מי אמור Mi Amor
תסכימו עם אושר כהן שגוף שלם לא יכול לעבוד על חצי מהלב. גם קרדיולוגים יאשרו את הקביעה. חצי מהלב – מצב קריטי. זקוק להשתלה דחופה. ובאמת: הבנאדם נשבר, התפרק, התרסק, השתגע? חזר בתשובה – לא משום שהוא הפך מאמין גדול
תסכימו עם אושר כהן שגוף שלם לא יכול לעבוד על חצי מהלב. גם קרדיולוגים יאשרו את הקביעה. חצי מהלב – מצב קריטי. זקוק להשתלה דחופה. ובאמת: הבנאדם נשבר, התפרק, התרסק, השתגע? חזר בתשובה – לא משום שהוא הפך מאמין גדול
מתכון הצלחה: קובי פרץ אחרי הכלא עושה סולדאאוטים ברידינג 3. ממנף קריירה. פסיכולוגיית ההמון: שחק אותה זמר מתקרבן, טון מתבכיין, יש סיכוי שיניפו אותך מחדש מעלה מעלה. אמרו לו שהחיים קשים ושיצטרך להתמודד, אומר השיר. באמת? החיים קשים? ואללה. איזו
איך אפשר בכלל לדבר על אהבה, כש"הרכבת" כבר "ברחה", כש"הכל" לא בסדר כבר שנים, וש"הסוף צוחק בחדר". למה צוחק? אולי בוכה. אה, התכוונו כנראה לצחוק לאיד. הגבר בשיר בכל זאת נותן לה "רגע לחשוב, להבין את המצב". מה יש לחשוב?
לעומר אדם אמנם נשבר לו להקליט "עוד שיר בנאלי", אבל מה שיצא לו זה ממש עוד שיר בנאלי. כבר כתבתי בביקורת על החדש של דודו אהרון: אני נמצא תחת מתקפה של זמרים שבורי לב מאהבה נכזבת. מה יום מיומיים? שנאמין למתבכיינים?
אושר כהן משווה בין הפחדים שלו כילד ובין הפחדים שלו כמבוגר. כילד – פחד ממלחמות. כמבוגר בהווה הוא מפחד מהלבד בין השמיכות. מצד שלישי, מאז שהלכה – השקט עושה לו טוב. כשהיתה לא עניינה אותו (שתקה). עכשיו רוצה לשכוח שהיא
חיים אתגר ניסה לחתוך את קובי פרץ לחתיכות, כאילו שמדובר באדם שחייב משהו לאומה אחרי שהשתחרר מהכלא, ועליו לתת תשובות בכתבה שמרוחה בצהבהב בוהק. אומנות? – מילה גסה. מוסיקה, שירים, אתגרים מוסיקליים – מחוץ לתחום הנרטיב התקשורתי של קובי פרץ
כותבי השיר חיפשו בכוח מטפורות כדי לייצר דרמה: לקחו את אחוות החיילים הנלחמים ונפצעים בשדה הקרב ועשו בהם שימוש למטפורה של חבורת מבלים ש"נפצעו בשדה הקרב של האהבות". אלה "הבחורים הטובים". אמין? – ממש לא. בסופו של דבר מתברר, כי
הוא "יסביר" לה כמה דברים לפני שהיא נוסעת. לא "יאמר" לה, אלא "יסביר", כלומר – כיוון שאת אינך מבינה מהחיים שלך – אתן לך הסברים על המצב. יענו, אני החכם ואת ההאבלית שלא מבינה דבר. זהו סוג של כתיבה מצ'ואיסטית בשירי
"יזראל, איי לאב יזראל", שומעים בפתיחת הבומבסטית לשיר. מה הקשר? לא חשוב הקשר. יזראל הולך טוב. בימים אלה. כך נפתח השיר החצי-ספרדי חצי עברית של אייל גולן. מייק סטנלי ודיוק אנטוני ממיאמי הופקדו על על הספרדית. כל קשר בינם לגולן
"עשינו היסטוריה"? דולב רם ופן חזות התכוונו הִיסְטֶרְיָה. לא היסטוריה. שיר על עם שממשיך לחגוג נונסטופ. מדינה בטירוף. ליאור נרקיס שר: "תראה לאן הגענו בית משוגעים אנשים עפים עד למעלה / לך תבין את זה הם בכלל לא טייסים". שלום חנוך
