אבי בללי

אבי בללי נקמת הטרקטור ציום מרגלית חרסונסקי
מוסיקה ישראלית

ריגושים מחודשים

אחרי הערב באמפי שוני, אני שואל – איך זה שנקמת הטרקטור אינה  מצליחה להביא  20 אלף לפארק? ישנה תשובה צפויה: רוק איכותי אלטרנטיבי שמתחבר עם ניכור, לא סוחף את ההמון. באמפי שוני, יום הולדת 30 ללהקה, היתה תחושה, שגם בלי עזרה מידיד

אבי בללי. צילום: מרגלית חרסונסקי
הופעות

אוויר פסגות של רוק ישראלי

אני זקוק לנקמת הטרקטור אחת לכמה שנים כדי לנשום אוויר פסגות של רוק ישראלי. לשמחתי, הלהקה לא רק חיה וקיימת, אלא עדיין בועטת. הגעתי בלי הזמנה, ללא יחסי ציבור, כאחד העם, שלאחרונה העביר את תכולת ביתו ליפו. כהרגלי בחודשים האחרונים,

כלבי פבלוב - משחק של דמעות
מוסיקה ישראלית

משחק של דמעות

חוזרים ל-1990, לאלבומה האולטימטיבי של "נקמת הטרקטור" . אבי בללי שר טראומת אהבה – על הניכור בינו ובינה. נעלמת לתוכה, זרות שמתפזרת, משחק של דמעות. הוא יעדיף לעוף למקום אחר. "משחק של דמעות" כבר טבוע בפס הקול של הרוק הישראלי. מרכיביו

עובדיה חממה רצית שאהיה
מוסיקה ישראלית

רצית שאהיה

מה שהיא רצתה ממנו, מה שהוא – לא יכול. האידיאל. המציאות. הנרטיב מסופר מנקודת מבטו של המספר המודע לפערים בין לרצוי (ילד הולנדי) למצוי (לוויתן גמלוני) ולתוצאה – "לא ראיתי איך שדדו אותך הגלים". כמה מפתיע ומיוחד, שעובדיה חממה בחר

אלבום זהב

"ואולי עוד דקה ארוכה מתגנבת/ דקה לכודה נדיבת חמוקיים/ תתפשטי לך עמוק בעיני", שר אפיק פלג שיר פואטיקה ארוטית, שנשמעת פולק רוסי מתנה אהבים עם מוסיקה יוונית. שיר שפותח את "אלבום זהב" של "הדמעות", הרכב אקלקטי, בעל אוריינטציה שנסון-קברטית-עממית בהפקתו

בדיוק אותו דבר

פרויקטים מוסיקליים של יוצרים-מפיקים מקומיים מוצאים דרכם אל הזרם המרכזי של הפופ, שהייתי קורא לו – השפוי. אם הז'אנר הים תיכוני הולך בפרויקטים של מחרוזות חפלאיות על בסיס הישן ("רביבו"), הרי באפיק הזה, מתבהרת מגמה של יצירה חדשה, בה יוצרים

נשאר לרוץ, מופע השקה מועדון התיאטרון תל-אביב

להיכל התהילה של ערוץ 24 נקמת הטרקטור לא תגיע. אין סיכוי שבעולם. לשם נדרשת תעודה המעידה על עבר-זמנך. בהיכל התהילה של הרוק הישראלי האותנטי והרלוונטי, זה שעדיין לא נוסד באופן רשמי – נקמת הטרקטור כבר דיירים. בערב הזה קוראים לו (להיכל) מועדון

דילוג לתוכן