פופ ישראלי

נועה קירל מגיבור לאויב
מוסיקה ישראלית

מגיבור לאויב

נורא: היא מתרסקת על הרצפה, מתנפצת מאכזבה. למות מצער? לפי השיר – ממש לא.  רגע, זה הוא שעזב אותה או היא שעזבה אותו? לפי הטראומה שלה – הוא אותה. אבל אז באה שורה ואומרת: "זאת אני שבחרתי ללכת"… אני לא

סטטיק ובן אל תבורי - נמסטה
מוסיקה ישראלית

נמסטה

אפרו קריבי, לטיני, רגאיי, הודי. איפה אנחנו חיים? במדינת הג'ונגל  נאמסטה שבים התיכון. יאללה, תהיו שמח, תפזזו, מה יש סיבה לדאוג. השמש מחייכת, אז תחייכו. יש סיבות לחיים בסבבה, ואין לי מושג למה. לסטטיק ובן אל תבורי פתרונים. הם חיים

מוסיקה ישראלית

לילה טוב

ככל שהקיץ מתארך, חוטפים מטח נוסף של שירים מהסוג הזה. בחורים כותבים על בחורות טונות של שטויות. נו, על אלו שמסובבות לכל החרמנים את הראש, יוצאות לרחוב לגנוב את כל המבטים. מחרפנות להם את השכל. ארז שפירא קורא לה מאמי

הופעות

חוגג 20 בקיסריה

20 שנה חלפו מאז הופעת ההשקה של "מלטף ומשקר", שראיתי במועדון הלוגוס ז"ל בת"א. חזרתי לביקורת ההיא, ותודה למחשב ששמר את שכתבתי אז: "אם למישהו יש בדמיון מודל של כוכב רוק, זה לא עברי לידר. הוא נראה הילד הכי טוב

דיז אנד גוף - סוף שבוע
דאנס, אלקטרונית, טריפ-הופ

סוף שבוע

הקיץ מתקרב ועמו המנוני האינסטנט הוויראליים, עליהם יחגגו אנשים צעירים במסיבות ובמועדונים. אדם מדר וגיא עמית יעזרו להם לתפוס ראש קל במדרון הפופ המקומי הממשיך להתדרדר.  מה כאן? בליל של משפטים אקראיים על מסיבות סופשבוע שמונע ע"י קצב, מסיבה, גוף

הראל סקעת אהבה סובבת הכל האלבום
מוסיקה ישראלית

אהבה מסובבת הכל

פעם כתבתי, שהראל סקעת הוא זמר הרגש הכי מוצלח של הפופ המיינסטרימי המקומי. כשמאזינים ל-20 השירים, מתברר כי אמנם  לכול אורך עשר השנים האחרונות, סקעת התרחק מכל דבר שנגוע באלטרנטיבי. הוא המתקד בעיקר בפופ רומנטי – החל ממתכוני השנסון של

אור אדרי שמועות
מוסיקה פופ אלטרנטיבי

שמועות

אלקטרוניקה זה שם המשחק. יוצרים צעירים מאוהבים בצעצועים המאפשרים להקליט בחדר הפרטי. הגחמות המוסיקליות מצטיינות בקרירות. תן לדמיון ללכת במקומך. הנקודה היא שהדובר בשיר לא נתן. הוא הניח את מה שקרה בו  (בדמיון). הפואטיקה שהתבשלה במוחם הקודח של אור אדרי

איה זהבה פייגלין - ספורט
מוסיקה ישראלית

ספורט

למה את לא עושה ספורט? – שאלה שהפסיכולוג יכול לשאול, אבל ספורט, יטען כל פסיכולוג אינו הבעיה. ספורט הוא תירוץ. הבעיה הרבה יותר עמוקה. כשעייפות הולכת עם עצבות – יש בעיה, שתגרום לך לשנוא ספורט, לא ממש להקשיב למה שאבא

