (Soul) שפריי היה מקשיב לה, כאשר הוא התחיל לכתוב אותו על הפסנתר. לאמנים כמו ב. בי. קינג ואל גרין היתה השפעה משמעותית על שירים רבים באלבום, שאף הוא נקרא One Of These Nights. הרעיון לטקסט? פריי: “אני מעריך שרבים כמוני אמרו […]
קרא כתבה >>

ג'נסיס , Invisible Touch (1986)

פיל קולינס כתב את המילים על אישה השולטת בחייו. הוא רוצה אותה למרות שהוא מרגיש שיש בה משהו מרושע, משום שיש לה המגע המכושף הבלתי נראה. האלבום Invisible Touch כשמו של השיר, סימן את המהפך המלא של ג’נסיס ממוסיקה פרוג רוק תיאטרלית מורכבת (כאשר פיטר גבריאל היה זמר מוביל) לשירי רוק-פופ. […]
קרא כתבה >>

U2, Sunday bloody Sunday

“יום ראשון עקוב מדם” אשר פתח את האלבום War נפתח בקצב דרמטי של תופי מלחמה ובמילים: “אני לא מאמין לחדשות היום … ” בונו  תוהה: “כמה זמן אנחנו צריכים לשיר את השיר הזה?” ישנם שני ימי ראשון עקובים מדם (Bloody Sunday – גם במשמעות של יום ראשון הארור)  בהיסטוריה של אירלנד. הראשון […]
קרא כתבה >>

המאניק סטריט פריצ'רז , Distant Colours (אן.אם.סי, פברואר 2018)

“האם אנחנו חיים בעבר? / במקום שאין מה שנותר להרגיש/ מדוע את אומרת שאת אוהבת אותי?/ אומרת  לי מה אני רוצה לשמוע/ מלחמה קרה על הנפש/ הצבעים הרחוקים שלי עדיין מדממים/ הבטחה שבורה לנשמה/ לעולם לא לאהוב אף פעם לא להירפא” הסינגל השני של Manic Street Preachers (ילידת 1986) מתוך אלבום האולפן […]
קרא כתבה >>

כוכבי רוק מזדקנים, הגיל קובע? – ברור שלא (אלטון ג'ון הודיע על פרישה, יולי 2013)

אלטון ג’ון מודיע על פרישה בגיל 70. למעשה, הוא יפרוש בגיל 73 בתום מסע הופעות של 3 שנים. סוג של תרגיל לקידום מכירות. הקהל יתסתער בהמוניו על הכרטיסים – כי אלה הופעותיו האחרונות. תחילה היו שמועות שאלטון חולה. בהמשך יתברר כי עבד על כולם. גיל 70 קטן עליו. הוא רוצה להתמסר […]
קרא כתבה >>

טי רקס, Get It On (שירי שנות השבעים, האלבום Electric Warrior)

בבריטניה נקרא השיר  (Get It On (Bang A Gong במהדורה האמריקאית  שונה השם ל – Get It On כך שזהיא תישמע פחות מיני. השיר הוא על סקס, אלא שהדימויים המעורפלים לא עוררו אנשים להגיב על הטקסט. טי רקס וסולנה מארק בולן היוו דוגמא מצוינת ל “גלאם רוק”. שהתאפיין בתלבושות השערורייתיות, חיצוניות […]
קרא כתבה >>

ברוס ספרינגסטין, Springsteen on Broadway (אן.אם.סי, דצמבר 2018)

ברוס ספרינגסטין כמו שלא שמעתם. איש שמספר את עצמו במילים ובמנגינות. music and stories. אחרי עשרות שנים של רוק באיצטדיוני ענק, ספרינגסטין מציג את עצמו באינטימיות אותנטית בהופעה –  Walter Kerr Theater.  הוא הבין איך להיות ענק במקום קטן, עם פסנתר, גיטרה ומפוחית. נוכחותו העצומה אינה מפסידה דבר. האלבום הכפול, “ספרינגסטין בברודווי”,  מתעד בשלמותו את […]
קרא כתבה >>

ברוס ספרינגסטין , נברסקה (שירי שנות השמונים, 1982)

