יאיא כל צעד
יאיא כהן אהרונוב כתב לחן חדש לשירו של אביב גדג' מ-2013. השיר מכיל מהות חיים – פילוסופית ואישית. נקודת המבט של אביב גדג' על החיים נמצאת עם שתי הרגליים על הקרקע. השיר אומר: כל חומר בטבע אינו נעלם, לכל היותר משנה
יאיא כהן אהרונוב כתב לחן חדש לשירו של אביב גדג' מ-2013. השיר מכיל מהות חיים – פילוסופית ואישית. נקודת המבט של אביב גדג' על החיים נמצאת עם שתי הרגליים על הקרקע. השיר אומר: כל חומר בטבע אינו נעלם, לכל היותר משנה
אביב גדג’ שר: "לא חשבתי שאמות צעיר כול-כך, שאהיה לבד כול-כך, הם הרגו אותך לאט לאט, אולי אני איבדתי כול תחושה, חושב שאני עף, ואני בעצם על הרצפה, אז שותה את הגשם המלוח, מסומם מהים או שיכור מהרוח". השיר נקרא
אביב גדג' זקוק דחוף לקרן שמש. העולם מסביב מוביל לתהום, אנשים צבועים, שקרנים, חיים מצרותיהם של אחרים, גם האלהים איננו, הוא הפך לאחד האדם. מה שנותר זה אלהים שהם (האנשים) יצרו בצלמם. גדג' כתב על סביבה אנושית חסרת צלם אנוש,
יש אלבומים, שאתה מבקש להישאר סגור איתם באוזניות, לחוות אותם הכי קרוב לליבו של היוצר, ללבך. 13 השירים ב"שרף אורנים" קירבו אותי למקום הזה. החשש היה להתרחק ממנו, כאשר הם (השירים) יגיעו לבמה. האזנתי לאלבום שעות אחדות לפני ההופעה בבארבי.
הקצב מעלה על נתיב מהיר של "זמנים חדשים", שאביב גדג' מתאר בשיר אפל של ניכור חברתי מוחלט, שסימני ההיכר שלו מאופיינים בבורגנות וטכנולוגיה, בתים שבהם "מצלמות הורגות יותר מהר מרובים", ואפילו הדשא של השכן לא יכול להיות ירוק יותר, כי
הטון, המלודיה, ההרמוניה נשמעים חיבוק הכאב באיזו תחושת געגועים צובטת. אביב גדג' מתאר עולם קר ומנוכר לתוכו הוא ממשיך לגדול בכאב. זה שיר של אכזבה ממה שיש וגעגועים למה שכבר אין. "חבל הטבור" הוא מטפורי בלבד. רוצה להיות קשור כמו