מועדון הקצב של אביהו פנחסוב - לא חסר לי כלום
מוסיקה ישראלית

לא חסר לי כלום

יש שירים שהם שמח לשם שמח. לא הרבה מעבר. קח דף שרבט משהו, תמציא כמה פראזות מוסיקליות לכפיים ולרגליים. תעבה בתזמור שופע. גם בז'אנר הים-תיכוני, נהרות השירים הולכים לים השמח הבלתי סופי, והים לעולם אינו מלא. מועדון הקצב של אביהו

שמעון בוסקילה אליעד נחום – לנשום
מוסיקה ישראלית

לנשום

תסבירו לי: איך שניים כותבים טקסט, ואיך שניים חולקים לחן. הרי אין משהו אישי יותר מיצירה. יש מצב ששניים יכתבו רומן ביחד? אבל במוסיקה קלה כמו במוסיקה קלה  – זה עובד. המטרה ברורה: לייצר להיט. בשניים, הסיכויים גדולים יותר? מילים:

שנורקל - אולי מחר
מוסיקה ישראלית

אולי מחר

מישהו אמר "גלגול של להקת כוורת?" הייתי אומר: לפי השיר הזה שנורקל לקחו סיבוב יפה על כוורת. החבורה עושה את זה במקצועיות, קולות מהודקים, הפקה מוסיקלית מלוטשת, משהו מלהקת  Steely Dan, של שנות השבעים במיזוג בין פופ ופאנק. השיר הוא

עדן בן זקן - תאמין לי עטיפת האלבופ
מוסיקה ישראלית

תאמין לי

המנעד הגבוה של עדן בן זקן שעובר לאורך האלבום הוא טון כמעט אחיד שמסתלסל באיזו התבכיינות נונסטופ. נכון יש לה את זה. קול נדיר. מה עושים איתו? שוכרים את שירותיהם מתמחים בלהיטי הז'אנר כדי ליצר תמלילים חלולים על אהבה ושברונה.

נוער שוליים
מוסיקה ישראלית

נוער שוליים 1990

"נוער שוליים" היא להקת השנה של תש"ן – 1990. ארבעה שירים של הלהקה דורגו במצעד השנתי של אותה שנה. הלהקה הייתה ספקית הלהיטים ומושא ההערצה של אותה תקופה. דודי לוי, מיקיאגי, רועי שקד, קובי פיטרו וארן אמיר עשו סוג של

אסף אמדורסקי - פה
מוסיקה ישראלית

פה

אסף אמדורסקי אלקטרוני. מאוד אלקטרוני. הוא מנסה הפעם חיבור נועז אפילו יומרני משהו בין סינטים, סמפלרים ביטים אלקטרוניים ושירה באיכות פואטית גבוהה. האלבום נפתח ב"מגדלים" – שילוב של אלקטרוניקה עם Funk בסיועו של גידי רז, מפיק עתיר ידע בצעצועי האלקטרוניקה

אסף אברבוך והשמועה - בסוף הדרך
מוסיקה ישראלית

בסוף הדרך

הצמד אסף אברבוך את לירן פנצ'בסקי צופים אל כל מה שממתין בסוף הדרך. האושר נמצא אי שם במקום אחר, ואם אפשר להתפלסף – אז ילמדו שהזמן הוא אשליה. רק לא ליפול עכשיו. מה רע עכשיו? לא ברור. מה שיותר ברור

חן אהרוני נותנת לי בית
מוסיקה ישראלית

נותנת לי בית

חן אהרוני חי בסרט. יש לו ציפיות גבוהות מעצמו, הולך על הפקות פופ תפורות, מושקעות, שיוצרות התחושה כי הבחור מחפש את הלהיט הבא. יש כאן להיט, שההפקה המוסיקלית שדרגה, ועדיין זה נשמע פופ בעל אימפקט אבל סובל גם ממשהו אינסטנט,

גלי עטרי. צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

לראשונה בקיסריה

אז מה בדיוק היה הערב הזה? חגיגת לסיכום 40 שנוות קריירה?  אירוע מיוחד לציון הופעה ראשונה בקיסריה? לפי רשימת השירים – סיכום. גלי עטרי הלכה על הדה-בסט-אופ. מהאלבום החדש הגיע שיר אחד בלבד – "אהבה למרחקים ארוכים". במהלך הערב היא