נברסקה, אלבום האולפן השישי של ברוס ספרינגסטין,  יצא ב -30 בספטמבר 1982 בחברת קולומביה.  אחרי עשר שנים של הפקות רוק עשירות, ספרינגסטין החליט, כי הדרך הטובה לספר את הסיפורים שלו היא בצורה הכי בלתי אמצעית. קול, גיטרה, עיבוד מינימליסטי. מדובר בפרויקט אישי מאוד של כוכב הרוק. ספרינגסטין החליט באופן דרמטי […]
קרא כתבה >>

ניק קייב , ההופעה (היכל מנורה מבטחים, 19 בנובמבר 2017)

לא הייתי מעלה בדמיוני בשנות השמונים, שניק קייב יופיע אי פעם באצטדיונים עמוסי קהל, ועוד במפגן תזזיתי בגובה העיניים, הידיים והרגליים. האיש שר, רוקד, מתפרץ, משתולל. הופך את רוב השירים למלודרמות. בסיום עלה קהל על הבמה לפי הוראות הבמאי (קייב), שניצח על המקהלה בעיקר ב – Stagger Lee. בהדרן הראשון […]
קרא כתבה >>

הבי ג'יז, פיית' נו מור, I Started A Joke (1968 1998, יולי 2011)

אני שומע הרבה את השיר הזה בגרסת Faith No More, משהו לא אופייני ללהקת רוק אמריקנית שתאמץ שיר פופ סיקסטיז ותעשה לו קאבר. הטקסט די מסתורי. אחת ההשערות היא שהשיר עוסק במישהו שבטעות אמר משהו נורא (“סיפרתי בדיחה שגרמה לכל העולם לבכות“) שחזרה אליו כבומרנג והתברר לו כי הבדיחה היא עליו… […]
קרא כתבה >>

בילי ג'ואל, האוסף האולטימטיבי (אן.אם.סי, סוני מיוסיק)

אכן זהו האוסף האולטימטיבי של בילי ג’ואל – נפרש ב-36 שירים מתחילת ה-70 (האלבום – ‘River of Dreams‘) ועד אמצע ה-90. האוסף מכיל כל שלאגר מ”ג’אסט דה וויי יו אר”, “מיי לייף”, “פיאנו מן” “אינוסנט מן” ועד “ניו יורק סטייט אופ מיינד”. ג’ואל שווה דיסק כפול: הקולקציה מכילה את שנות השבעים […]
קרא כתבה >>

הפריטנדרס , אולד סטייל באט נוט אולד פאשן (היכל מנורה מבטחים, ספטמבר 2017)

ההתחלה היתה נוראה. אני מדבר על סאונד. רציתי לברוח משם כדי לא להרוס לי את הערב ואת הפריטנדרס. השירה של כריסי היינד הוסתרה ע”י הכלים  אשר על הבמה. המצב השתפר עם התקדמות הערב, אבל אין ספק שהשירים החזקים ביותר הגיעו כאשר  קולה קיבל מקום מרכזי בעיבוד, ועדיין – “מבטחים מנורה” […]
קרא כתבה >>

מונדו קוזמו, Plastic Soul (הליקון, אוגוסט 2017)

29היתה איזושהי תחושת דג’ה וו –  ששמעתי את הזמר הזה ואת המוסיקה הזו בעבר. זוהי רק תחושה. שמו (שלפני שם הבמה “מונדו קוזמו”)  Josh Ostrander, ג’וש אוסטרנדר, יליד פילדלפיה, כיום – לוס אנג’לס. אלבום ראשון, מזכיר להקה כמו Spiritualized בשיר מרומם נפש כמו Shine הנפתח בצליל גיטרה אקוסטית, את האינטונציה […]
קרא כתבה >>

הפיקסיז , בקיסריה (ההופעה, יולי 2017)

