שלמה גרוניך מביט מן המראה, תוגתו פורצת בשירה נוגה. רק אתמול פרצו סוסיו בדהרה. עכשיו יספר את הסיפור. נפש שמתפזרת כסביונים. "בן ליל הסימפוניה נגמרה" שר גרוניך בטון שמבקש השתתפות בצער. עכשיו זמן חמלה. הטון, המנגינה, המילים מנותבים למקום הזה.
שמעתי בשבועים האחרונים פעמיים את השיר הזה – בערב של אלון אולארצ'יק בזאפה ת"א בהשקת האי.פי החדש שלו, בביצוע מלא חדווה של האורח שלו – רמי קלינשטיין ובפסטיבל הפסנתר בדואט עם שלמה גרוניך בערב לרגל 50 שנות הופעה. השיר מתוך
במאי 2011 חיפשתי בספריית התקליטים שלי את At Last של אטה ג'יימס לכבודה של נערה ששמה ים גרוניך. לא יודע בת כמה היתה אז. לפי הקאבר לשיר האהבה הנצחי הזה, היא גילתה סימני בגרות אומנותית ממדרגה ראשונה. ים יצאה אז למסע הפלגה ראשון במחוזות
הבת של המפורסם, כבר אפשר לגלות, היא ים גרוניך, בתו של שלמה גרוניך. ים נתנה את ידה לפרויקט של שיקום תדמיתו של אביה, שעולמו כאמן מופיע חרב עליו לאחר הסערה שהתעוררה בעקבות דבריו הגזעניים בהופעה בפסטיבל עין גב, והגילוי של
לקראת קבלת פרס ישראל, ממשיך אביהו מדינה לדבר על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא
לא ספרתי עשרה פסנתרנים. גם עם שלמה גרוניך עצמו שעלה רק בסיום, לא היו שם עשרה פסנתרנים. כשמדברים על פסתרנים – יש פסנתרן, ויש מי שיודע לנגן בפסנתר, וההבדל הקטן – גדול הוא. עשרה או חמישה פסנתרנים – זה היה ערב שפסטיבל הפסנתר
חוזרים למקום הפשע. "פרנויה" של פעם טובה גם להפעם. צריך רק לעדכן לעידן קורונה, ויוצאים לדרך לכבוד "זהו זה" מהדורת 2020 עם שלמה בר אבא, גידי גוב, דב גליקמן, שלמה גרוניך, מוני מושנוב ואבי קושניר. פרנויה ההיא מצב פסיכוטי, מלווה
איך חוגגים 50 שנות קריירה? מתחילים בקטע לא מתוכנן שאינו מופיע ברשימת השירים. לא יודע מה עבר לשלמה גרוניך בראש, אבל יכול להיות שמה שעבר לו – עבר גם אצלי: איך ליצור מופע' שלא ימחזר את המוכר והחביב. אולי זוהי
"יש לי סימפטיה לאמנות קונספטואלית בתל-אביב/ עיר בלי קונספציה"… יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל-אביב/ עיר בלתי מרגשת". שלמה גרוניך הביא לא רק משב רוח רענן למוסיקה המקומית, אלא בריזה סוערת. הימים – ימים שהלחנת שירי משוררים נכנסת להילוך גבוה
קובי אוז מריץ סדרה על המוזיקה הישראלית בערוץ 11 ("כאן"). הוא מנסה לבדוק סוגיות אחדות הנוגעות ליצירה וליוצרים במוסיקה המקומית, אולי גם להגיע למסקנות. פרק 2 "שמע ישראל – הצליל של האמונה" מנסה לבחון את הקשר של המוסיקה הישראלית ל"עולם
בשנות השבעים החל להסתמן במוסיקה המקומית מודל חדש של הרכבים, שאנשיהם לא הסתפקו בנוסחאות פופ שגרתיות. בין ההרכבים האלה בלטו "מאחורי הצלילים" של שלמה גרוניך ומתי כספי, "14 אוקטבות" של אבנר קנר, יוני רכטר וזהר לוי, ומאוחר יותר – "קצת
זמרים חילוניים כדתיים שרים תפילה ופיוט מעולמה של המוסיקה החסידית המזוהה עם חב"ד. אלה מתקבלים בברכה גם אצל מי שהחומרים האלה זרים להם. נתן גושן שר טקסט מתפילת יום כיפור. הזדהות? טרנד? או שאתה מחובר לטקסטים האלה, או שאתה מאמץ
החלילן נועם בוכמן אומר, כי החליל הוא הכלי "הכי ישראלי", ובאמת כששומעים 14 עיבודים לשירים ישראלים בנגינתו – משתכנעים כי יש אמת כלשהי בהנחה הזו. לא גיטרה ולא סקסופון וגם לא פסנתר היו יכולים להמחיש את הליריות שבמנגינות הנבחרות. ליריות
בפרומואים לקראת הערב, אמרה אחת המראיינות למתי כספי – "אני מראיינת פסקול". מבחינתה מתי כספי הוא כבר חלק ממיצג במוסיקה הישראלית. כספי התבונן בה והנהן בראשו להסכמה. לא ברור מה עבר לו בראש. (חיוך של מה – "אני פסקול"?). המראיינת
זוהי אחת מבלדות היחסים הנוגות-כואבות שנכתבו במוסיקה המקומית. השיר מתוך "נדודי שינה" (1988) ממשיך לגעת ולצמרר בכל ביצוע חדש של שלמה גרוניך. בגרסאות החל מ-2002 שינה גרוניך את הטקסט, ובמקום "אין עוד ילדים / שיהיו בריאים", הוא שר: "והתאומות, שיהיו בריאות"
את הציור הזה ממשיכים להציג למעלה מארבעים שנה, מאז הוצג לראשונה ב"תערוכה" המוסיקלית המשותפת של שלמה גרוניך ומתי כספי ב-1972 במסגרת "מאחורי הצלילים", תוכניתם המשותפת, שיצאה כהקלטה חיה שנערכה במועדון צוותא ועד הדואט של גרוניך עם אניה בוקשטיין בדצמבר 2013.