החיים זורמים בסבבה. נוסעים עם גג פתוח לסופשבוע בצפון. הכל כלול: שיער עף ברוח, צליל בוזוקי, גבר רומנטי, צימר באווירת שאנטי, בילוי במועדון. בונוס: זה גם עושה לה תחושת דז'ה וו. מה טוב ומה נעים שיצרני המוסיקה הים תיכונית חיים
זעקת הפחד של שיר לוי. מה קרה? כשאין מילים לתאר סיטואציה קונקרטית משתמשים ב"וזה" – "וזה הגיע קצת מוקדם הפעם". מה הגיע? הטון של לוי משדר את הרצון להתרחק מהטראומה ("הילד שעדיין רוצה לשכוח"), עדיין "מתרסק". גם אם "לא מוצא
החפשן גילה את אורי שכיב באקס פקטור 2013. שנתיים מאז, והנה הוא בדואט אהבה נוגה עם מתן לוי בן 17. טקסט פשטני, נדוש. האהבה, הכאב. הלב שצועק. היא לא כאן. החשש שלא תחזור. רק שלא תלך רחוק מדי. מסוג הטקסטים
מושיק עפיה מכיר טוב ממני את הצרכים המסחריים שלו. די לו בשורה כמו " I love you, I love you אתם שרים לי". גם הדרינק, הריקוד הצחוק וכל השאר. ראש קל ומסוחרר. למה להתאמץ ליצור משהו מקורי, כשהתוצאה היא להיט
דנה לפידות הולכת על סערת רגשות מול מושא האהבה, עושה איתו חשבון, מצב שמחזיר לה את "השיגעון". יש כאן כתב אשמה נוקב נגדו (הקנאה, המילים המצופות) וגם ניסיון להסביר לו בהיגיון ("אתה מפסיד על מה המהומה") על רקע מהומה בבית
חיפשתי קומוניקט לעיתונות, שמגיע בדרך כלל עם כל שיר חדש. לא מצאתי. אחרי ששמעתי את השיר הבנתי שהשיר הוא הקומוניקט. גולן משפר עמדות כדי לחזור אל לב הקונצנזוס. יכול להיות שהשיר אפילו אחר לצאת. המחיר כבר כבד. עם ישראל מחפש כבר
לאן מויאל רוצה לברוח איתה? לפי הקומוניקט, הבחור כבר איש משפחה עם ילדים, ולפי ההגיון הפשוט, חלפו הימים בם חיפש לברוח עם נערה על רקע אהבה ללא נשוא. מה זה אומר? שמויאל לא ממש מתאמץ לספר על עצמו דברי אמת, ומעדיף
נו, חבר'ה תתחילו לעבוד. כדאי לכם. על שירים כאלה מקבלים פרס אקו"ם (מלחין השנה 2013). בואו נגיד שגיספן בכל זאת השקיע עבודת חריזה. דודו שרבט לחן סביר. תמיר צור גייס את מיטב מיומנויותיו כמפיק המוסיקלי של ה"ז'אנר" ועשה ככל יכולתו
השיר ה-15 באלבום, "רומנטי או סימפטי" (כן, הגעתי עד לשם…) מפתיע. דודו אהרון שר על פלרטוטים עם שלוש: "איתך אני רומנטי, איתה אני סימפטי, על השלישית ויתרתי". פתאום התפרחח לנו הבחור, שבכל שיריו מחזר אחרי האחת והיחידה. מה קרה דודו?
אני שומע 17 שירים של אייל גולן. במילים: שבעה עשר. במילים צרכניות: תן תמורה לשקלים. גולן לא נולד אתמול: שבעה עשר הם ככל הנראה תמורה נאותה יותר למתנת חג. ויש השנה תחרות, שפע כזה לקראת הפסח לא היה. כאיש עסקים,
מה היא רוצה? רוצה אותו או לא רוצה אותו? שיתערב בחייה? שלא יתערב. שיהיה הגיוני? שייתן לה להחליט "לבד"… מצד שני – אחרי נטרולו המוחלט – שירגש אותה באהבה?! יענו, רוצה להיות עצמאית, שלא יתערב לה בחיים. מצד שני –