שירים ישראלים – הגדולים ביותר

השיר מתוך "כמו צמח בר"  של חוה אלברשטיין יצא  בימים של טראומה, של כאב עמוק, בימים שאנשים נזקקו לקול חם ומנחם. לחווה אלברשטיין  היה הקול הזה. ואלה לא היו ניחומים של ששון ושמחה. הטון, המנגינות, העיבודים העבירו עומק מבוכה, עצב,

המסלול שעבר השיר היפהפה הזה עד שהפך ל"ערב של יום בהיר". ראשית דרכו במילים באנגלית שדני סנדרסון כתב כניסיון "למכור" את להקת כוורת לחברת התקליטים "פולידור" העולמית. הוא נקרא אז You Are My Soul. לאחר שהניסיון כשל, העביר אפרים שמיר

מישהו דואג לה שם למעלה, שרה יהודית רביץ. זהו אחד משיריה הראשונים הכי מזוהים איתה, וזוהי רביץ הלירית ששרה בטון נוגה, בערגה כבושה על ההמתנה לאור בנתיבי אבק וזמן, על הפגישה שתתרחש בתום הרבה ימים ולילות. על הדרכים שלא מצליחות

מעט זמרים-יוצרים זוכים לפריבילגיה, ששיריהם הופכים מוסיקה אינסטרומנטלית, ועוד באוריינטציה ג'אזית. אהבתה של פסנתרנית הג'אז המחוננת ענת פורט לשלום חנוך קירבה אותו ואת שיריו לעולמה היצירתי. המפגש הוליד ערב של שיריו, וביצוע אחד שלו בליווי שלה – "אנ'לא יודע איך

לא כל אחד חולם על הטוב בתוך האפור היומיומי. מתרגלים לרע מתמשך עם הפוגות, מחפשים דרכי מילוט. זיהוי צורך הוא תשתית לביקוש. שלמה ארצי זיהה צורך. חולק  מאוויים אסקפיסטיים עם אנשים באשר הם בלשון "תתארו לכם" – כלומר: בואו נחלוק עולם יפה, פחות

כשמתגעגעים ליהודית רביץ של פעם, נאמר "הקלאסית" –  חוזרים לשירים אולטימטיביים כמו השיר הזה. המילה הטובה משנה את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנשים רואים את עצמם. רביץ מבקשת  "מילה טובה" מהסביבה, כזו שתסייע  להתגבר על

בלילות שלה לא הייתה ישועה, הוא ניסה לפרוע חובות, רצה לגעת בה שוב, זה מה שהיה חשוב לו. גוף אל גוף. אבל בלילה שלה – הוא לא מצא דרך לחזור אליה. גורש מהשמיים שלה… טקסט של כאב? אבל כשאני שומע

אחד ממקדמי ההצלחה הראשונים של שלומי שבת היה שיר שהלחינה אחותו, לאה שבת, למילים של מיכה שטרית. למעשה, השיר סלל לו את הדרך בתחילת הקריירה (1990). הוא הגיע בזמן, אחרי שאלבומו הראשון, "מן החושך חזרתי", שהוציא בשנת 1986, נחל כישלון. במבט

השיר הושמע ברדיו עוד לפני שיצא אלבומו הראשון של אביתר בנאי. ניצנים ראשונים של יוצר מקורי שמביע כאב וסערת נפש בהתערטלות נפשית  אדירה  השנה – 1997. בשיר הראשון שחשף אותו לעולם אביתר בנאי שר על עצמו, חושף רחמים עצמיים, כואב

וּמִנִּי אָז כָּבוּ עֵינַי כָּל עוֹלָמִי חָשַׁךְ עָלַי כִּי לָעֲגוּ לִי יְדִידַי טוֹב לִי מוֹתִי מֵחַיַּי, שר זוהר ארגוב את מילותיו של אביהו מדינה.  עברו הרבה שנים מאז ארגוב שר את השיר לאלבום  "נכון להיום",  אלבומו הרביעי  שיצא לאור בשנת

הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. ליבם התמים. השנה 1973, אחרי פירוק להקת 'שובבי ציון', יוצא חנן יובל  לדרך עצמאית, מופיע עם טליה שפירא ז"ל, טוביה צפיר, עזרא דגן

בועז בנאי בעקבות יוסי בנאי. השיר נשאר במשפחה, וטוב שכך. ואיזו אינטרפרטציה יפה על השיר ההוא. כמה תשוקה בעז מחדיר לשיר. לוקח את השיר  לחלקתו המאוד אישית. אצל יוסי בנאי הגרסה הייתה שאנסונית כזו, בקצב מהיר, עם החיוך הפנימי המיוחד