לא למופע-מפגן הזה התכוון מי שהגה בזמנו את הרעיון של "פסטיבל הפסנתר" בתל-אביב? קיבלנו שעתים ורבע בלי הפסקה של יריד פסנתרנים ופסנתרים, שבו ה"מכל-הבא-ליד" הוא המוטו. באך, חצ'טוריאן + רקדני ברייקדאנס, גרוניך, שוחט, פטשקה, רחמנינוב, קלינשטיין, דניאלה לוגסי, אופרה, ג'אז, בלוז,
לשלמה גרוניך צריכה להיות סימפטיה לחולון. פעם שנייה בשנתיים האחרונות שהיא מכבדת אותו באירוע חגיגי. הפעם הראשונה – לפני שנתיים – במרכז שטיינברג במרתון שנקרא "אמנות קונספטואלית", הפעם, בתיאטרון חולון, לרגל קבלת פרס מפעל חיים מידי ראש העיר, וכמו אז
"מסע לחנים" הוא השם שנתנו לאסופת השירים, שכולה בסימן הרב מנחם פרומן זצ"ל, איש בעל חזות מסעירה, תיאטרלית, אישיות תוססת, דו קוטבית, שניהל דיאלוג אמיץ עם העולם החילוני, חבר למוסיקה ששימשה לו סם משכך כאבים ברגעים שהמחלה הארורה השתלטה ועד
נורית גלרון שירי אהבה פסטיבל המוסיקה ראשון לציון: "ילדות נשכחת" עם קרן פלס, "אתה פה חסר לי" עם קרן פלס, "אני אשתגע" קרא עוד
פסטיבל המוסיקה ראשון לציון הבטיח "מופע חדש" של נורית גלרון תחת הכותרת "שירי אהבה". וגם אורחים חבל"ז: קרן פלס, שלמה גרוניך ומתי כספי. לגבי "מופע חדש". פרט לשני שירים חדשים – התמהיל המוכר. לא השקת אלבום, לא איזשהו אירוע קונספטואלי
נורית גלרון שירי אהבה פסטיבל המוסיקה ראשון לציון: "למדני את השיר הפשוט", "אתה הולך לישון מוקדם", "זה הגשם" קרא עוד
ערב שני שאני מבלה בחולון עם ותיקי העיר בטקס הענקת פרס על מפעל חיים ליוצר מהזמר העברי. אחרי נורית הירש, הגיע תורו של יענקל'ה רוטבליט. גם רוטבליט, כמו הירש, נאלץ לעמוד ליד ראש העיר משך דקות ארוכות ולחטוף שני עמודי
אמש, חודש וחצי אחרי שנפתח, הסתיים פסטיבל הפסנתר של ת"א סופית בהופעתה של אניה בוקשטיין. אז, תחילת נובמבר, המופע נדחה בגלל צנתור שעבר שלמה גרוניך, שאמור היה להתארח בערב שלה. כשגרוניך עלה לביצוע משותף של "ציור", יכולת להבין שהמופע הזה נבנה
את הידיעה הקשה על מותו של אריק איינשטיין אזכור מההופעה של שלמה גרוניך, מועדון בארבי, נובמבר 2013. שלמה היה בהלם. רגעים שאינך יודע איך מתרוממים, איך ממשיכים במיוחד מופע שיוצא לדרך בסימן "גרוניך חוזר לרוק'נרול", בשפת הקלישאה – בועט, מגובה
כששמעתי את הצליל הפאנקי של הסינגל הראשון "בנאליה לפני השקיעה", אמרתי לעצמי: מהפך! שלמה גרוניך כמבצע בלבד?! שום נגיעה מוסיקלית בשיר עצמו – לא לחן, לא עיבוד. מה קרה? עכשיו, אחרי ששמעתי את האלבום השלם, אני יכול להרגיע: ירד רק
חיפשתי בספריית הדיסקים הלא בוגדנית שלי את At Last של אטה ג'יימס לכבודה של נערה ששמה ים גרוניך. לא יודע בת כמה היא. לפי הקאבר לשיר האהבה הנצחי, היא מגלה סימיני בגרות אומנותית ממדרגה ראשונה. ים יוצאת למסע הפלגה ראשון במחוזות