ראיתי קהל מתלהב בהופעה של הפיקסיז בקיסריה. מזה מתלהב. מטורף עליהם. בדקתי את עצמי יותר מפעמיים. אחרי שעה וארבעים דקות ושלושים ואחד שירים שאלתי – מה קרה, שהדופק שלי נשאר יציב. זה עדיין לא אומר שההופעה לא הייתה טובה, אבל מד ההתלהבות שלי לא נסק, נאמר, כמו בהופעה של רדיוהד, […]
קרא כתבה >>

בת' דיטו, Fake Sugar (הליקון, יוני 2017)

בת’ דיטו היא זמרת רוק, שעושה סולד אאוט בפריז, ברלין ולונדון שעה אחרי שיצאה הודעה על הופעותיה. .בשיר Fire הפותח את האלבום היא שרה: “הידיים שרופות מדי/ יושבת בצד הדרך/ לא מרגישה תחושה כנה בעצמותיי/ מרגישה כמו קדחת. תחושה שמקננת כאבן”. והיא מבקשת: “ברכו את נשמתי, ברכו את נשמתי”, אנחנו […]
קרא כתבה >>

הביטלס , חגיגות חמישים לסרג’נט פפר (מאי 2017)

ב-1 ביוני חוגגים 50 שנה ל”מועדון הלבבות האבודים של סרג’נט פפר”. אני זוכר את  הערב ב-1967 שבו השתנה עולמנו. המחט שהסתובבה על הפטיפון רעדה מרוב התרגשות. “סרגנ’ט פפר” היה הרגע בו הרוקנ’רול  הפך לאמנות. לא היינו צריכים לחכות לאלבום הזה כדי להבין כמה שגה משרד החינוך כשאסר על הביטלס להיכנס […]
קרא כתבה >>

רדיוהד, אוקיי קומפיוטר (1997)

כשהם מסתגרים באחוזת הכפר של השחקנית ג’ין סימור, יצרו הרדיוהד את “או.קיי קומפיוטר”, בהפקתו של נייג’ל גודריץ’ הצעיר (אז בן 26), השנה: 1997, והאלבום הזה מצליח לאחד חובבי רוק ואלקטרוניקה וגם מי שטעמיהם היו מחתרתיים יותר מקינג קרימזון ועד פינק פלויד ואפילו באך.  “הצד האפל של הירח של תקופתם”, כתבו […]
קרא כתבה >>

אירוסמית', ההצגה (פארק הירקון ת"א, 17 מאי 2017)

משך כשעה וחצי קיבלנו אירוסמית’ כמו שאירוסמית’ כנראה נשמעה בארבעים וכמה השנים האחרונות – ואמורה להישמע. אולי זה לא מפתיע: הם מופיעים באותו הרכב כמו לפני 48 שנים. עדיין מוצגים כלהקת הרוק הגדולה של ארה”ב, ולפי ההופעה בפארק, הם כנראה אינם מוכנים לוותר על הכתר הזה. סטיבן טיילר שחקן ראשי […]
קרא כתבה >>

נדב דלומי , So Far (מילים ולחן: נדב דלומי עיבוד והפקה מוסיקלית: יוסי שטרית, מאי 2017)

נדב דלומי בחר באנגלית כדי לזעוק זעקה – על מה שעיניו רואות. הוא מתייחס למישהו מרוחק, רואה מעליו הרים, חשכה שאופפת אותו, רוחות מדבר, שדים במחשבתו. פחדים. מה הסיפור?  מי-מה-מו? הדרמטיזציה מאפילה על הסיפור. תן לתיאורי הטבע להעצים אותה. אבל מה מאחורי? האם הבחירה באנגלית מוצדקת? – כן, אבל מה […]
קרא כתבה >>

לזכרו של ג'ק ברוס , White Room (הקונצרט האחרון של "קצפת" 2005)

דירה ריקה, חדר לבן, וילונות שחורים ליד התחנה. הוא ימתין לה במקום בו השמש לא תזרח לעולם, בו הצללים נעים מעצמם. האיש ששר – ג’ק ברוס, נגן הבס והזמר, שנפרד השבוע מחייו. הלהקה – “קצפת”. אריק קלפטון בגיטרה וגינג’ר בייקר ליד התופים. השיר מ-1968 נכתב ע”י פיט בראון, המוגדר beat […]
קרא כתבה >>