היא הניחוח המתוק, היא הפרח בגנו, היא עולמו עם שחר, היא ברוחו ובלבבו. שיר געגועים. כתוב בסגנון שפת המקורות. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל הזמר בשנת 1982 ע"י זוהר ארגוב. 41 שנה אחרי, עידן עמדי שר את "הפרח בגני" בפרשנות שונה

נוסטלגיה לתקופת הזמר-זרם ה'סלוני' במוסיקה הישראלית. ברשימת הזמרים היו – שמשון בר-נוי, יפה ירקוני, ישראל יצחקי, לילית נַגָּר, פרֶדי דוּרָה, אלכסנדר יהלומי. דורותֵיאה ליבּיוּ, גֶ'טה לוּקָה, יוסף גוֹלַנד, רוברט הֶלֶנס, רות מימון. במקביל לאלה, היו זמרים, שלא היו מזוהים עם

קשה להאמין ששפת האהבה בשיר הזה נכתבה בעידן הזה. אכן, מירית שם אור כתבה את השיר על פי שפת בלדה שכתב אבשלום פיינברג על שני דפים ב-18 באוקטובר 1910. לדברי רבקה אהרנסון, הבלדה נכתבה עליה, אף על פי שבני הזוג הכירו רק בחודש

אני זוכר את הריגושים והצימרורים, כשעוזי חיטמן ביצע לראשונה את השיר יחד עם עודד בן חור בפסטיבל הזמר החסידי 1976, שיר שהפך חלק מעולם התפילות המקומי והעולמי. חיטמן מעולם לא היה מוסיקאי של טרנדים. חיבור למקורות היה קיים בו כחלק

לשמוע את ירדנה ארזי שרה את השיר הזה ב-2023, כאשר הרחובות בוערים, זה לעג לרש.  היא שרה: "ואם אשוב אל זאת הארץ/ ואם אפסע שוב בדרכים/ האם כקדם יכירוני/ האנשים והפרחים"?  שיריו של יורם טהר לב ממוקמים עמוק בליבת הזמר הישראלי

כבר 19 שנים שאריק לביא לא איתנו. זמר אחד ויחיד ופרפורמר ענק. זיו רובינשטיין בחר לחזור אליו ב"למה לא אמרת לי". בחירה מצוינת.. השיר הזה אולי יותר משירים רבים אחרים בביצועו מגלה כמה לביא היה זמר ייחודי  שהטמיע את אישיותו

אחד הלחנים היפים במשבצת הזו שנוהגים לכנותה "שירי משוררים". הבחירה של יידוב הייתה מצוינת. הלחן עושה חסד עם המילים. יופיו – כיופיין של המילים. חד פעמי, נושא עימו את תוגתן.. מכיל את כאבן. לאה גולדברג כתבה שיר על בדידות, שיר

מהשירים של יעקב גלעד את יהודה פוליקר הנוגעים בטראומת השואה בעקיפין באלבום "אפר ואבק" שיצא ב-1988.  זהו שיר על פיסת אושר שבכול זאת מתגנב לליבו של העולה החדש בשנת 1950 שהגיע ליפו ומצא חדר וחצי עם חלון המשקיף לים התיכון.

שיר אווירה אפרורית. רומנטיות מאופקת. מתקתקות לא גולשת. צ'ילאאוט, פאנקי לייט. שיר של תהיות כמעט מתוך הזיה. הממתקים האלה שעפים עליהם מהשמיים. מתיקות חלומית. אסף אמדורסקי כמעט מלחש את געגועיו לאהובה, תום דרום מוסיפה שכבת קול דקיקה. הסאונד מחניף, מלטף, עבודת קלידים

עידן רייכל הוא גאון באיתור הזמרות הנכונות לשירים שלו. השיר מפברואר השנה הגיע לסלון שלו. אופק נחמן היא סוג הזמרות שאני מחפש – זו שאינה תלויה בזמן ובטרנד. תן לה שיר רגש טוב, והיא תהפוך אותו לשלה כמו זמרות עם

השיר מתוך האלבום "מסמרים ונוצות" מבטא השלמה עם מציאות, משרה נינוחות כזו שיש בה חום כובש, אנטיתיזה לכל הטירוף ההיסטרי שמתחולל מסביב. מה יש למהר, שר מיכה שטרית, נעבור את החורף ואחר-כך נראה. קבל את הדין, תשלים עם המצב ולא

באופן שבניון שר, גם טקסט קיטש יהפוך שיר נשמה. "ניצחת איתי הכול", רחוק מלהיות קיטש. הטונים של בניון מגיעים ממקומות ששייכים רק לו. השיר קסום במינוריות שבו, בקול הנשמה המסתלסל. גם מצד הטקסט עמיר בניון היה תחת השראה: "את רזי