יש כאן במה

יש כאן סיפור של יוצר, שנישא על צליל וקצב לרדיו של הכביש הראשי, עד כי נשמע כמו המנון שמח שמוביל לשירה וריקוד קולחים. אפשר לומר: סגיב כהן ויתר על אינטימיות כדי לתת לנו לחוש בפרץ שבא אחרי הגשמת החלום. אבל

אבל חבל

וישתעשעו נערי הסודהביט לפנינו. מה כל כך מושך אותו לדעת – מה היה אם? אם. אם. אם. לבחורים ממסדרונות הסטודיו של ניסן נתיב – אין כבר במה להתעסק, שהם בוחנים את שאלה הרת גורל – מה היה אם היא הייתה

גם מרחוק

יש אינפלציה בטקסטים כאלה. החיים תקועים. האהובה רחוקה. אם לא ממש יטוס – אולי יעוף מעל הגגות והכי טוב, שהיא תכתוב לו כדי שיפתחו הלבבות, ויתאהבו מרחוק. שורבט משהו. הקול המאונפף הרגשני מנסה להנשים את המילים במעט נשמה, כדי שהטקסט

כאלו מילים

זה לא "בלקן ביט בוקס", אבל נוגע, באיזור. תמיר מוסקט השאיר עקבות בולטים. שניהם הרי מאותו הכפר המוסיקלי הקוסמופוליטי. בלקן הולך עם אפרו מגיע עד מוסיקה חסידית. יוסף חרז על יחסים. הוא מוכן לבכות, רק אם היא תחייך. המשפט הכי יפה

למד אותי

זרם מחשבותיה מוביל למסלול של חלום, סיפור, תחינה לאל. חלום של מקסם שווא, סיפור על יחסים (לילה במיטתו … לילה קשה), התחינה: בקשה להיחלץ ממסלול היסורים, להינצל מהמצב הקשה – "למד אותי לא לפחד יותר מכל מה שחסר…" הטון, המנגינה, העיבוד

מאז עזבת

"אהבה ובדידות ביד הלשון"? המקור – "חיים ומוות ביד הלשון". המשמעות של המקור – בכוחה של המילה להיות הרסנית או להיפך להיות בונה ומעודדת. למה לשנות? הרי אימרת המקור היא המעט שמכיל את המרובה כולל אהבה ובדידות, אבל כותבי טקסטים מנסים

משה פרץ אוהד חיטמן

צוחקים עלי, אבל אני עדיין מתעקש שיש מוסיקה ישראלית אחת. לא? ההפרדה נוצרת מכורח מסחרי: המוסיקה ה"מזרחית" או ה"ים תיכונית" מוכרת וממלאת אולמות. אין עוד עניין של קיפוח. היום המוטו הוא If you can't beat them join them. אם אין

זמר השנה

תנו לקול הזה לכבוש אתכם. הוא יכבוש, גם אם לא תציצו לטקסטים – לא כולם פסגת היצירה. תנו לרגש ללכת לפניו, גם כשהמילים מנסות להיות נורא "פיוטיות"  כבר בשיר הפותח ("גלים") המתאר את האהובה בדימויי מדבר צחיחים: "את שטופה בחולות/

מחוזקים לעולם

המילים מרגיעות, הרגש סתום, הלב אטום, והימים בכ"ז כל כך יפים מזכירים ימים קסומים… אני קורא את השיר ותמה על פער בין המחשבה הבהירה ובין הרגש שעדיין לא עבר את השינוי… אז למה התכוון המשורר? השיר מעניין דווקא על רקע

הדרך מתמשכת, ההופעה

חציר על הבמה סוף 2008 – מה זה אומר? אם כבר מספוא לבהמות, למה לא להביא את הדבר עצמו. פרה ישראלית אחת אוכלת קש הייתה בטח גימיק הרבה יותר מוצלח מאשר סתם שני גושי חציר. אני אומר את זה, כי נראה

דילוג לתוכן